מותר לראות סרטים?

שלום לשואל היקר!
לפני הכל מגיע לך צל"ש, על האומץ והתעוזה להעלות נושא שלא נעים לדבר עליו. הרי למי לא עוברת בראש המחשבה הזאת, שהבעת כאן במילים, ש´לראות סרט זה בעצם קצת בעיה, לא?´ אבל למה שניתן למחשבות מעצבנות שכאלו להטריד את מנוחתנו, ולהרוס לנו את החופש.
ואתה החלטת לקחת אחריות, ולהציף את העניין הרגיש בצורה ישירה בלי לטשטש.
אשריך!

האמת היא, שהבעיה בראיית סרטים היא הרבה יותר קשה ממה שהצגת. החסרון בצניעות לא מתחיל מסצינה כזו או אחרת, שמבליטות את זה, אלא מעצם השתתפותן של נשים בסרט. בדרך כלל, הלבוש שלהן לא עונה על דרישות ההלכה, ודי אם נזכיר את החובה לכסות את הזרוע, כלומר חלק היד שמעל המרפק. כמובן, שאסור להסתכל על אשה כזו.

יותר מזה. אפילו אם הנשים הללו היו לבושות בצניעות מרבית לפי גדרי ההלכה, לא היה די בכך. יש איסור להסתכל על אשה, גם אם היא צנועה. הדגש הוא על הסתכלות, כלומר מבט מכוון ומרוכז. ראיה סתמית או נימוסית, במהלך שיחה וכדומה מותרת, אבל ´לנעוץ מבטים´ זה כבר אסור. גם אם לא נרצה, הסתכלות ממושכת גורמת לאדם להרהר על היופי הגופני, והמראה החיצוני של האשה. מי שצופה בסרט שמופיעות בו נשים, כלומר רובם המוחלט של הסרטים, מסתכל עליהן. זה בלתי נמנע.

´וואי, מאיפה הבאת את זה עכשיו´, ´אתה רוצה להגיד לי שכל מי שרואה סרט…´, ´נשמע לי הזוי לגמרי´. כן, אלו הן הלכות פשוטות, שלמרבה הצער אנחנו ´דשין בעקבן´, ואין מספיק מודעות אליהן בציבור הרחב.

טוב, אבל מה עושים עם החבר´ה, זה לא לעניין שאני יהיה ה´סנוב´, ובטח לא מטיף מוסר.
גם לא קל ללכת נגד הזרם, ועוד כשהם מזמינים אותי.

זה כל כך קשה, שאולי בגלל זה החליט הרמ"א להקדיש לנושא הזה את הסעיף הראשון בשולחן ערוך: "ולא יתבייש מפני בני אדם המלעיגים עליו בעבודת השם יתברך".
זה דורש המון כוחות נפש, עוז ותעצומות, להיות מסוגל להגיד ´לא!´. קודם כל לעצמך, ואם צריך אז גם לאחרים. להיות ´עז כנמר וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים´, זו תביעה אדירה, אבל היא מופנית כלפי כל אחד ואחד מאיתנו. כאן אנחנו נבחנים: האם יש לנו עמוד שדרה, האם אני ´גבר´ שיודע מה הוא רוצה מעצמו ולא מוותר על העקרונות שלו, או שאני נכנע לחולשות וללחץ חברתי. זוהי שאלה של החיים.

רגע, אז מה אני אגיד לחברים שלי?
דבר על עצמך, לא עליהם. אל תהיה ה´רב´ או ה´משגיח´, אם אתה מניח שדבריך לא ישמעו ורק יגרמו לזלזול וגיחוך. תסביר בפשטות למה אתה לא הולך, בלי לגמגם.
קודם כל כי זו האמת.

בנוסף, אני בטוח שגם אם אף אחד לא יאזור אומץ להצטרף אליך, זה יעשה להם משהו שם בפנים. זה מסוג הדברים, שלא רואים בהם תוצאות מידיות בשטח, אבל הם גורמים לאדם להעלות הרהורים וספיקות על דרכו, כך שלטווח הארוך זה מצטבר ומשפיע בצורה כזו או אחרת. את זה תוכל לזקוף לזכותך.

גם אם ירימו עליך גבה או שתיים, אולי יזרקו איזו אמירה פוגעת, ו´מה הוא נהיה לנו עכשיו דוס´, ו´ביאסת את כולם´, דע לך שעמוק בלב הם מעריכים אותך. ועוד איך. אין מישהו בעולם שיכול להישאר אדיש, לנוכח גילוי גבורה ועצמאות של אדם שמוכן לוותר ולהפסיד בשביל האמת.

יכול להיות, ואם אתם חברים מאוד טובים ומגובשים, ´וכולם בשביל אחד´, שהם יוותרו בשבילך. לאו דוקא כי הם עושים לך טובה, אלא כי אנחנו ביחד, ו´אם זה לא מתאים לך, אז זה גם לא מתאים לנו´. אם זה באמת יקרה זה יעיד על קשר חברתי יוצא דופן שיש ביניכם. אבל זה תרחיש פחות סביר, ואל תבנה על זה..

בכל אופן, אתה מצדך צריך לחשוב על ´פיצוי הולם´. ´אם לא סרט, אז מה כן?´ ישאלו אותך, וגם אם לא המחשבה הזו תחלוף בראש. בפרט אם צפיה בסרטים ממלאת חלק נכבד מהבילוי החברתי המשותף. אני לא מכיר את תמונת המצב אצלכם מספיק כדי להציע אפשרויות, ואני משאיר לך את המעוף והיוזמה. באמת שלא חסר מה לעשות, צריך רק לבדוק מה מתאים ויתקבל ברוח טובה.

ברמה הציבורית, זהו אתגר תרבותי שניתב לפתחנו, ואנחנו נדרשים לתקן ולפעול גם באפיק הזה של ה´סרטים´. לייצר סרטי איכות שלא נופלים ברמתם מאחרים, על טהרת הקודש, בתוכן, בסגנון וכמובן על פי ההלכה. בינתיים עוד אין לנו הרבה מה להציע, אבל ב"ה יש מוסדות ואנשים כשרוניים שעוסקים בזה, ולנו נותר לקוות שהילדים שלך כבר לא יתקלו בבעיה הזו. ואם זה מתאים ושייך, כמובן שגם אתה מוזמן ליטול חלק במהלך החיובי הזה, ולהצטרף לבית ספר לקולנוע, משלנו.

מעל הכל,
הקב"ה מעריך אותך,
ושמח בבן האהוב והגבור שלו.

בהצלחה רבה.
אבישי.
batelam@gmail.com