מעמד האשה על פי התורה

למיכל שלום רב,

קודם כל סליחה על האיחור.

לפני שאני אענה על השאלה אני חייב לציין שכשקראתי את שאלתך מאוד מאוד התרשמתי מהידע התורני הרחב האדיר שלך. העובדה שאת ככה שולטת בתנחומא, ירושלמי, רמב"ם ועוד הרבה מקורות מראה שאת בטח אחת מהבנות היותר צדיקות בדור… לפי זה לא הבנתי, אם את כל כך צדיקה איך את מפנה את השאלה אלי… יותר מזה, אינני מבין איך בכל לימודייך פספסת את המקורות האחרים שמרובים בכמות על מעמדה הגבוה של האשה.

שמא ניתן לומר שאולי כל המקורות שהבאת פה קראת אותם באיזה שהוא מאמר על זכויות האשה או משהו כזה?

בכוונה פתחתי כך מכיוון שפה מתחילה הבעיה… דעת היהדות איננה כלל שלילית לגבי האשה וישנם מקורות רבים על כך, לצערי אינני כה שולט במקורות, אבל בעבר התפרסמה תשובה של הרב אבינר שרצה להסביר למישהי ששאלה שאלה דומה, והביא לה הרבה מקורות שמעריכים מאוד מאוד את האשה.

אני לא מכיר הרבה,אבל הנה מספר מקורות חשובים:

"נתן הקב"ה בינה יתירה באשה יותר מבאיש" (נידה מה ב).

נשים לא היו שותפות לחטא המרגלים.

בזכות נשים צדקניות נגאלו, ועתידים להיגאל.

"ויברא אלוהים את האדם בצלמו בצלם אלוהים ברא אותו זכר ונקבה ברא אותם" (בראשית א כז), והן בתורה שבעל פה, בה קבעו חכמים: "השווה הכתוב אשה לאיש לכל הדינין שבתורה" (בבא קמא טו א).

"נשים רחמניות הן"
אומנם, כמו שאמרתי אינני מכיר כל כך את המקורות, ואני יודע שהם רבים… וכדאי קודם כל ללכת ולבדוק את זה.

חוץ מזה שרוב רובם של המקורות המובאים שם אלה מקורות מסויימים בהקשר מסוים של הדרכת חז"ל. אלו לא מקורות שמתיימרים לברר לנו את מעמד האשה אלא את בעיות מסוימות במציאות שצריך לפתור.
למשל חכמים רוצים לבטא את הבעיה שיש לגבר ואת הסכנות שיכולות להיגרם מתאוות וכל מיני אז מהם מזהירים אותו מהתאוות שיכולות להיווצר מהנשים ומהליכה מאחוריהן..
או חכמים רוצים לדבר על בעיות שיכולות להיוצר מנשואים של שתי נשים והקנאה שיכולה להיוצר.
או על היחס ללימוד תורה..
העניין הוא שאין חכמים באים באותו מקום לקבוע מהי אשה. אלא ממה צריך להיזהר באותו מקום. וכדרכם של חכמים כשהם עומדים על בעיות הם מבטאים רעיון מסוים בצורה חריפה בשביל להבהיר לנו נקודה מסויימת.

כמו שחז"ל אומרים לנו שמי שמדבר לשון הרע זה יותר חמור משלושת העבירות של יהרג ובל יעבור.. האם כוונתם זה שעדיף שאני ארצח אזנה ואעבוד עבודה זרה במקום לאמר לשון הרע? אלא יש פה רעיון מסוים שחז"ל באים להזהיר ולהתריע מהחומרה בלשון הרע והם מבטאים זאת בחריפות בשביל להדגיש את הבעיה ובשביל שנוכל גם להעמיק ברבדים פנימיים של הבעיה איך היא קשורה לרציחה וכו'..

