מי יותר טובים – סרוגים או שחורים?

שלום שקד,

לצערי אנחנו חיים בעולם מלא סטיגמות וקיטלוגים. ישנם רבים שטועים לחשוב שההבדל בינינו לבין המכונים חרדים הוא שהם מקפידים יותר במצוות ואנחנו מרשים לעצמנו לוותר ולקיים את התורה בצורה חלקית. לפעמים כשמישהו מעוניין להתחזק במצוה מסויימת שעד אותו עת לא הקפיד עליה, הוא יכול לקבל מסביבתו תגובה כמו: "מה, נהיית חרדי פתאום?" ועוד משפטי הבל כאלה.
אנחנו מאמינים באותה תורה בה מאמינים החרדים! לא היו שני מעמדי הר סיני בהם אחת התורות ניתנה לדתיים והשניה לחרדים! מה שכתוב בתורה מחייב את כל עם ישראל בלי יוצא מן הכלל ואין שום פטור לזרם מסויים או להשקפה מסויימת.

אדרבה, בהשקפתנו אנו מאמינים שישנה שלמות גדולה יותר והדקדוק במצוות הוא רב יותר. אנו רוצים לקיים את כל התורה בלי לוותר על חלקים ממנה, כל שכן שמדובר במצווה חשובה כ"כ השקולה כנגד כל מצוות התורה ובה הן בעצמן תלויות – מצות ישוב ארץ ישראל. לצערנו ישנם אנשים מאמינים שלא חושקים בשלב זה לשמור את כל מלוא התורה ולדקדק בכל מצוותיה, הם מוותרים על מצוה חשובה זו בכל מיני אמתלאות וסברות לא נכונות. בעז"ה נקוה שיחזרו בתשובה גדולה ויעבדו את ה' באמת ובשלמות.

אינני מתעלם מהבעיות שיש אצלנו. גם אנו צריכים להתחזק בהרבה מובנים, אך אין זה נוגע כלל להשקפתנו ולדרכנו. אם יש בעיה של צניעות, למשל, אין זה משום שאנו סוברים שאין צורך להקפיד בכך, אלא מכיון ש"הכיפה הסרוגה" מכילה תחתיה המון גוונים וסגנונות שונים.

הרי היה ניתן לפתור את הבעיות בצורה פשוטה מאוד: נקבע באופן חד משמעי ש"דתי לאומי" הוא רק מי שמתכוון ללמוד לפחות שבע שנים בישיבה גבוהה, לובש ציצית מצמר (עם או בלי תכלת), עושה חסד שלוש שעות בשבוע, ומניח תפילין גם במנחה. "דתיה" היא רק מי שהולכת עם חצאית עד העקב, שרוולים עד קצות האצבעות, מקפידה על מים אחרונים ומדקדקת בקלה כבחמורה. אין ספק שמי שיעמוד בקריטריונים הללו בהצלחה ייצג את הדתיות הלאומית בכבוד רב, ובין רגע המעמד של הציבור הדתי לאומי יהיה התורני ביותר והמושלם ביותר, לא?
איננו מאמינים כי זאת הדרך. מי שרוצה להחשיב את עצמו כדתי לאומי מוזמן לעשות זאת. איננו מוציאים אף אחד מהגדר משום שאנו מאמינים שכלל ישראל מכיל בתוכו הרבה מאוד סוגים שונים של אנשים. איננו מגדירים אנשים ומציבים אותם תחת קטגוריות מקובעות. אדרבה, כל הרוצה ליטול חלק בבניין האומה בחומר וברוח מוזמן לעשות זאת ואין לנו רשות למנוע ממנו.

הרב קוק באמירתו המפורסמת מדגיש שתפקידם של הצדיקים הטהורים הוא לא לקבול על הרשעה ולקטרג על מי שאינו מקפיד כראוי, אלא להוסיף צדק בעצמם ובכך לרומם את האומה והאנושות כולה. אם ברצוננו לתקן את הדרוש תיקון, נשאף לקיים בעצמנו את כל מצוותיה של תורתנו, נתחזק במה שנראה לנו שצריך חיזוק, ננסה להשפיע מתוך אישיותנו ומוסריותנו על הסביבה הקרובה והרחוקה ובכך נזכה לפעול עם א-ל לתיקון שלם.

מקוה שהצלחתי לענות כראוי.

בברכה,
איתי.
itaituch@gmail.com