סליחה על הטעות של השליחה הקודמת…
רציתי לדעת את המקורות של ספר יוסיפון, ולמה אסרו אותו, והפכו אותו לאחד מספרי החיצונים.
אמנם מצאתי בו כמה דברי שטות אבל הוא עדיין די מעניין…
תודה
שלום וברכה!
ספר יוסיפון נכתב, כנראה, בראשית תקופת הראשונים (דוד פלוסר, שהוציא מהדורה מדויקת של הספר, מצמצם את זמן הכתיבה לשנת 938 לספירה, אבל גם אם זה לא היה בדיוק בשנה זו זה היה בערך אז). הספר, כידוע למי שקרא אותו, מספר על ההיסטוריה של עם ישראל בימי בית שני ולאחר מכן, וכיוון שהוא היה בערך היחיד שסיפק מידע כזה בעברית, הוא היה בשימוש רב על ידי הראשונים, כמו רש"י, רבנו גרשום מאור הגולה, וראשונים אחרים, שמזכירים אותו פעמים רבות בספריהם.
המקור העיקרי של הספר הוא יוסף בן מתתיהו, או יוספוס פלביוס, שכתב את הספרים "קדמוניות היהודים" ו"מלחמות היהודים" כ-900 שנה לפניכן, במאה הראשונה לספירה. הספר של יוספוס נכתב ביוונית, ולכן לא היה נגיש כל כך ליהודים באירופה, שגם אם דיברו שפה שאינה עברית, לרוב דיברו צרפתית או גרמנית, או במקרה הטוב לטינית. יוסיפון תרגם אותו לעברית וכן הוסיף קטעים ממקורות אחרים, לטיניים ויווניים, ומספרים חיצוניים כמו ספר מקבים, ספר שושנה, ועוד. בגלל שבימי הביניים חשבו שהספר נכתב על ידי יוסף בן מתתיהו עצמו, קראו לו "יוסיפון". עד היום לא ידוע מי היה מחברו המדויק.
לגבי היתר או איסור קריאתו – אני לא רואה למה אתה חושב שאסור לקרוא אותו, ואני אפילו לא צריך לנסות להוכיח זאת כי יש סעיף מפורש על כך במשנה ברורה. המשנ"ב מדבר על ספרים שאסור לקרוא בשבת, ואז אומר: "ואין בכלל זה יוסיפון… שמהם ילמדו דברי מוסר ויראה". גם בלי המשנ"ב, ברור שמותר לקרוא בו כי כל הראשונים מביאים מדבריו.
לגבי הדין הכללי של קריאה בספרים חיצונים, הרמב"ם (הלכות עבודה זרה פרק ב הלכה ב) פוסק זאת רק לגבי ספרי עבודה זרה.
כשקוראים ספרים חיצונים מתוך ידיעה כשאתה קורא אותם שהספרים האלה אינם קדושים בקדושת התנ"ך, ויודע בערך מי כתב אותם ומה הרקע שממנו באו, אין שום בעיה לקרוא אותם.
כל טוב,
חברים מקשיבים.