מי אמר שהקב"ה לא עזב אותנו?

שלום רב,
שאלתך יפה ואין לך במה להתבייש בה.
אענה לך בקצרה, פשוט כיון שאינני יודע את כל המקורות אבל את מה שאני יודע אנסה לכתוב.
ראשית, כתבת "למרות שכתוב בתורה שריבונו של עולם יהיה איתנו לעולם ועד, כל זה הרי מותנה בצד שלנו של הברית". שימי לב לפסוק הבא, שנאמר בעיצומה של אחת התוכחות הקשות ביותר, לאחר תיאור התרחקות מוחלטת של עם ישראל מהקב"ה והעונשים הקשים שיבואו בעקבות זאת: ["וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם". כי בן נשאר תמיד בן של אבא שלו!]
יש לנו נבואות, יש לנו ספרי נביאים והדברים שנכתבו מתוך דברי הנביאים הרבים שהיו לעם ישראל הם רק "נבואות שנצרכו לדורות" דהיינו נבואות שהתנבאו הנביאים לא רק לתקופתם הם אלא לתקופות מאוחרות הרבה יותר כגון תקופת חבלי משיח בה אנחנו נמצאים.
הבחירה בעם ישראל איננה דבר המותנה בתנאים מסוימים, הבחירה בעם ישראל הינה נצחית ולא יכולה להתבטל במשך הדורות. שנים רבות ופעמים רבות עמ"י חטא כנגד הקב"ה, הקב"ה כעס ורגז ורצה להשמידנו ותמיד קרה מה שקרה ועמ"י המשיך להתקיים. במדבר זה קרה כמה וכמה פעמים, אחרי הביאה לארץ ובתקופת השופטים גם כן עם ישראל עזבו את הקב"ה חטאו בכל מיני עבודה זרה ואעפ"כ כשחזרו בתשובה- חזר הקב"ה והשרה עליהם שכינתו.
שאלתך לא הייתה מתחילה אם הגלות האחרונה ממנה חזרנו הייתה בת פחות שנים. הגלות הארוכה גרמה לנו לתחושה של ערעור באהבת הקב"ה כלפינו "מה כל כך הרבה זמן? בטח הוא עזב אותנו" אבל [אם נזכור את דברי הנביאים שהתנבאו לתקופתנו- מיד כל השאלה נופלת]. הדבר מזכיר ילד קטן שאימו שכחה אותו כמה צעדים מאחוריה והיא נעלמה מעיניו. מיד מתחיל אותו הילד לבכות ומרגיש שאימו עזבה אותו ואיננה רוצה בו יותר… האם הילד צודק? האם כיון שחטא הילד תעזבנו אימו ולא תרצה בו יותר? – "כאיש אשר אימו תנחמנו כן אנוכי אנחמכם ובירושלים תנוחמו" (ישעיהו פרק סו')
דוגמא מאוד ידועה שבה אנחנו רגילים להיעזר כהוכחה לכך שאנחנו בחבלי משיח הוא הפסוק מנבואת הנביא יחזקאל בפרק לו' וכפי המובא במסכת סנהדרין, צח: "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל" ומכאן למד ר' אבא "שאין לך קץ מגולה מזה" דהיינו בזמן בו אנחנו רואים שעצי ארץ ישראל ושדותיה חוזרים לתת את פירותיהם בזאת אנו יודעים שהגיע הקץ, שהגיע זמן הגאולה. (חכי עם השיר עד אחרי ט' באב…) עוד מקורות רבים עולים לי לראש כרגע אבל אין זה המקום לפרט אבל העיקרון ברור- כיון שהתנבאו נביאים כבר לפני הגלות על בוא זמן הגאולה לה אנו כל כך מצפים- הרי לנו הוכחה ניצחת כנגד אותה טענת כפירה שעליה שאלת.