בכל התורה נוכל לראות המון ביטויים חריפים של חכמים על בעיות ותמיד חכמים בשביל להסביר את חומרת הנושא נוקטים בלשון חריפה כדי שנבין שאין זה דבר של מה בכך. גם בחלק מהמקורות על הנשים כשמדובר על סכנות שיכולות להיווצר נוקטים חכמים באמירות חריפות בשביל להציל ממכשולים.
רוב רובם של המקורות הבעייתיים אינם מקורות על עצם מעמד האשה אלא על בעיות מסוימות במציאות שצריך להיזהר מהם.

אם כן צריך להבין,
מצד אחד יש מקורות שמעריכים את הנשים ויש מקורות שאומרים דברים קשים ואף משונים על הנשים..
מה העניין?

אלא זה בדיוק הדבר, חכמים רוצים לקבוע לנו את היחס הנכון למעמד האשה. ישנם מקורות בתורה על הגבר, מקורות טובים ומקורות רעים, וזה בשביל שנבין טוב טוב מהו גבר ומהי אשה, ומהו התפקיד האמיתי שמיועד להם…

[חייבים לראות את המכלול] ובייחוד את המקורות [האמוניים] לגבי האשה המסבירים את עומק הדברים בספרי האמונה יש הרחבה גדולה לגבי ענינם של הנשים ביתר עומק וביתר הבנה שם אפשר גם לראות יחס חיובי גדול. שום מקור מהמקורות שהבאנו לא קובע באופן מוחלט את היחס לנשים, אלא מתיחס לעניין מסוים, ובכל מקור צריך להבין לאיזו נקודה הוא מתיחס ומה הרעיון שבו..

ישנם מקורות שיש בהם עומק מסוים (כדרכם של חז"ל) למשל, כמו המקור של "ללכת בין שני חמורים", חז"ל באים לבטא פה רעיון… וגם כמו שאמרנו באים להתיחס לבעיה של הליכה אחר תאוות. אפשר להיות קטנוני ולהגיד "אה, זה לא הוגן חז"ל חושבים שאני חמור" באמת? זה הרי לא רציני… וכי לחז"ל לא היו נשים? ומה אם "מצא אשה מצא טוב" וכו' אין הלכות על החובה לשמח את אשתך ועוד… ? כמובן שחז"ל לא חשבו שהאישה חמור. אומנם, חז"ל באו לבטא רעיון מסוים, רעיון שצריך ללמוד אותו, חז"ל נותנים לדבריהם משלים ועלינו להבין את הנמשל. הרי גם על עצמם אומרים חז"ל לפעמים "הרי אנחנו כחמורים…" ועוד מקורות מעניינים. לכל דבר יש עומק ועלינו להבין אותו.

אינני יכול לרשום פה את כל ההסברים לכל המקורות אומנם בואי ניקח דוגמא:

"נשים דעתן קלה"

ישר עולה השאלה, כיום ,בבית ספר לרפואה, יש יותר אחוזים של נשים מאשר גברים וכו'…

מסביר הרב קוק, אין הכוונה כאן לכמות המשכל שיש לנשים, אלא מדובר פה על [אורח חיים ] וחז"ל מנסים להסביר לנו פה עומק, בהבדל בין נשים לגברים. אין פה מה טוב יותר? יש פה שני צדדים…

גבר, בהחלטות החשובות בחייו ובחיי היום יום שלו נותן הרבה יותר משקל [לשכל] בהחלטות מאשר האשה, לעומת זאת, האשה נותנת הרבה יותר משקל [לרגש] ולאינסטינקטים הטבעיים שלה, מאשר הגבר…
האשה חיה את הדברים, ולא נותנת כל הזמן לשכל, לשבש את עומק ההכרה הפנימית העמוקה שלה "האשה מכרת באורחים יותר מהאיש", חז"ל מסבירים שאשה יודעת להבחין אם אורח הוא טוב או לא טוב יותר מהאיש, כי יש לה אינסטינקט פנימי יותר, אמיתי, שהשכל לא משבש אותו.

