שלום!
אני תוהה האם יש לנו בתור יהודים כמה מטרות בעולם או רק אחת? ומה בעצם המטרה/ות שלנו?
ושאלה נוספת האם כל המעשים שלנו צריכים לסבוב סביב אותה תכלית או שאפשר גם לעשות דברים ללא תועלת רוחנית כמו למשל ללכת למסעדה?
הנושא ממש חשוב לי אז אשמח אם תוכלי לענות בהקדם.. תודה!
שלום!
הנושא של מטרות עם ישראל, ובמובן רחב יותר של כל הבריאה, הוא נושא רחב מאד, לכן נתחיל בשאלה השניה שהיא, לכאורה פרטית יותר.
אני ארחיב דברים ששמעתי ממו"ר הרב אבינר בתוספת ביאור שלי.
המילה "חול" וכן גם עניינה נגזרת מהמילה [חלול] – דבר חלול, בלי תוכן. כשאדם שעוסק בחול ומוסיף לו את התוכן – הוא יכול להפוך את החול לדבר הקדוש ביותר, והוא יכול להפוך את החול לדבר הטמא ביותר, והוא יכול גם להשאיר אותו חלול…
ניקח את הדוגמא שהבאת – אדם שהולך למסעדה. הליכה כזו יכולה להיות קודש. הוא מקיים סעודת מצוה, הוא מזמין את אשתו ומרבה שלום בית וכד'. אבל, היא יכולה להיות גם ירידה – אוכל שאינו כשר, אכילה גסה וכדו'… ויכולה להיות 'סתם' הליכה למסעדה.
ודאי שכאשר החול הוא לצורך הקודש – הרי זה המעולה ביותר. השאלה היא האם בכל זאת מותר להשתמש בחול גם כדבר חלול בלי משמעות?
שתי תשובות בדבר:
א. יש בהחלט תחום של 'רשות' שמותר לעסוק בו. אולם, גם בתחום זה כדאי להציב מטרות חיוביות, ואם נחזור לדוגמא שלנו, צריך סיבה טובה ללכת למסעדה: כגון, הפסקה בתקופה לחוצה להתאווררות בשביל למלא כוחות, או גיבוש חברתי. מעבר לכך, גם חכמינו תיקנו דברים יום יומיים על מנת לקדש גם את החול החלול, וחשוב להקפיד עליהם בזמן השימוש בחול. בדוגמא שלנו 1. בדיקת כשרות 2. נטילת ידיים (קידוש הידיים כביטוי לקידוש עולם המעשה) ברכה לפני ואחרי.
ב. יש הנאה אגואיסטית, ויש הנאה טהורה. מה פירוש? אמרו חז"ל "כל הנהנה מהעולם הזה בלא ברכה מעל". מעילה הוא מושג שבדרך כלל שייך לקדשים, מי שנהנה מן ההקדש הריהו מועל. מה זה שייך לאכילה של דבר חולין? התשובה היא שבעומק, גם בתוך החול טמון הקודש. אם אנחנו 'סתם' נהנים מהחול, אנחנו מועלים, משתמשים בעולם של הקב"ה בלי רשות. אם כך, איך הברכה מוציאה את הדבר מידי מעילה? הברכה מזכירה לנו מי ברא עבורינו את האפשרות ליהנות. ברכה שנאמרת בכוונה הריהי כאמירת תודה טבעית, מתוך קשר חי עם ריבונו של עולם, ואז גם האכילה אינה אכילה של חול, היא אכילה שקשורה לקב"ה – שאוהב אותנו וברא עבורינו פירות טעימים, ואנחנו מצידנו אומרים תודה.
[לסיכום]: אנחנו שואפים שכל מעשינו יהיו לשם שמיים, אך בהחלט יש מקום למעשה רשות, בתנאי שמשתמשים בו בצורה ברורה וחיובית, ואנו מקפידים על גדרי התורה לגבי דבר הרשות. מעשה רשות יכול להיות גם חלק מקשר החיים עם הקב"ה, כאשר אנחנו אומרים 'תודה' בכוונה אמיתית מעומק הלב.
ראה גם: האם מותר ליהנות ביהדות? https://www.kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=42059
כל טוב,
אמציה.
