מנין שהגאולה לא תקרוס? (מומלץ ליום העצמאות!)

שלום וברכה!
בהמשך לתשובה הקצרה הקודמת ששלחתי לך בנושא זה, ומשום חשיבותם של הדברים ואקטואליותם, אכתוב את הדברים בהרחבה. אני רוצה להדגיש שבנושא מהותי זה איני כותב מדעתי, אלא על פי מה שלמדתי מרבותי וקראתי מדבריהם.
ראשית, יש להקדים כי עצם השאלה הינה מאוד נכונה ומאוד במקום. היא צופנת בתוכה הרבה יסודות חשובים ונכונים: דבר אחד כמו שכתבת, שאם כל זה יתנפץ מול עינינו עלול להיות שבר נורא עוד יותר בעם ישראל. מלבד זאת, שאלתך מבוססת על עיקרון הבחירה החופשית, עיקרון האומר כי יש שכר ועונש ויחסו של הקב"ה אלינו תלוי במעשינו. בעיה שלישית היא שלכאורה אם אנו אומרים שאין לגאולה הפסק, עלולה להיווצר תופעה נפשית שלילית של אדישות, כי הרי בכל מקרה אנחנו בתהליך של גאולה.
הוספתי קצת על שאלותיך כדי לחדד את הנושא. ועתה נפתח בבירור העניין, שכמובן אינו יכול להישען על סברת הלב אלא על דברי חז"ל.
נתחיל בדברי המדרש שהזכיר הרב הרצוג (תנחומא שופטים ו'): "דבר אחר והשלישית יִוָתֵר בה' – שאין מתיישבים בארצם אלא בגאולה שלישית. גאולה ראשונה זו גאולת מצרים, גאולה שניה זו גאולת עזרא, והשלישית אין לה הפסק". נראה לי שאין דברים מפורשים יותר מאלו (ואין לומר אולי הכוונה היא שרק אם הגאולה השלישית תסתיים אין לה הפסק, שהרי ודאי שגאולת עזרא היתה מאוד חלקית והיו אז הרבה פחות יהודים בארץ מאשר היום, ובמדרש רואים שגם זה נחשב כגאולה, ולגבי זה נאמר שבשלישית אין לה הפסק).
ננסה להעמיק עוד, ולהבין מנין לחז"ל שהגאולה השלישית אין לה הפסק (אלא אם מדובר במסורת שהיתה בידם).
ראשית נאמר, כי כהקדמה לכל דיון כמעט בנושא הגאולה, עלינו לזכור את דברי חז"ל "זכו – אחישנה, לא זכו – בעתה". כלומר, יש אמנם גאולה התלויה בזכויותינו, אך יש גם עת מסויימת לגאולה אותה קבע הקב"ה ואם לא נשוב בתשובה עד אז – הגאולה תבוא גם ללא תשובה, גם אם אין לנו זכויות. כניסוחם החריף של חז"ל 'אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי או בדור שכולו חייב'. עת זו של גאולה נובעת מהברית שכרת ה' עם ישראל והבטחתו לאבות, ברית אלוקית שאינה תלויה בנו. גאולה כזו לא יכולה להיפסק, כי הרי כל מקורה אינו מצד זכויותינו אלא מצד שהגיע הזמן וזהו זה.
כמובן שבכך לא מיצינו את העניין, כי מי אמר שאנו מצויים כעת בגאולת ה"בעיתה"? אולי זו גאולת "אחישנה", התלויה במעשינו?
