מי שמקפיד במצוות רק בבית הספר – צבוע?

שלום לך!
האמת היא שבמשך תקופה מסוימת בחיי השאלה שלך הטרידה גם אותי… איפה הגבול בין צביעות לבין כבוד לחברה? מתי אני נחשבת למתחשבת ומתי ל"לא אמיתית"? הרי אף אחת לא רוצה להיות צבועה…
אני אתייחס לדוגמא שלך לרגע רק כדי להבהיר את העניין הספציפי הזה:
בית הספר בעצם כמו שאת אומרת "מחייב" בת להתלבש כך, אז אני מבינה שאין ממש ברירה מכאן שזו לא בחירה לכבד את בית הספר אלא זה חלק מהנהלים. העובדה שבת הולכת אחרי בית הספר עם שרוול קצר – זו כבר בחירה.
היה חשוב לי לעמוד על ההבדל בניהם… כדי שלא תהיה תחושה של צביעות בבית הספר, כי זה לא לבוש מתוך בחירה, וכל מי שבבית הספר יודע זאת. מה שכן עצם היותך תלמידה במקום כזה עם נהלים כאלה – זו כן בחירה.
ועכשיו נסביר את ההבדל, כשאני בוחרת בדרך חיים או הנהגה מסוימת בחיי לרוב היא תשקף את עמדותיי (-אם לא תמיד!) ותחושותיי – כאן אני לא "צבועה" זו מי שאני באמת ולפיכך נגזרים מעשיי בחיים. כאשר אני עושה משהו למטרה שאינה כשרה, שאינה משקפת את האישיות שלי,כמו להרשים, להונות ח"ו מישהו, לגרום לו לחשוב דברים לא נכונים על זהותי, אורח חיי וכו', בקיצור: כאשר אני עושה דברים שנוגדים את אמונתי ועקרונותיי והם לא מייצגים אותי באמת, את האישיות שלי… – אז כבר יש עניין לחשוש לצביעות…
ובכן מתי אם כך זו צביעות ומתי התחשבות?!
אביא דוגמא, נניח שאני בן אדם שהנוחות שלו מאוד חשובה לו, נניח שאני אוהבת בגדים "זרוקים", רחבים, קלילים ופשוטים והסגנון המחויט או האלגנטי לא ממש מדבר אלי ואפילו קצת שנוא עלי ומציק. כאשר יש אירוע מכובד, משפחתי או משהו כזה אני ודאי לא אוכל להגיע בבגדים הזרוקים שמאפיינים אותי, אני אצטרך לכבד את הנוכחים בלבוש הולם גם אם זה לא ממש תואם לאופי או לאישיות שלי ואין זה הופך אותי לאדם לא כנה או "צבוע", זה הופך אותי לאדם מתחשב שמבין שלפעמים צריך לכבד את המקום והחברה בלבוש הולם. לעומת זאת כאשר אני מחליפה את סגנון הלבוש שלי במטרה להראות את עצמי באופן אחר או לשדר דבר שאינו אמיתי, כאן כבר הכנות שלי מוטלת בספק…
לסיכום, הכל נובע מאופן ראיית הדברים, מהכוונה שלנו… אם ארצה להרשים רבנית גדולה ואלבש גרביונים עבים, חולצה ארוכה ומכופתרת במטרה שתחשוב עלי שאני "צדיקה גמורה" כשהלבוש שלי בד"כ שונה מזה, הרי שלא נהגתי כשורה כיוון שהמטרה שלי מלכתחילה לא הייתה "כשרה".
אל תהססי לכבד אירועים, מקומות או אנשים, זה הדבר הכי נכון לעשות והכי חשוב זה שבינך לבין עצמך לא תרגישי צביעות במקרים בהם את נוהגת מתוך כבוד, למקרים אחרים פשוט נשתדל שלא להגיע…
שמחה ומברכת על שאלתך ומודה מקרב לב על הערכתך!
אבישג, חברים מקשיבים.