שלום הרב! אני נער בן 17 וחצי שגר במרכז הארץ. בלימודים אני בסדר גמור, אין לי בעיות במשפחה, אני מדריך בבני עקיבא וברוך ה' יש לי הרבה חברים, אך בזמן האחרון אני מרגיש ממש חסר משמעות, אני מרגיש שאני מחפש משו לעשות, לחיות, ולא מוצא.. אני לא יודע להסביר את ההרגשה אבל אני בטוח שאם אני אפתור אותה אני ארגיש הרבה יותר טוב ואני אוכל לעבוד את ה' ביותר שמחה. תודה רבה על הקריאה!
שלום לך נער יקר
אתה מתאר תחושה של חוסר משמעות, וקודם כל, חשוב שתדע, שהתחושות האלו הם חלק מהחיים. אמנם, הם מופיעות יותר בגיל ההתבגרות, אבל גם במהלך החיים יש זמנים כאלו. לא תמיד טוב לנו ואנחנו שמחים ומאושרים, אלא יש זמנים שהכל נראה 'חסר טעם'. כמובן, שאם ההרגשה הזו מעמיקה, או שנמשכת יותר מדי זמן, אז צריך לפנות לייעוץ או לעשות עם זה משהו, אבל הרבה פעמים ההרגשה הזו עוברת לבד.
נקודה שניה – בתחומים האלו של חיפוש משמעות, בדרך כלל אין 'פתרון קסם', אלא יש כל מיני תחומים שאפשר לפעול בהם, ולאחר שפועלים לאורך זמן מרגישים לאט לאט שיפור.
באופן כללי, אפשר להציע שלשה כיוונים.
כיוון אחד זה – לדאוג לעצמך. לימודים, הדרכה, וחברים אלו דברים חשובים מאד, אבל הרבה פעמים אנחנו רוצים לעשות דברים נוספים שאנחנו מתחברים אליהם. זה יכול להיות תחביב מסוים, זה יכול להיות ספורט כל ערב, התנדבות וכו', וזה גם יכול להיות לימוד יומי קבוע – משהו שבאמת משמח אותנו ועושה לנו טוב על הלב. ככל שנדאג לעצמינו, זה ימלא אותנו יותר, ויעזור לנו למצוא משמעות באופן כללי.
כיוון שני זה – אתגרים. לפעמים, חוסר המשמעות נובע מחוסר אתגר. כשלא מצפים לשום דבר, גם לא שמחים במה שהגענו.. לכן, אתה יכול להציב לעצמך יעדים בתחומים החשובים לך, אם זה לימודי קודש, אם זה לימודי חול – ויחד עם היעדים – גם תוכנית מסודרת לממש אותם. יש סיכוי טוב שככל שתישם את התכנית, כך תרגיש איך אתה מצליח וממילא נותן משמעות לחיים.
כיוון שלישי זה לשתף – אני מניח שיש לך יועץ במקום הלימודים – ואולי שווה לשוחח איתו על התחושות שלך, ולשמוע על רעיונות וכיוונים נוספים
חזק ואמץ
טוביה
tsbias1@Gmail.com