ובכן, ראשית כך אמרו גדולי ישראל רבים כמו תלמידי ר' עקיבא איגר ותלמידי הגר"א. כך גם כתב החת"ם סופר (בשו"ת, חלק ו' סוף סימן א) שהביא גם את אור החיים הקדוש שאמר שגאולת 'בעתה' התחילה בשנת ת"ק. ראה גם את דברי אור החיים המסביר כיצד נבחין בין שתי סוגי הגאולות: "שאם תהיה הגאולה באמצעות זכות ישראל יהיה הדבר מופלא במעלה ויתגלה הגואל מן השמים במופת ובאות כאמור בספר הזוהר, מה שאין כן כשתהיה באופן אחר, ועליה נאמר שהגואל יבוא עני ורוכב על חמור". כלומר, גאולת 'בעתה' תהיה עם הרבה עיכובים בדרך של עניות, בדרך של "רכיבה על חמור" – בניית הצד החומרי תחילה ועל גביו הצד הרוחני. גם העובדה שמי שהתחיל את הגאולה אינו הצדיקים אלא דווקא מי שרחוק משמירת תורה ומצוות מעידה כאלף עדים על כך שאין זו גאולה בדרך של "זכו". ובעצם אנו פשוט רואים שמצבו הרוחני של עם ישראל דורש הרבה תיקון.
נבסס את העניין מכיוון נוסף, ולשם כך נתבונן בדברי הנביא יחזקאל. כדי 'להתחבר' אל הדברים באמת, כדי להבין את גודל הפלא שבו, ננסה רגע לדמיין את עצמנו לפני 400 שנה, באיזו קהילה בפולין, נתונים לחסדיו של הפריץ ושואלים את עצמנו כל יום מתי יבוא הפוגרום הבא. והנה אנו קוראים באחת מהפטרות חג הפסח בספר יחזקאל, בפרק ל"ו – פרק העוסק בשלביה של גאולת ה"בעתה", כפי שנסביר מיד. הבה ונתבונן, ושוב – ננסה לעשות זאת במבט של מי שנמצא בגלות, הוא ואבותיו ואבות אבותיו כבר קרוב לאלפיים שנה, ואינו רואה שום אור בקצה המנהרה.
החלק הראשון של הפרק עוסק בגאולתה של הארץ, של הרי ישראל:
"וְאַתָּה בֶן אָדָם הִנָּבֵא אֶל הָרֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ הָרֵי יִשְׂרָאֵל שִׁמְעוּ דְּבַר ה': כּה אָמַר ה' אלוקים יַעַן אָמַר הָאוֹיֵב עֲלֵיכֶם הֶאָח וּבָמוֹת עוֹלָם לְמוֹרָשָׁה הָיְתָה לָּנוּ… לָכֵן הִנָּבֵא עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ לֶהָרִים וְלַגְּבָעוֹת לָאֲפִיקִים וְלַגֵּאָיוֹת כּה אָמַר ה' אלוקים הִנְנִי בְקִנְאָתִי וּבַחֲמָתִי דִּבַּרְתִּי יַעַן כְּלִמַּת גּוֹיִם נְשָׂאתֶם… וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא: כִּי הִנְנִי אֲלֵיכֶם וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם וְנֶעֱבַדְתֶּם וְנִזְרַעְתֶּם: וְהִרְבֵּיתִי עֲלֵיכֶם אָדָם כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלּה וְנוֹשְׁבוּ הֶעָרִים וְהֶחֳרָבוֹת תִּבָּנֶינָה: וְהִרְבֵּיתִי עֲלֵיכֶם אָדָם וּבְהֵמָה וְרָבוּ וּפָרוּ וְהוֹשַׁבְתִּי אֶתְכֶם כְּקַדְמוֹתֵיכֶם וְהֵטִבתִי מֵרִאשׁתֵיכֶם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה': וְהוֹלַכְתִּי עֲלֵיכֶם אָדָם אֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וִירֵשׁוּךָ וְהָיִיתָ לָהֶם לְנַחֲלָה וְלֹא תוֹסִף עוֹד לְשַׁכְּלָם… (א-ב, ד, ח-יב).