אם כן, מה טוב יותר? אין יותר טוב , אלו שני צדדים, לפעמים צריך את זה לפעמים את זה…
להחלטות כלליות מאוד, לפעמים צריך רק את השכל. לחיי היום יום לפעמים צריך את האינסטינקט. ועוד הרבה נושאים. אין פה יותר טוב יש פה שני צדדים וכל אחד מהם חסר. (לכן צריך להתחתן)

לדוגמא, בפורים, אנחנו הגברים, שותים כדי להסיר מאיתנו את הדעת… אנחנו מצביעים על כך שלפעמים הדעת הזו היא המפריעה לנו בעבודת ה'. היא פוגעת בטבעיות של הדברים אצלנו.

צריך להבין פה את העיקרון:

[לדעת חז"ל, לעומת העולם שלנו היום, אין יותר טוב ופחות טוב. יש תפקידים שונים. אשה היא לא כמו גבר… גבר הוא לא כמו אשה… כל אחד מהם הוא משהו אחר לגמרי, ואם כל אחד מנסה להיות השני הוא פוגע במהות המיוחדת שלו]

כל אחד יודע שיש הבדלים נפשיים ופסיכולוגיים בין גברים לנשים. ההבדלים האלו כולם נובעים מהמהויות השונות שכל אחד מבטא, צורת חיים אחרת מבטאת גם הופעה אחרת של עבודת ה'.

בשביל להבין את היחס העקרוני בין גברים לנשים או בעיקר את מעמד האשה, צריך ללמוד הרבה,
אומנם,בכל אופן אנסה לתת פה כיוון:

האיש מייצג את החוכמה יותר מהאישה, אומנם, האשה מייצגת בעולם את החיים.
הדוגמא הטובה לזה היא למשל הולדת ילד…

האיש נותן מתוכו את הזרע… יש פה איזשהו משהו מרוכז, איזה רעיון… אומנם, [החיים מתפתחים כולם בתוך האשה. ]
[האשה היא מייצגת בעולם את החיים]. [וביחוד את החיים של קדושה.]

דווקא ביהדות, תפקיד האשה הוא גדול מאוד, כי האשה מייצגת את עצם היהדות.

[כנסת ישראל היא אשה!!!]
כל עניינה של התורה על פי היהדות היא להיות תורת חיים. התורה היא לא סוג של ספר או חוכמה, השקפת עולם. התורה היא אור חיים אדיר, האמור להאיר את כל החיים כולם. עם ישראל מגלה איך אור התורה שייך לכל החיים כולם. האשה בעולם מייצגת את החיים. בעם ישראל היא הכי מבטאת את הופעת החיים של קדושה במציאות. זו אחת הסיבות שבנות לא חייבות ללכת ללמוד בישיבה 5 שנים. מכיוון שהן הרבה יותר חיות את הדברים באופן טבעי… החיים הגשמיים לא פוגעים להם בעולם הרוחני כמו לגברים מכיוון שהן באופן טבעי, יותר קשורות לנושא של "תורת חיים", הנפש שלהם יודעת למצוא את הקדושה שבחיים. (נכון שגם את זה צריך לפתח, אני מדבר באופן כללי…) בעוד שבנים, אם היו הולכים לאוניברסיטה בלי הכנה, היו קורסים מבחינה דתית ואמונית.. הבנים חיים יותר את הרעיון והאידיאל, והרבה יותר קשה להם לחיות את זה בדברים הפשוטים והקטנים ובעולם הגשמי…

כל עניינה של האשה הוא עומק רעיון היהדות. להראות איך הקודש יכול להופיע בחיים.
לכן, בנות, דתיות יותר באופן טבעי, כי החיים שלהם קדושים יותר. בעוד אצל בנים, זה אולי באידיאל אבל ממש לא בחיים.

