מושגי הגאולה – אני מבולבלת

שאלת הגולש

אני הרבה פעמים מנסה להבין את כל הקטע של הגאולה ולנסות לקוות לה..אבל אני לא מבינה מהי בדיוק. לכן אני מקשת שתסבירו לי כמה מושגים: שיבת ציון , משיח בן דוד , תחיית המתים , בית המקדש השלישי-מה זה אומר לגבינו?
בתפילה ישנן כמה ברכות שקשורות לזה והכל מבלבל אותי ולא מובן לי כמו: "גאל ישראל" ," ותחזינה עינינו", ולירושלים עירך" …..כלום לא נכנס לי לנשמה!מה ההבדל בין כל ברכה וברכה..אני אשמח גם אם תוסיפו לי קישורים על הגאולה , על המשמעות לגבינו וכו'. בתודה רבה מראש.

תשובה

שואלת יקרה שלום רב,

לצערי, לא אוכל בתשובה זו לכתוב הכל ואולי לא אוכל לכתוב אפילו מעט… אנסה לפתוח פתח לנושא זה (מלוקט מכמה מקומות) ומקווה אני שיהיה זה פתח לכל הנושא.

[מה אנחנו יודעים על הימים הללו?]

הרמב"ם עצמו כשעסק בסוגיה זו מסכם אותה במילים הללו: "וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו", יתכן ומלחמת גוג ומגוג היתה ויתכן שלא. יתכן ועוד דקה (כן כן! אל תביטי עלי כמשוגע) יתהפך הגלגל, הכל אפשרי.

בדבר אחד אין כל ספק: האופן שבו יתרחשו הדברים תלוי אך ורק בנו! אם נוסיף תשובה, תפילה ומעשים טובים, "נתרום" את כוחנו הרוחני לגאולה באופן של חסד, ואם נתרפה וניפול לזרועות היאוש וההרגל, יתכן שאנו מחזקים בזה את כח הגאולה באופן של דין, חלילה.

ואומר לנו הנביא יחזקאל : "כה אמר ה' אלוקים: הנני אני ודרשתי את צאני. מכל המקומות אשר נפוצו שם ביום ענן וערפל. אני ארעה את צאני ואני ארביצם נאום ה' אלוקים. את האובדת – אבקש, ואת הנידחת אשיב, ולנשברת אחבוש, ואת החולה אחזק". הכל יתוקן, הכל יבוא על מקומו בשלום בהנהגת המנהיג, המשיח, לו אנו מצפים. וכך כותב הנביא: "והקמותי עליהם רועה אחד ורעה אתהן, את דוד עבדי, הוא ירעה אותם והוא יהיה להם לרועה ואני ה' אהיה להם לאלוקים ועבדי דוד נשיא בתוכם, אני ה' דיברתי".

[מהי עבודתינו בדור זה?]

עבודתנו, אם כן, בדור שהוא לכל הדעות עקבו של משיח, היא להתכונן לביאתו. לצפות לו עד כלות. ברור שמי שחש עצמו אובד דרך, נידח, נשבר וחולה, כלשון הנביא, וודאי מצפה יותר לבואו של הרועה שיבקש אובדים ישיב נידחים, יחבוש נשברים וירפא חולים. אולי פשר הצרות הפוקדות אותנו, (מלבד כל הסיבות השמורות ליודע תעלומות) באות להזכיר לנו, לנו שומרי מצוותיו ויודעי תורתו, עד כמה גם אנו אובדים* עד כמה נפוצנו גם אנו ב"יום ענן וערפל" לדרכים לא טובות, למנהגים קלוקלים, לשטחיות ורדידות דעת ולב.

[מהו המחיר?]

תאמר: הכל טוב ויפה, אבל מהו המחיר שצריך כל אחד לשלם, ומנין יקח את הכח לשלם אותו, עבור ביאת הגואל?

המחיר, תלוי בנו. נשתפר – ירד המחיר, נידרדר – יעלה, אבל מחיר יש בכל מקרה. ולא בכדי תיארו חז"ל את תהליך החושך הקודם לאור הגאולה במילים "חבלי משיח".