נשים לב לכמה דברים חשובים בפסוקים אלו: ראשית, המניע לגאולה הוא "יען אמר האויב עליכם האח… יען כלימת גויים נשאתם". לא הזכויות של עם ישראל הם המניע לגאולה המתוארת בפרק זה, אלא חילול כבודם של הרי ישראל, של ארץ ישראל. נקודה שניה שיש לשים אליה לב היא, כי גאולה זו מתחילה בכך ש"הרי ישראל ענפכם תתנו ופרייכם תשאו לעמי ישראל". על פסוק זה אמרו חז"ל "כיון שנותנת ארץ ישראל פירותיה בעין יפה, אין לך קץ מגולה מזה" (שים לב – קץ. לא תלוי בנו אלא קץ אלוקי). אכן נבואה זו נשמעת לא ריאלית, חלומית לחלוטין בעיניו של אותו יהודי, כאשר ארץ ישראל שוממה, מלאה קוצים וביצות ולא מאירה פנים לאף אחד שבא להתיישב בה. מוכרים לכולנו דברי מרק טווין שביקר בארץ ואמר שארץ זו לא תצלח למאומה. עוד יותר נראה לא הגיוני הוא ההמשך "והרביתי עליכם אדם", כאשר עם ישראל מפוזר ומנופץ לרסיסים, נתון לחסדיו של הגוים, וכמו המשל של חז"ל – כבשה אחת בן שבעים זאבים. שארץ ישראל תימלא בעם ישראל? זה נשמע פשוט מנותק לחלוטין מהמציאות.
ונקודה נוספת בפסוקים אלו – "לא תוסיף עוד לשכלם!" עניין זה מודגש עוד שם בפסוקים נוספים. לא תהיה גלות שלישית! הסיבה מובנת. כיון שגאולה זו לא מתחילה בזכויותיו של עם ישראל אלא ברצונו של ה' לגואלם, זו גאולה אלוקית ולא אנושית, לא כמו עליית עזרא, וממילא אין לה הפסק.
הבה ונתבונן בהמשכו של הפרק. החלק הקודם עסק בגאולת הארץ, שתיתן פירותיה ושתמלא בעם ישראל, ואילו חלק זה עוסק בגאולת העם. שים לב טוב לכל פסוק:
בֶּן אָדָם בֵּית יִשְׂרָאֵל ישְׁבִים עַל אַדְמָתָם וַיְטַמְּאוּ אוֹתָהּ בְּדַרְכָּם וּבַעֲלִילוֹתָם כְּטֻמְאַת הַנִּדָּה הָיְתָה דַרְכָּם לְפָנָי: וָאֶשְׁפּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם עַל הַדָּם אֲשֶׁר שָׁפְכוּ עַל-הָאָרֶץ וּבְגִלּוּלֵיהֶם טִמְּאוּהָ: וָאָפִיץ אתָם בַּגּוֹיִם וַיִּזָּרוּ בָּאֲרָצוֹת כְּדַרְכָּם וְכַעֲלִילוֹתָם שְׁפַטְתִּים: וַיָּבוֹא אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁם וַיְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי בֶּאֱמר לָהֶם עַם ה' אֵלֶּה וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ: וָאֶחְמל עַל שֵׁם קָדְשִׁי אֲשֶׁר חִלְּלוּהוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁמָּה: לָכֵן אֱמר לְבֵית יִשְׂרָאֵל כּה אָמַר ה' אלוקים לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי עשֶׂה בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי אִם לְשֵׁם קָדְשִׁי אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאתֶם שָׁם: וְקִדַּשְׁתִּי אֶת שְׁמִי הַגָּדוֹל הַמְחֻלָּל בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בְּתוֹכָם וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי אֲנִי ה' נְאֻם ה' אלוקים בְּהִקָּדְשִׁי בָכֶם לְעֵינֵיהֶם: וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן הַגּוֹיִם וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל הָאֲרָצוֹת וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַתְכֶם: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם: וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר".
שוב אנו רואים שפרק זה אינו עוסק בגאולת 'זכו', עם ישראל חוטא בגלות ואף על פי כן ה' מוציא אותו משם "לא למענכם, כי אם לשם קדשי אשר חללתם". ואכן, רק אחרי שעם ישראל ישוב לארצו נאמר "וזרקתי עליכם מים טהורים".
ננסה לחשוב איך יהודי בגלות קרא את כל הפרק הזה, ואיך קוראים אותו אנחנו!!!

