מותר ללכת לצבא ולהסתכן ברוחניות?

שלום לך,

מצוה גדולה מאוד ללכת לצבא. זו מצוה כפולה: מלחמת מצוה מדין עזרת ישראל מיד צר הבא עליהם (רמב"ם הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק ה´ הלכה א´), ומלחמת מצוה מדין כיבוש הארץ (על פי הרמב"ן בהוספות לספר המצוות מ"ע ד´).

נכון הוא שיש בעיה רוחנית בצבא. המציאות לא פשוטה כלל וכלל, אך שהכין את עצמו רוחנית, כגון שלמד כמה שנים בישיבה, יכול ללמד על הבעיה, [והמציאות היא שבחורים מישיבות שמתגייסים לאחר כמה שנות לימוד לא נופלים, ואדרבה – חלקם רק מתחזקים ומחזקים את האחרים]. הנסיון הוא לא קשה עד כדי כך, אפשר לשמור על צניעות וטהרה גם בצבא, מנסיון. יש להמנע מלהתגייס למקום בו משרתות חיילות יחד עם החיילים, נתגבר ונעמוד על שלנו ולא נסכים בשום אופן להתאמן עם מדריכת כושר, לא נקרא עיתונים המחולקים יום יום, ובעז"ה נצליח לשמור על עצמנו.

אם אדם מרגיש שאין לו בשום פנים ואופן יכולת להתמודד והוא חושש מאוד ליפול רוחנית בצבא, הוא יכול להתגייס לנח"ל החרדי שבו הכל כשר למהדרין. אך לדעתי מסגרת הנח"ל החרדי היא בדיעבד, משום שלדעתי יש ערך גדול מאוד בחיבור בין חלקי האומה, בהכרת כל בית ישראל, ביכולת להאיר מתורתנו לאנשים שלא זכו להכירה, דברים שלא ניתנים להיעשות בשום מקום אחר מלבד הצבא.

כיון שהתייחסתי לנושא השירות הצבאי אוסיף עוד נקודה חשובה.

הלכה מפורסמת היא שכל המצוות נדחות מפני פיקוח נפש חוץ משלוש עבירות חמורות – גילוי עריות, שפיכות דמים ועבודה זרה. אם כן, כיצד מותר לנו למסור את הנפש עבור מצוה רביעית – מלחמת מצוה, שלא נכללת באותן שלוש?
התשובה היא שבשונה משלושת המצוות הנזכרות, שבהן מחוייב למסור את הנפש רק אם נקלע למצב של ברירה בין החיים לעבירה, אך אסור לו לאדם להכניס את עצמו למצב בו יאלץ למסור את הנפש, לעניין מלחמת מצוה הדין שונה וחייב להכניס עצמו לכתחילה למצב של פיקוח נפש.

הרי במלחמה, לא עלינו, נפגעים ומתים. ובכל זאת התורה מצוה עלינו לצאת ולהלחם? מכאן שמלחמת מצוה דוחה פיקוח נפש.

כאן נכנס שיקול נוסף, שאם לא נתגייס ונגן על ארצנו מידי המחבלים הארורים, לא ננצל משום פיקוח נפש. אדרבה, זה רק יסכן אותנו עוד יותר. אף אחד לא ינצל מאותו סיכון. לצערנו, הם מסוגלים להגיע לכל מקום בארץ, ולולא היו שומרים עלינו חיילינו, קשה לתאר באיזו מציאות היינו נמצאים.

מקוה שעזרתי,
איתי.
itaituch@gmail.com