[חבלי משיח:]

אבל דווקא הגדרת היסורים במילה "חבלים" היא היא שנותנת מענה לשאלה היותר חשובה, מנין ניקח כח לשלם אותו? למה שנרצה, בעצם, שזה יקרה, אם זה כרוך ביסורים?

"כמו הרה תקרב ללדת, תחיל תזעק בחבליה כן היינו מפניך ה'" מתאר הנביא את זמן הגאולה (ישעיהו כ"ו פסוק י"ז) ומוסיף (פסוק י"ח): "הרינו כלנו, כמו ילדנו רוח". ומבאר המהר"ל (נצח ישראל פרק ל"ו): "כמו שכל הפסד הוא שינוי, כך כל הויה שינוי בעולם, והוא ניקרא חבלי משיח. וניקרא "חבלי" כמו שהאשה יגיע לה חבלים מפני השינוי של הוית הולד הבא לעולם, שכל הויה הוא שינוי ומצד ההויה החדשה הוא שינוי. וכך כאשר יצא לפועל ענין חדש, הוא עולם המשיח… ודבר זה הוא שינוי בודאי, ולפיכך יהיה חבלי משיח, כי כמו אישה כאשר יצא הולד לעולם יש לה חבלים".

[עומדים אנו לפני שינוי מציאות העולם באופן מהותי ביותר. שינוי זה, מבאר המהר"ל, כרוך בהכרח בחבלי לידה. צער הלידה אמנם גדול, אבל משיצא הולד לאויר העולם, כמו כל ולד, תחוש גם אימו, דהיינו אנחנו, שבשביל תינוק כזה כדאי היה כל הסבל שקדם לבואו.]

ושוב נחזור לנמשל. תיתכן בודאי לידה קלה ומהירה (גאולה בחסד) או חלילה קשה וארוכה (גאולה בדין) והכל תלוי בתפילות ובמעשי היולדת והקרובים לה, דהיינו אנו כולנו!

[מיהו הוולד בגללו כדאי לסבול?]

ועדיין קשה, מהו בדיוק אותו "וולד", מהו בדיוק אותו אושר מקווה של הגאולה שבעבורו כדאי לסבול הכל? בדיוק בנושא זה מצאנו דיון בין חכמי ישראל (תלמוד בבלי מסכת סנהדרין צ"ח) "אמר עולא: ייתי ולא אחמיניה" (יבוא משיח ולא אראנו) וכן אמר רבה ייתי ולא אחמיניה, (ולעומתם) רב יוסף אמר: ייתי ואזכה דאיתיב בטולא דכופיתא דחמריה" (יבוא ואזכה לשבת בצל צואת חמורו) ומפרש רש"י: "ובלבד שאראנו".

מפחד הצרות והנסיונות שיקדמו לבוא המשיח, מפחד חבלי משיח, מעדיפים אפילו ענקי עולם כעולא וכרבה לא לחיות בתקופה זו. אולם רב יוסף לעומתם, למרות אותם חבלים וקשיים, מאחל לעצמו לחיות בתקופה זו, ואפילו יזכה רק "לשבת בצל צואת חמורו של משיח". שאין לך הגדרה של שפלות ונמיכות גדולה מזו.

כל זה בתנאי אחד, כלשון רש"י: "ובלבד שאראנו". ונשאלת השאלה: מה יש שם לראות?

מבאר המהר"ל (נצח ישראל פרק ל"ו) פירוש דעת רב יוסף שאמר "ייתי ואחמיניה ואשב בצל יציאת החמור שלו. כי העולם הזה גשמי ביותר, ועולם המשיח יהיה נבדל יותר. נאמר שאם לא אפשר לי להיות עם המשיח ולהיות עמו, רק אשב ואשתתף במדרגה הפחותה, אם אשתתף בזה די לי, שגם בזה יקנה האדם מעלה עליונה, במה שהוא בדור עם המשיח, ויקנה מעלה האלוקית. שהרי העולם הזה, המעלה הגדולה שלו, אינו שוה למעלה הפחותה שהיא בתכלית הפחיתות (בעולמו) של משיח"!