בגלות, כשעם ישראל הפסיק להיות עם ומעמד החיים שלנו נפגם, מה שקרה זה שגם ערך התורה ירד והתורה הפכה להיות מתורת חיים לספר, לחוכמה.. בגלל זה נפגם מעמד האשה ביהדות כי אכן, בגלות כשעם ישראל לא מבצע את ייעודו מה שהאשה מבטאת שזה חיי קודש פחות קיים. הלימוד של התורה, שהתורה היא רק בתור חוכמה,רעיון, הוא אכן פחות רלוונטי לאשה, כי האשה מבטאת יותר איך הדברים הללו מופיעים. לכן ממילא האשה נהייתה פחות רלוונטית לכאורה ,ליהדות, אומנם זה היה ליהדות הקטנה,הנמוכה, של הגלות.

מרגע שהתחילה הגאולה, ועם ישראל חוזר להיות עם ולהגשים את יעודו – [תורת חיים] אז פתאום העולם מרגיש "מה עם מעמד האשה?" זאת אומרת, פתאום העולם שם לב [שיש מעמד לאשה] כי באמת האשה מתחילה להיות מאוד רלוונטית. היא מבטאת את חיי קודש ואת האידיאל של הגאולה. עם ישראל חוזר לארצו וכל התורה כולה הופכת להיות תורת חיים . או אז, האשה היא מרכז בכל הנקודה הזו כי זה בדיוק מה שהיא מבטאת. היא מציאות של חיי קודש באופן טבעי כמו שצריך להיות. כמו שעם ישראל מנסה ליצור.

כל השאלה על מהו מעמד האשה, נובעת בדרך כלל מחוסר ההבנה מהי תורה. אנשים חושבים שתורה זה "הספר", אומנם תורה זה חיי קודש. הגמרא היא לא התורה… התורה היא איך לחיות את כל החיים על פי הנשמה. נכון, יש בלימוד התורה משהו חשוב מאוד, אומנם זה לא עיקר מה שהתורה מבטאת בעולם.
חיי תורה זה לא לימוד תורה. חיי תורה זה כל החיים. ברגע שמבינים מהי תורה, מתחילים להבין שכשבנות לא לומדות תורה, זה לא ממעיט בערכן מגילוי התורה. ופה בדיוק הבעיה הגדולה.

[עם ישראל כבר 2000 שנה מחכה שהתורה תצא מהגלות. תצא מ "ד אמות של הלכה" שהתורה תחזור להיות תורת חיים. עם ישראל מחכה למעמד האשה. מחכה שהאשה תחזור ותבטא את הביטוי הזה של תורת חיים. וסוף סוף אחרי 2000 שנה התורה יוצאת לחופשי אנחנו חוזרים לארצנו והתורה חוזרת להיות שייכת לכל החיים כולם. עכשיו היא משוחררת. ואז באות בנות שלא מבינות מה הערך האמיתי של התורה ואומרות – אנחנו רוצות להיות כמו בנים , גם אנחנו רוצות ללמוד תורה ב "ד אמות של הלכה" לשבת בבית מדרש. [אבל זה בדיוק הפוך] התורה רוצה לצאת מבית המדרש לכל החיים כולם, זה מה שהאשה מבטאת, אם גם הנשים כל היום ישבו בבית מדרש – נחנוק את התורה.
הנשים, ובצדק, מרגישות בזמן הגאולה שיש להם גם תפקיד ביהדות והם רוצות לבטא אותו, אבל הדבר החשוב הוא לחפש את הייחודיות שלהן ולא להגיד "אנחנו כמו בנים" כי אז הם מאבדות את הייחוד שלהן.
אומנם גם לגבי הנקודה הזו כדאי להבהיר משהו חשוב…

אין שום בעיה שבנות ילמדו תורה… השאלה מאיפה הרצון נובע. בנות מפתחות את עולמם הרוחני דרך הנפש, הרגש. בנים, דרך השכל (ברור שיש פה קצת הכללה גסה בשביל להבין את עיקר ההבדל). כשבת אומרת שהיא מעוניינת ללמוד גמרא ועוד כי זה מעניין אותה, או כי היא [מרגישה] שזה יכול להוסיף לה אני אומר מצויין. אבל אם בנות אומרות אנו רוצות ללמוד כמו הבנים אז יש פה בעיה.