שאלה דומה שאלו כמה מחשובי חכמינו וכפי המובא בסוף מסכת מכות: "… שוב פעם אחת היו עולין לירושלים, כיון שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם. כיון שהגיעו להר הבית, ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים, התחילו הן בוכין ור"ע מצחק. אמרו לו: מפני מה אתה מצחק? אמר להם: מפני מה אתם בוכים? אמרו לו, מקום שכתוב בו: "והזר הקרב יומת" ועכשיו שועלים הלכו בו – ולא נבכה? אמר להן: לכך אני מצחק, דכתיב: "ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריה בין יברכיהו"… עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה – הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה, עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה – בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת. בלשון הזה אמרו לו: עקיבא, ניחמתנו! עקיבא, ניחמתנו".
אם כן, כפי שאת רואה היו עוד שקשה היה להם לראות מעבר למציאות העכשווית ואם עכשיו הקב"ה לא במוחש איתנו ישר אנחנו מקבלים רעדה וחוסר ביטחון וחושבים שהקב"ה עזב אותנו לחלוטין.
מומלץ לך לקרוא על גדולת עם ישראל, על השתלשלות הבחירה האלוקית באבותינו ובעמ"י שמהוה את המשכם של אבותינו כפי שמובא בהרחבה בספר הכוזרי. [עם שיודע את גדולתו, שמאמין בעצמו ובשליחותו לא יכול בכלל להעלות על דעתו כזו אופציה…]
וכמו שאמר להם ר' עקיבא "מפני מה אתם בוכים?" למה? הוא לא ידע למה הם בוכים? הוא לא רואה שועל? אלא שרבי עקיבא מסתכל פשוט בעיניים אחרות על המציאות, עיניים של אדם מאמין המאמין בקב"ה ומאמין בעמ"י ובעיניים של מאמין השאלה לא מתחילה…
עוד עניין שחשוב ללמוד עליו הוא עניין התשובה. התשובה קדמה לעולם, וגם עם ישראל קדם לעולם ז"א שישנם דברים שמחשבתן קדמה לבריאת העולם. מה זה אומר? – זה אומר שאותם הדברים שקדמו לעולם, מחשבתן אצל הקב"ה היא כל כך יסודית וכל כך שורשית עד שאפשר לומר שאינם מושפעים ממאורעות העולם.
עם ישראל הוא עם עם מגמה מסוימת ובשבילו נברא העולם ובעצם המחשבה של "אולי הקב"ה התחרט ועזב אותנו" אנחנו בעצם אומרים שחדלה המגמה של העולם ואין טעם לקיומו. אותו דבר גם נוכל לומר על עניין התשובה. אם נבטל את כוחה העצום של התשובה, אם נאמר שהקב"ה החליט להפסיק את האפשרות לחזור בתשובה (כמו שעמ"י חזר בתשובה הרבה פעמים במשך הדורות) אז גם כן אפשר "לסגור את הבסטה" ולהפסיק לקיים את העולם שהרי איזה תועלת יש אם אי אפשר לתקן? וכמו שאומר דוד המלך ע"ה "אם עוונות תשמר י-ה, ה' מי יעמוד" (תהילים קל') לכן, ודאית לנו האמונה שהקב"ה לא יעזוב את עמ"י לעולם.
בע"ה שנהיה ראויים כל הזמן ולא נצטרך ליהנות ממתנת חינם זו…
(אגב, חוץ מהבהירות המוחלטת מצד עצמה שהקב"ה לא עזב אותנו, [זה קצת מצחיק לחשוב שיש עם אחר שמחליף אותנו]. את מכירה עם יותר מוסרי מעם ישראל? אולי הנצרות, שדאגה לשחוט מליוני יהודים במשך הגלות? או אולי האיסלם? הם זכו לקבלת תורה במעמד כל העם?)
מקווה שהצלחתי לענות, אם לא – את מוזמנת לשאול שוב ואענה יותר בהרחבה בע"ה.
שנזכה לראות "עין בעין בשוב ה' ציון " ויהפכו הימים האלה במהרה בימינו לימי שמחה,
כל טוב,
אילן, חברים מקשיבים

לשואלת: ראי עוד קישור לשאלה דומה – על הנצרות ועל זרמים ביהדות:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=42638