מותר לחשוב על בן שהוא יפה?

שלום וברכה וסליחה על העיכוב במתן התשובה.
את שואלת שתי שאלות שבעיני יש קשר מאד חזק ביניהן.

אנחנו יודעים שאדם מאד מאד מושפע ממה שהוא מתעסק בו ביומיום- המחשבות, הדברים שאנחנו רואים, שומעים, קוראים, עסוקים בהם, כל אלו בעצם בונים את העולם הפנימי שלנו ובאים לידי ביטוי במה שאנחנו בוחרים לעשות בחיים שלנו.
לדוגמא- אדם שכל היום ישמע שיחות בנושא איכות הסביבה והחשיבות על שמירתה, וכל היום יסבירו לו כמה שזה חשוב וכו', יש הרבה סיכוי שהוא ירצה לשמוע עוד דברים בנושא, להבין טוב יותר, ואף יקדיש לזה הרבה זמן מחשבה ואולי אף יהיה לכך ביטוי מעשי ביומיום שלו- אולי יבחר לעבוד במקום מסוים שעוסק בתחום וכו'.
במילים אחרות, אדם בוחר איזה תכנים להכניס לתוך עולמו הפנימי, מה יהיה חלק ממנו, והתכנים האלו מלווים אותו גם במחשבות, גם במעשים ובכל צעד שהוא עושה.
מכאן, אפשר לומר באופן פשוט שאדם שיבחר שהתכנים שיעסיקו אותו ביום יום יהיו מהותיים, ערכיים, חשובים, בעלי משמעות ותועלת- אז המחשבה שלו וכל העולם הפנימי שלו יהיה כזה, והוא יגדל לאט לאט ויפתח בעצמו את הכיוונים האלו וממילא זה יהפוך להיות חלק מהותי בו- זה יהפוך להיות הוא עצמו.
ולהיפך- אדם שבוחר להעסיק עצמו בתכנים לא חשובים, בעיסוקים שמבזבזים את הזמן, בנושאים שאין להם ערך, עד כדי נושאים שיש בכוחם להשחית את נפש האדם ממילא זה מה שירכיב את עולמו הפנימי, זה מה שיהפוך להיות חלק ממנו.

את נמצאת עכשיו בגיל שבו את כבר בונה את עצמך ואת עולמך הפנימי. את בוחרת במה להעסיק את עצמך, אילו תכנים להכניס למחשבות שלך, לאיזה נושאים לתת חשיבות ביומיום שלך. מבלי לשים לב- את קובעת לעצמך מה ירכיב את עולמך הפנימי. והעיסוק התמידי צריך להיות בשאלה- האם הנושאים שאני בוחרת לעסוק בהם- במחשבה, בדיבור, בזמן הפנוי שלי, בשיחות עם החברות, בישיבה מול המחשב, בבני עקיבא, בבית ספר, בבית ובכל מקום ורגע בו אני נמצאת- האם אני רוצה שהנושאים האלו ירכיבו את עולמי הפנימי? האם אני רואה בהם חשיבות? האם יש בהם תועלת לבניין הפנימי הרוחני שלי? לבניין המידות?
ממילא, כאשר האדם מרוכז בשאלות האלו כל כולו מכוון להסתכלות על הפנימיות ולא על החיצוניות- גם ביחס לעצמו וגם ביחס לאחרים. וככל שאדם עסוק יותר בעולמו הפנימי הוא מבין ומבחין בין עיקר לבין טפל.

את שואלת האם זה בסדר להסתכל על החיצוניות של בנים, את כותבת שאת מרגישה שאת עצמך עסוקה הרבה בחיצוניות שלך, ואת רוצה לדעת אם זה בסדר.
אז מצד אחד- זה בסדר. מצד שני- מה העיקר בחיים? מה תופס את המקום המרכזי בחיים שלך? מה את רוצה שיתפוס את המקום המרכזי בחיים שלך? החיצוניות או הפנימיות?
יש מקום להתעסק בחיצוניות, גם חז"ל לא מדריכים אותנו להתעלם מהחיצוניות. מותר לאדם להשקיע במראה החיצוני שלו ואף אחד לא בא אלינו בדרישה שנזניח את החיצוניות. אבל עוד פעם, השאלה מה העיקר? מה יותר חשוב? למה אנחנו נותנים את המקום המרכזי בחיים שלנו?

ממילא, את מבינה שככל שהעיסוק שלך יהיה יותר בצדדים הפנימיים את פחות תחשבי על החיצוניות- גם שלך וגם של אחרים. השכל והלב שלנו אינם דברים ריקים. הם מלאים בכל אותם דברים שאנחנו בוחרים להכניס לתוכינו. אם אנחנו רוצים להוציא מחשבה מסויימת מהראש אנחנו צריכים לדעת שלא יווצר מצב של חלל ריק, מייד תתפוס את מקומה מחשבה אחרת. ואנחנו אחראים על כך! את אחראית מה ימלא את לבך ואת מחשבותיך!

ברגע שתרגילי את עצמך שהעיסוק יהיה בעולם הפנימי כך לאט לאט זה יתפוס את המקום המרכזי, והנושאים הגשמיים והחיצוניים כפי שהגדרת אותם יפנו את מקומם לטובת הדברים המהותיים ויתפסו את המקום הראוי להם.

בהצלחה! אם תרצי להגיב או לשאול שוב- בשמחה.
ברוריה
brurya123@gmail.com