[הוולד – והאור הגדול!]

מה שנראה שם, מה שיחווה מי שיעבור את חבלי הלידה בשלום, ויראה את אורו של עולם חדש, יהיה מראה כל כך זך, כל כך אחר מכל מה שאנו מכירים ומסוגלים לדמיין, עד שאפילו הכי נמוך שם יהיה יותר גבוה, יותר מואר, מכל מה שחוינו עד כה! כותב המהרש"א (סנהדרין צ"ח דיבור המתחיל "כל גבר"): "מדמה ישראל בעת גאולתן לקטן שנלד דמי והקב"ה מולידן".

מי שהולך להיוולד כאן, מי שכל הצירים הללו יולידו אותו לתוך אורו של עולם אחר וטהור יותר הם [אנו בעצמנו!]

מאי משמע? וכי אין אנו קיימים? וכי לא נולדנו? וכי לא ראינו מאורות מימינו? ואולי, דומה בעינינו כי תבוא הגאולה לגאול רק את החילונים מבערותם, להפכם לשומרי מצוות, ומה יש למשיח לחדש לנו? (מעבר להפסקת המלחמות, טיפול באוברדרפט התופח או סילוק המחלות והפחדים מן העולם).

"העם ההולכים בחושך, ראו אור גדול", אומר הנביא. נכון, אנחנו "הולכים", עושים מה שביכולתנו, פחות או יותר. משתדלים. אבל אנחנו הולכים ב"חושך", כי ליבנו ריק ואטום מאור ה' ומהשראתו הקדושה. כי אם דוד המלך זעק: "הושיעה ה' כי גמר חסיד, כי פסו אמונים מבני אדם", אמונתנו שלנו בודאי גם היא שסועה קרועה, וזקוקה נואשות לידו המרפאת של הגואל. כן, אנחנו הולכים, אבל אנחנו בחושך וכל לב מבין המביט לימין ולשמאל יכול למשש גם במחוזותינו את האפילה. אנו מאמינים, ואנו מקווים, שלא לנצח יימשך החושך הזה שאנו מהלכים בו. ולכך אנו כמהים, גם במחיר חבלי לידה, לבוקרו ולאורו של עולם חדש.

וכל "הולך", המשתדל ומתפלל ועושה בכנות ככל יכולתו להאיר את חייו, בודאי יזכה עם כל אחינו בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה, ליומו של "אור גדול", אורו של משיח הקרב ובא.

קיץ טוב,

שלמה,

Shlomo@makshivim.org.il

[קישורים נוספים:]

משיח בן דוד ומשיח בן יוסף: http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/toder_1.htm

מסורת אחרית הימים והמלך המשיח: http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/vayzer_1.htm

על חזון המלך המשיח ותקופתו: http://www.daat.ac.il/daat/tanach/achronim/chazon.htm

באחרית הימים: http://www.daat.ac.il/daat/tanach/achronim/beaharit.htm

משיח בן יוסף ואנשי האמנה בירושלים: http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=668

משיח בן יוסף ומשיח בן דוד: https://www.kipa.co.il/jew/show.asp?id=926

גאולה אלוקית וגאולה אנושית: http://www.yeshiva.org.il/midrash/doc/doc8/yisurin2.doc

אותות המשיח: http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/haraayon/otot-2.htm

מאמר תחיית המתים לרמב"ם: http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/mekorot/thiyat-2.htm

מדרש תחיית המתים: http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/haraayon/thiyat-2.htm

תחיית המתים: http://www.chabad.am/167/1421.html

שיעור – תחיית המתים: http://shiurim.moreshet.co.il/web/shiur.asp?id=1621

עוד: http://www.aharit.com/A-18.html

ביהמ"ק השלישי: http://www.chabad.am/168/1490.html

עוד: http://www.aharit.com/A-09.html

יח בניסן התשסה

קרא עוד..