אם המהות של האדם זה לעבוד את הקב"ה, אז אין לנו חיים.
בעצם, אסור לעשות שום דבר שלא קשור לעבודת ה'?
זה כל כך לא מציאותי!
הנחת היסוד שלך נכונה – חלק מתפקדנו פה בעולם זה לעבוד את הקב"ה ולעשות רצונו, אבל המסקנה שלך לא כל כך.
את עושה בראש מאין משוואה: לעבוד את ה' = אין חיים. זאת הסתכלות לא נכונה על המציאות.
להפך הוא הדבר. לעבוד ה' וללכת בדרכיו = חיים.
הגשמיות היא בראש ובראשונה אמצעי לעבודת ה'.
אנחנו נמצאים בעולם גשמי, ולכן אסור להזניח את העולם החומרי. אנחנו צריכים להשתמש בכלים הגשמיים שהקב"ה ברא בעולם, ובלעדיהם לא נוכל לגלות את הרוח ולעשות את רצון הבורא.
גם חז"ל מלמדים אותנו במסכת אבות: "אין קמח – אין תורה".
הגדולה שלנו היא לקחת את החומר כמנוף לעלייה, כמנוף לתיקון העולם, להתקרבות לבורא העולם.
יתר על כן, מותר גם ליהנות מהדברים הגשמיים שאנחנו עושים. כל השאלה היא באיזו דרך, ומה המינון.
חז"ל אומרים: "אישה נאה, דירה נאה וכלים נאים מרחיבים דעתו של אדם".
חשוב להיות מאושרים גם בחומר בכדי שנוכל לעבוד את ה´ בשמחה.
הנזיר, לאחר שגומר את תקופת נזירותו מביא קורבן חטאת. למה? כי הקב"ה ברא עולם טוב ויפה גם כדי שנהנה ממנו. הנזיר התנזר מהיין ובכך מנע עצמו ממשהו שיכל להנות ממנו – בזה הוא חטא.
ההנאות בעולם באו לעזר ולסיוע שיהיה לנו נחת רוח וישוב הדעת כדי שנוכל לפנות את ליבנו אל עבודת ה' המוטלת עלינו.
גם כביכול "סתם" לאכול גלידה נשמע גשמי, אבל זה לא חייב להיות ככה. אם עכשיו לאכול גלידה עושה לי "טוב על הנשמה", זה טוב, כי זה נותן "דלק" להמשיך לחיות ולאהוב את ה´ בשמחה.
היהדות מלמדת אותנו את הפרופורציות הנכונות שלא נשקע בתוך כבלי החומריות, אלא ניתן לחומריות את המקום הנכון בצורה הרמונית ושלמה כך שהיא רק תעשיר את החיים הרוחניים.
למשל היין. יין כביכול דבר חומרי ביותר, הוא מסוגל להביא את האדם לשפלות גופנית. אבל ביהדות לא נאסר שתית יין, אלא להפך, בכל מאורע חשוב בחיי אדם כמו למשל בברית ובחתונה, שותים יין. לוקחים את היין ומעלים אותו לדרגה גבוהה יותר על ידי זה שעושים קידוש.
העיקר הוא שהכל נעשה לשם שמים, כחלק מעבודת ה'.
חשוב לזכור – להיות קרובים לקב"ה זה לא אומר להיות מנותקים מעצמנו, ממה שאנחנו אוהבים או מהגשמיות, להיפך! מותר ואף רצוי להנות, אבל החכמה היא להנות באופן כזה שהתאוות לא ישלטו בנו, שנדע לשים גבול כשצריך, ועוד יותר – ליהנות מתוך דברים המחוברים לעבודת ה'. אכילה מתוך ברכה בכוונה לפניה ולאחריה היא אחת הדוגמאות הטובות ביותר לכך.
בנוסף, אני מצרפת לך כאן קישור לשאלה בנושא:
האם מותר ליהנות ביהדות? https://www.kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=42059
כל טוב,
הדס.
Hadas.ste@gmail.com