הידעת שבנים לא נהנים כשהם לומדים? ובכל זאת אם בן בא ואומר לי, אני לומד גמרא ואני לא נהנה מהלימוד. זה קשה לי, אני לומד רק כי אני יודע שזה חשוב… אני אומר לו "מצוין" זה בונה אותך,זה מקדם אותך. אם בת תאמר לי , אני לא נהנית, רע לי בלימוד. אני אומר לה – זה הורס אותך. בן כשהוא לומד הוא מבין בשכל והוא בכלל לא מרגיש שזה בונה אותו, אבל על ידי שהוא מבין זה משפיע בעומק, כי אצל בנים עולמם נבנה על ידי השכל. אצל בנות אם ההבנה לא מספיקה, צריך שזה יתאים להן, יסתדר להן, ירגישו שזה נכון. אצל בנים זה לא משנה… "העיקר שהבנת". כל לימוד התורה אצל בנות ובנים שונה.

בנים לעומת זאת יכולים ללמוד הרבה תורה, להבין המון מהלכים באמונה, אומנם הם לא כל כך חיים את זה. תמיד שאני מעביר איזה שיעור באמונה לבנות, אני אומר לעצמי שייתכן שאני מבין הרבה יותר מהבנות האלו, אומנם מאוד הגיוני שהן מאמינות יותר ממני.

לא כל הבנות יודעות זאת, אבל בנים שהם לומדים, הם יכולים ללמוד הרבה ולוקח המון זמן עד שזה משפיע עליהם. הם מבינים את זה בשכל, אבל עד שזה יורד לחיים יכול לקחת זמן רב, הם לא נהנים מהלימוד ויכול להיות שחצי שנה הם לא נהנים ולא מרגישים שזה בכלל מוסיף להם בעבודת ה'. אומנם הם יודעים: אם הם הבינו אז זה משפיע. אם הייתי חי את כל מה שאני לומד בודאי הייתי גדול הדור. אומנם, בנות על דרך הכלל הרבה יותר חיות את מה שהן לומדות.

אני אישית הרבה יותר מקנא בחיי בבנות, בנות ממש לא מבינות מה זה להיות בן, מה זה לעבוד את ה' ולרצות להתקדם וכל כך להיות רחוק מבחינה רגשית. לא סתם בנות הרבה יותר מתפללות בכוונה מבנים, מכיוון שהן יותר חיות את הדברים. בנים כל כך רחוקים מבחינה רגשית מה'. פחות שמחים פחות קרובים לדברים. זה נראה כאילו הם כל כך חכמים אבל באמת שזה רק בשכל, בנות לא יודעות איזה קשה זה שאתה יודע כל כך הרבה אבל ההשפעה והורדת הדברים לחיים היא כל כך איטית ולוקחת זמן.. .

רק בפורים ,פעם בשנה, הבנים מסירים את השכל ומגיעים לאיזושהי רמה של טבעיות בעבודת ה', בדומה לבנות.

זה גם כמובן הכל קשור למצוות עשה שהזמן גרמא…
בנות הן הרבה יותר חיות את עולם עבודת ה', הדברים מופיעים אצלן באופן טבעי ואמיתי, והן פשוט חיות את זה. הבנים חייבים איזושהי מסגרת, מקובעת כזו ,מערכת של חוקים מאוד ברורים, בשביל לחיות את המצוות. אומנם בנות לא יכולות להיות מקובעות בזמנים לכל המערכת הזו, כי אצלן הקודש הוא יותר חופשי,הוא צריך להופיע באופן טבעי, לא באיזו מערכת מקובעת של חוקים שמבטאים נקודה מסויימת.. תן לזה להופיע בצורה הטבעית, הפשוטה, החיה.

