רציתי לשאול.. האם יש מצבים שבהם נעדיף את החוק המדיני על חוקי התורה? או במילים אחרות איפה מונח הגבול ביניהם? האם בכל מצב צריך ללכת לפי חוקי התורה גם אם זה מנוגד לחוק… בתודה מראש..!
שלום לך,
אין מצב בו נעדיף חוק כלשהו על פני חוקי התורה. ההלכה היא המדריכה את חיינו בכל המצבים (כמובן, במסגרת ההלכה נותר מקום רחב לחוקי מדינה ו'תקנות קהל', למשל חוקי התעבורה והזהירות בדרכים, חובתנו להישמע אליהם הוא חיוב הלכתי, אף על פי שאין מקורם בהלכה באופן ישיר, אלא באופן כללי מהחיוב ההלכתי לשמור על גופנו ונפשנו).
ברוך ה' במדינתנו אין חוק הנוגד את הלכה או מפריע ליהודי לדקדק במצוות. אדרבה, המדינה מסייעת ללומדי התורה, ישיבות, בית כנסת ופעילויות יהדות מסוגים שונים. נכון אומנם שהשולחן ערוך (עדיין) אינו נר לרגלי הרשויות, אך אין הן מונעות ואפילו מסייעות לנו לשמור מצוות כראוי.
ישנו דבר אחר שעדיין זוקק תיקון גדול והוא צורת המשפט במדינת ישראל שהיא איננה מתנהלת על פי המשפט העברי אלא לפי חוקים הלקוחים ממשפטי עמים רבים. כמה חבל שאחרי אלפיים שנות גלות כשחזרנו לארצנו כדי לקומם את חיינו, הקמנו מדינה משלנו, אנו מדברים בשפה משלנו ומנסים ליצור תרבות משלנו, בתחום המשפט אנו הולכים אחרי משפטי העמים כאילו שאין לנו משפט משלנו. על כן חשוב מאד לחזק את בתי הדין בארץ הדנים על פי חוקי התורה בכל התחומים (ולא רק בעניני משפחה).
בברכה
מיכאל, חברים מקשיבים