הפרשה מסיימת בפרשת מחיית עמלק, לכאורה לא מובן למה צריך להכרית את זרעו של עמלק? מה הוא עשה? היו עוד הרבה עמים שנלחמו בעם ישראל! למה דווקא אתם צריך להכרית ולא להשאיר ממנו זכר?
בדיוק אחרי שעם ישראל יצאו ממצרים, אחרי כל האותות והמופתים שמשה עשה לעיני כל ישראל, אחרי שכל האומות פחדו מעם ישראל, בא עמלק והיה הראשון שנלחם עם ישראל, אני אביא את המשל הידוע שהייתה אמבטיה רותחת, שאף אחד לא העז לקפוץ אליה, והנה בא אחד וקפץ אליה ונכווה, הראשון הוא כבר קירר את החום שבאמבטיה, הוא נתן פתח לאחרים לקפוץ אחריו, כך עמלק בא ראשון להילחם עם ישראל.
"ראשית גויים עמלק", עם ישראל נקרא "ראשית" ובאומות העולם עמלק נקרא "ראשית", עמלק נלחם על המקום הראשון, על הראשית. בתורה וביהדות, כל דבר ראשון הוא לכבוד הקב"ה, תרומות ומעשרות לכהן וללוי ופדיון בכור וביכורים, בכור בהמה ובכור חמור, הפרשת חלה, כל דבר שהוא ראשון יש בו חשיבות יתרה, ולכן פני החשיבות היא לקב"ה, שהוא הראשית והשורש לכל הדברים כולם.
מה יהיה צביון התרבותי? כל תרבות היא בנויה מצביון של נקודת המוצא, של הראשית, האם נקודת המוצא היא רפיון מהתורה וייאוש מן החיים? כך צביונו של עמלק, שזרק כלפי מעלה עורלות, זה מסמל את המאיסה בצורך בהולדת ילדים והבאת חיים לעולם, והליכה אחרי תאוות העולם הזה בלי רסן ובלי גבול, לעומת עם ישראל שהוא הביא את הקדושה לעולם, הוא מתקן את העולם ולא משאיר אותו בתרבותו הירודה והחייתית, ועמלק הוא ההפך הוא נלחם בזה, הוא רוצה חיי הפקרות, הוא לא יכול לסבול את הימצאותם של עם ישראל בעולם, עמלק הוא אנטי תזה לעם ישראל וצביונו, ולכן המלחמה היא קיומית וחשובה להמשך צביונו של העולם.
ולהפך, עם ישראל נלחם על היותו ראשית של העולם, הוא הכי חשוב "בני בכורי ישראל" והוא קובע את צביונו של העולם. העם שקיבל את הקדושה הוא זה שיהיה קובע את צביונו.
שבת שלום,
חן, חברים מקשיבים.