לסיכום עד כאן: מדברי חז"ל במדרש שהבאתי בתחילת הדברים (ויש עוד מדרשים דומים שאינם מונחים כרגע לפני), מדברי הגמרא הקובעת שיש מושג של גאולת 'בעתה' שלא נובעת מזכויותינו אלא מכך שהגיע הזמן האחרון של הגאולה, מדברי גדולי ישראל שקבעו כי הגאולה הנוכחית היא אכן תחילת ההתגשמות של אותה גאולת 'בעתה', ולאחר ההתבוננות בדברי הנביא יחזקאל (וזה לא הפרק היחיד), ברור כי הגאולה הנוכחית אין לה הפסק. אבל – היא גם לא חלקה כמו גאולה בדרך של זכו, יכול להיות בה הרבה דרכים עוקפות, כמו בכביש – שלפעמים קצת מסתובבים אחורה כדי להגיע ליעד… מה שבטוח שכל העיכובים הם לטובה, "ארץ ישראל נקנית ביסורים", ויסורים אלו נועדו להעמיק את הקשר שלנו לארץ, ובטח יותר מכך.

ומה עם האיסור לחשב קיצין? איסור זה, פשוטו כמשמעו, מתייחס לחישוב פרטני על איך בדיוק תהיה הגאולה. אנחנו לא מכתיבים חלילה לקב"ה איך לגאול את עמו, אנחנו גם רואים שהדרך של "עני ורוכב על חמור" היא זו המתגשמת לנגד עינינו ויש בה הרבה עיכובים ונסיגות. אנחנו לא צופים את העתיד, אבל אנחנו בטוחים שהתהליך של ההווה הוא בלתי הפיך. זה לא איזה 'חישוב' בלי בסיס, מדובר על התבוננות ישרה בכל הניסים הפוקדים אותנו!
אז האם המסקנה היא להיות אדישים לכל מה שקורה, כי ממילא אין לגאולה הפסק? האם לא צריך לפעול לסיכול תכניתו של ראש ממשלתנו לפנות חלילה (היה לא תהיה!) את הישובים הפורחים בגוש קטיף ובשומרון?
ובכן, הגר"א מסביר שדברי חז"ל על שתי סוגי הגאולות, 'בעתה' ו'אחישנה', לא באו להוציא את הפסוק "אני ה' בעתה אחישנה" – מפשוטו. יש גם דרך של "אחישנה" בתוך ה"בעתה", גם את הגאולה האלוקית ניתן לקדם על ידי פעולות ב"אתערותא דלתתא". על כן, קרא הגר"א קריאה גדולה להתחיל לפעול פעולות רוחניות וגשמיות לזרוז הגאולה. בין פעולות אלו, ואחת החשובות שבהן – היא מסירות הנפש על ארץ ישראל. ככל שנרבה באחיזה בארץ, ככל שלא ניכנע לקשיים החיצוניים והפנימיים הסובבים אותנו, כן אנו מקרבים את הגאולה. כמובן שלא מדובר רק מצוות ישוב ארץ ישראל, כל מצווה שאנו עושים, וכל מאמץ שנועד לבסס את חיינו הטבעיים בארץ, הריהו מצטרף לכלל חשבון גדול. דווקא העובדה שאנחנו "לא לבד", יש לקב"ה "אינטרס" בגאולה הזו, הוא זה שמוביל אותה – נותנת לנו את הכוח הגדול ביותר להתאמץ כי אנחנו יודעים שאף מאמץ לא יהיה לריק.
ראה עוד תשובה שלנו בעניין-
"האם האמונה שאנחנו ב"אתחלתא דגאולה" אינה בעיה של חישוב הקץ?"- http://kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=21776
יהי רצון שנראה בעינינו את המשך התגשמות דברי הנביאים, ושכל תכניות הפחד והחולשה שאנו שומעים עליהם יהיו מנוף לאחיזה איתנה יותר בארץ, יהיו מנוף לבירור העמוק בקרב עמנו אודות זכותינו על הארץ.
יעקב, חברים מקשיבים
yaakov@makshivim.org.il