טוף, יש לי שתי שאלות.. אני אשמח אם תענו לי על שתיהם עם הרבה יחס ^ ^
דבר ראשון- האיסור של בנות ללבוש מכנסים.
הבנתי שזה נובע מהאיסור של אישה ללבוש בגדי גבר.
כיום מכנסים זה כבר ממש לא בגדי גבר. ובכלל אם אני לובשת מכנסים בסגנון שבנים לא ילבשו.. לדו' בצבע ורוד… או אם אני לובשת את המכנסים עם חולצה ורודה… ככה שבכלליות הבגדים שלי הם לא "גבריים"…
אז מה הטעם לאסור את זה?
דבר שני- שמירת נגיעה.
חיפשתי בהמון מקומות, אבל לא מצאתי את המקור לשמירת נגיעה.
שמעתי המון סיבות ליתרונות של שמרת נגיעה, אבל לא הבנתי למה חז"ל יכולים לקבוע מצוות, שלא קשורות לשום מצווה בסיסית מהתורה, בגלל שהיא הגיונית.
יכולות להיות יתרונות בללכת הפוך.. אז זה אומר שאפשר להפוך את זה למצווה?
תודה רבה!
שלום וברכה.
טוב, אז נתחיל מהשאלה הראשונה. שאלתך צודקת. אכן, במקומות בהם רגילות נשים ללכת עם מכנסיים וכן מכנסיים בסגנון שבנים לא ילבשו, אין בהם איסור של "לא ילבש".
אבל יש בעיה כללית של פריצת גדרי הצניעות, כיון שלא מקובל בציבור שלנו שבנות תלכנה כך. הורו חכמים לאדם שלא ישב בין העומדים ולא יעמוד בין היושבים וכו´. כלומר, לא טוב לאדם להיות פורש מן הציבור ומורד בדברים המקובלים, שכן הוא פוגע בחברה. יכול להיות שאצל אדם מסוים המרידה לא נובעת מקלקול אבל הוא ישפיע על אחרים שכן יתקלקלו.
נוסף לכך, אין ספק שבכל בגד שאת לובשת את רוצה להביע משהו. מכנסיים מחמיאות יותר מחצאית, ומכאן הלאה – המכנסיים יהיו קצת פחות רחבים ועוד קצת פחות וכו´. הרי באופן כללי הם רחבים, והם ממש טובים עלי אז נתפשר קצת על הרוחב, מספיק שיהיו רחבים מהאמצע, וכו´ וכו´… ומכנסיים צרים ודאי אינם צנועים כיון שהם מבליטים את גוף האישה.
כלומר, אם נאפשר באופן ציבורי הליכה עם מכנסיים רחבים, הדרך עד למכנסיים צמודים תהיה קלה ומהירה.
אמנם יתכן שאצלך הדברים נובעים משיקולים אמיתיים והם לא יביאו אותך לשום הדרדרות, אבל בנושאים כאלו אנחנו חייבים לחשוב בחשיבה מערכתית. והמציאות היא שיש הרבה אנשים שנגררים, שלא יודעים לשמור על גבולות, והאחריות מוטלת על כל אחד מאיתנו לא לתת להם את היכולת להדרדר.
חשוב להוסיף שגדרי הצניעות הם לטובתנו. במיוחד בגיל הנעורים, המשיכה אחר הצד החיצוני היא גדולה ומפתה מאוד. קשה מאוד להתעלם מהצד החיצוני ולהתרכז בפנים. האם תרצי שכל מי שידבר איתך יתעניין רק בגוף שלך ובאיך שאת נראית? ודאי שלא. הרי הנשמה שלנו הרבה יותר חשובה. התורה רוצה לשמור על האישיות של הנשים ולחזק אותה, שלא תהיה משועבדת למראה החיצוני, ועל כן הדגישה לנו את נושא הצניעות, ששמר על היהודים במשך כל הדורות.
ונעבור לשאלה השניה.
לגבי המקור לאיסור נגיעה, דעת הרמב"ם היא שמדובר באיסור מהתורה ("ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב"), ואילו לרמב"ן האיסור מדברי חכמים. בכל אופן מדובר בודאי באיסור גמור, ולא כפי ששמעת.
אוסיף כמה מילים בנושא. שמירת הנגיעה היא בעצם שמירה על הסוד הפנימי של עם ישראל לאורך כל הדורות, על טהרת הנשמה שבתוכנו. הנגיעה בשלבים מוקדמים גורמת לשחיקת הרגשות שלנו, לפריצת המוסר העדין שלנו, להפיכת הרגש לדבר גס. אנו צריכים לשמור על הכוחות הנפשיים שלנו, על הרגשות שלנו, כדי שנוכל להשתמש בהם במלוא העוצמה כשיבוא זמנם.
שמירת הנגיעה שומרת על הנשמה שלנו, שיהיה אמון אמיתי בין איש לאשתו, שלא כל החיים יתמלאו בגירויים חיצוניים שקריים ויסחפו אותנו אחריהם, במקום שנשלוט אנחנו ברגשות ונכוון את החיים שלנו שיהיו פנימיים יותר ואמיתיים יותר.
בברכה
חזי וסרטיל
heziw1@gmail.com