שלום,
אשמח אם תפרסמו את המכתב באתר.
מדהימה שלי!
זה עומד להיות המכתב הכי מבולבל שקיבלת בחיים שלך… המחשבות טסות לי בראש, רודפות אחת אחרי השניה – ואין לי מושג איפה מתחילה אחת ואיפה מסתיימת השניה – אז סליחה…
מקסימה! את בן אדם מדהים! מיוחדת, מוכשרת, חכמה מאוד, רצינית, בוגרת, שקולה, בעלת חוש הומור, ומעל לכל – את יהודיה! מיוחדת מאוד מאוד מאוד – ועם זאת – את חלק מהעם היהודי.
ריבונו של עולם לא בורא אותנו "סתם כך"… אין לנו כישרונות "סתם כך" ואין לנו שכל "סתם כך" ואפילו יופי אין לנו "סתם כך"! ריבונו של עולם ברא אותנו בצורה מופלאה שבזכותה לכל דבר ודבר יש תפקיד משלו, תכלית משלו.
הוא ברא בן אדם חכם – כדי שיחכים בתורתו וילמד אותה לאחרים, הוא ברא בן אדם חברותי וכריזמטי כדי שיוכל למשוך אחריו רבים לאהבת ה' ועבודתו, ואנשים יפים ברא ריבונו של עולם גם עם תכלית!
היא לא תמיד ברורה ואי אפשר לומר מהי בדיוק – אבל קל מאוד לדעת מה היא לא…
היופי הזה לא נועד כדי שנתרחק ממנו יתברך או כדי לנצלו לטובתנו האישית באיזושהי דרך – יש לזה תכלית עמוקה יותר, גבוהה יותר – הרבה מעבר למבט השיטחי ולמוח הקטן שלנו…
ועוד דבר – ברגע שבן אדם יפה משתמש ביופי שלו – בדרך כלל הוא שוכח את הפנימיות שלו, את האופי והתכונות שיש לו… הוא שוקע בחיצוניות ושוכח מהכול…
נגיד שאני יפה ובחרתי, נגיד, להיות דוגמנית, אני בוחרת לשכוח שאני בנאדם עם אופי ואישיות וגורמת לעולם לראות אותי כאובייקט, כבובה, כדבר שיטחי וחסר תוכן… אבל לא!!! אפילו כופר יעצור שניה ויחשוב – "מה?! בשביל זה אני קיים?? בשביל זה יש לי את האופי המיוחד רק לי? את האישיות המיוחדת רק לי? בשביל שאני אשכח אותם, בשביל שאתעלם מהם?? הרי לא לנצח אהיה יפה – אבל לנצח אהיה בנאדם!". אופי ואישיות הם הדברים שמלווים אותנו כל חיינו, איתם אנחנו מתקשרים עם הסביבה, פותרים בעיות, מתגברים על הקשיים – אנחנו חיים על פי הפנימיות שלנו ולא על פי החיצוניות.
זאת נקודה חשובה שכדאי לזכור! למה נוצרתי? למה? מי אני? מה אני עושה עם עצמי בחיים? איפה האני הפנימי שלי בעולם המבולבל הזה? מי זאת אני? בובה או בנאדם? האישיות שלי היא אני או אולי היופי שלי הוא אני, הוא מה שהופך אותי למיוחדת, ליחידה בעולם שהיא אני?…
חמודה! את בנאדם כל כך כישרוני, כל כך מיוחד! נצלי את זה! תקדמי את עצ
