מה מותר לעשות בשעות הפנאי? (על בלויים ועוד)

שלום לך,
אם אני מבין נכון את שאלתך, אתה בעצם שואל מה היחס של התורה לזמן פנוי?
האם יש בכלל זמן כזה, זמן שהוא אינו תורה ואינו תפילה זמן שהוא איננו קשור לעבודת ה´
אלא זה זמן שהאדם עסוק בענייניו הפרטיים, בתחביבים ובהנאות שלו?

נתחיל מהאידאל,
הרמח"ל פותח את מסילת ישרים(ספר שמאוד מומלץ ללמוד..) במילים הבאות:
"יסוד החסידות ושרש העבודה התמימה הוא – שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו ולמה צריך שישים מבטו ומגמתו בכל אשר הוא עמל כל ימי חייו."
כלומר כשאדם רוצה להגיע למקום בחיים שלו ולהצליח,
קודם כל הוא צריך להגדיר את המטרה שלו ולשים אותה לנגד עיניו,
ולבדוק האם כל המעשים שהוא עושה ביום יום מקדמים אותו לעבר המטרה.

ניתן לכך דוגמא מהעולם הזה.
ניקח לדוג´ אתלט. אתלט שרוצה להצליח ולהתקדם ביכולותיו,
צריך גם להשקיע זמן רב וגם לוותר גם על הרבה דברים.
הוא צריך לקום בבוקר מוקדם, לעשות ריצות ולהתאמן.
הוא מוותר על סוגי מאכלים של ג´אנק פוד וכ"ד, כי הוא צריך לאכול בריא.
ובמקום זה הוא אוכל ירקות ופירות.
הוא לא מבלה עם החבר´ה עד מאוחר כי הוא צריך לישון מוקדם, לקראת התחרות.
ועוד ועוד..

כמובן שלא כל אתלט משקיע באותה רמה ויש שמחפפים פה ושם והתוצאות נראות בשטח.
ככל שאדם ישקיע יותר כך הוא גם יצליח יותר. "יגעת ומצאת תאמין".

כך גם בעבודת ה´ ככל שהאדם ישקיע את כוחותיו וייחד אותם למטרה אחת להידבק בה´ יתברך כך הוא יצליח יותר, כך הוא יתקרב לרבש"ע, והוא ירגיש סיפוק ולא יזדקק לדברים אחרים.
כאשר אדם רוצה ליהנות מכל העולמות, בסופו של דבר הוא איננו מתחבר לאף עולם באמת.

אז האם ללכת למשחק כדורסל זה חטא גמור? ולהופעה של זמר? (כמובן שכל הדיון הוא רק כאשר אין שום בעיה מבחינה הלכתית כצניעות וכ"ד והשירים אינם שירי אהבה וכד´)
האם כל דבר שאינו תורה או מצווה אז זה אסור?!
לא ממש.

האדמו"ר הזקן (בעל התניא מייסד חסידות חב"ד) אומר:
כל דבר שהוא אינו מוגדר כמצווה, או כמצוות לא תעשה,
הוא באמצע, וביכולת האדם לקחת את זה למצווה להתקרבות לה´
ומצד שני יש ביכולת האדם להפוך זאת לחטא ולהתרחקות מה´.
אי אפשר להשאיר זאת באמצע..

קח לדוג´ "אוכל" יש מצווה לאכול? או האם אסור לאכול?
כאשר אדם אוכל בשביל התאוות שלו, הוא מוריד את האוכל למטה,
הוא מוריד את האוכל לצדדים גשמיים,
ובכך הוא מתרחק מה´.
לעומת זאת אם אדם אוכל על מנת שיהיה לו כח לעבוד את ה´.
הוא מרומם את האוכל והופך אותו לשותף בעולם הרוחני,
ובכך זה עוזר לו התקרב לה´.

ישנם אנשים שיש בכוחם לשבת יום שלם בבית המדרש,
ללמוד ולהתגדל בתורה,
ויש כאלה שזה קשה להם, והם לא במדרגה הזאת,
לכן הם צריכים לפעמים גם להשתחרר.
לכן אם אדם הולך "למשחק כדורסל" כדי להשתחרר קצת,
וזה עוזר לו אח"כ להתקרב לה´ ולעבוד אותו בצורה יותר טובה,
אז זה ממש לא חטא ויש בזה אפילו צד קדושה.

השאלה מה העיקר בחיים של האדם, ומה התפל.
כשאדם נפטר שואלים אותו בשמים "האם קבעת עיתים לתורה?"
המהר"ל מסביר ששואלים "קבעת" ולא שואלים אם "למדת",
כי העיקר זה שהתורה תהיה העיקר בחיים.

אמנם זה קשה ולא כולם ברמה הזאת,
אבל אסור להתייאש ולהיכנס לדיכאון אם לא מצליחים,
אלא להשתדל לעלות מדרגה אחר מדרגה עד שנצליח שכל מעשינו יהיו לשם שמים.

עצה מועילה, שעוזרת לעלות ולהתרומם, זה ללמוד תורה מתוך גדלות,
מתוך רצון להתגדל ולעלות מעלה מעלה, ללמוד סוגיות בהלכה ובאמונה בעומק,
ע"י ליבון הדברים והבנתם לעומק.
אני ממליץ לך להתייעץ עם רב שאתה בקשר איתו, לגבי ספרים שכדאי ללמוד, לכל אדם יש את הספרים שמתאימים לו ולרמתו.

בכל אופן, למקומות שפוגעים בנשמה שלנו, בודאי שאין ללכת. משום שזה פוגע, זה פוגע בנשמה שלנו,
וכבר אמרו חז"ל "שאין אפוטרופוס לעריות".
וגם אם אנחנו לא חושבים שזה ישפיע, זה עצת היצר ובתכל´ס, זה משפיע,
וכמו שאמרו חז"ל "הרחק משכן רע" הם לא אמרו אל תלמד ממעשיו הרעים אלא תתרחק ממנו,
אפילו אם אתה חושב שלא תלמד ממעשיו.

ככל שהאדם חוסם את עצמו מללכת למקומות שאינם ראויים זה בונה את הנפש שלו ומחסן אותה,
בהתחלה זה קשה אבל במשך הזמן הנפש מתחזקת עד שזה כבר לא מפריעה לה.
לעומת זאת ככל שהאדם הולך, למקומות שאינם ראויים,
הנפש שלו נחלשת, ויותר קשה לו לעמוד בפיתויים,
והוא עלול ליפול בדברים נוספים.

המון בהצלחה,
אני כאן לכל שאלה…

אלעד.
gsaner@inn.co.il