גם ברכת שלא עשני אשה יש את אותו עניין בעומק.
בנים מבטאים את השכל וכידוע "אם דעת אין הבדלה מנין" השכל הוא חושב על ידי השוואה "גדול מ… הרבה מ… וכו'" כל דבר שמבינים בשכל הוא ביחס למשהו. ככה השכל חושב. המדרגה של הבנים בעבודת ה' קשורה לשכל, לכן גם בברכה שאנו מודים לה' על היותנו בנים, איננו יכולים לומר באופן טבעי "תודה שאנחנו בנים" כי את המפגש עם המדרגה שלנו, אנחנו נפגשים בצורה "שכלית" על ידי השוואה והבדלה ולכן אומרים "אנחנו לא בנות" = אנחנו פוגשים את המדרגה שלנו ביחס לאחר. את הקודש מול החול, עם ישראל מול העמים ואת הבן מול הבת.

בנות חיות את הדברים באופן טבעי לא שכלי, השוואתי, ולכן יכולות לברך על מדרגתן באופן ברור "עשני כרצונו"

העניין הוא שיש עוד המון מה לדבר, ועומק מאוד גדול בזה אבל צריך להבין פה את העיקרון…

אין יותר טוב ופחות טוב, יש תפקידים שונים, מהויות שונות. יש תפקיד לבנים תפקיד לבנות. ביטוי של קודש של הבנים וביטוי של קודש של הבנות. אין פה טוב יותר, אף אחד לא שלם. גבר זה "י" ואשה זה "ה" רק על ידי החיבור של שניהם נוצר הדבר השלם. וכל אחד מקבל מהשני.

כמובן שאלו הדברים בכלליות אומנם כמו שאת בעצמך אמרת מהו בדיוק תפקידך, כמובן את צריכה לחפש בעצמך ובשביל זה עלייך באמת לברר יותר, מהו תפקיד עם ישראל בעולם, מהו תפקיד המצוות. להעמיק יותר בעבודת ה' ובכל הנושאים בכלל.

עלייך, לעניות דעתי, ללמוד קצת יותר אמונה, ללמוד ספרי אמונה כגון "דע מה שתשיב לעצמך", אחת שאלתי, ועוד… כך תוכלי לברר יותר דברים חשובים בנוגע למהות החיים ועצם חייך ולדעת איך את תוכלי לבטא את חייך באופן המלא ביותר…

חשוב לי להדגיש, הדברים פה נכתבו על דרך קצרה וכדרכם של הסברים כתבתי את הדברים בצורה מאוד כללית, כמובן, שיורדים לפרטים, זה שונה בכל אדם ואדם, יש יוצאים מן הכלל, אומנם זה הדברים העקרוניים ויש עוד הרבה מה ללמוד.

כדאי להשתדל להתרחק ממאמרים "קנטרניים " שמנסים לפגוע באמת במעמד האשה, מתוך טענות שאשה היא כמו בנים.

אולי אחרי שהבהרנו את רוב הדברים נסביר את אחד המקורות הקשים והוא "נבראה האשה נברא השטן עמה" ואם נסביר אותו נבין שכל המקורות עניינם כך…

קודם כל ישנו את הכלל הגדול של המהר"ל, "כל כח גדול של קדושה, יש כח גדול מאוד שמתנגד לו"
כמו שיש עם ישראל אז יש גם עמלק… כמו כן, האשה כשהיא נוצרה היא מבטאת את הקדושה שבמציאות, אומנם, השטן הוא הכח שמתנגד לקדושה שבמציאות, לכן ברגע שנבראה האשה נברא השטן – הכח שמתנגד לה.

אומנם, אפילו אם נאמר שלא כך, אלא השטן נברא עם האשה ולא ככח המתנגד לה, נוכל גם זאת להבין
חז"ל אומרים לנו ,וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד " טוב מאוד" זה יצר הרע… מה הכוונה?

הכוונה היא שהיצרים והכוחות שלנו בעצם אמורים לעבוד את ה' ולשרת את הקדושה במציאות . היצרים אינם אמורים להיות רעים, אלא אמורים להיות קדושים. אומנם, כל עוד העולם לא מקודש יש סכנה שהיצרים יביאו אותנו למעשים רעים. עלינו לקדש את החומר ולהפוך את היצרים משועבדים לרוחניות.
האשה כשהיא נוצרה, נוצר בעולם האפשרות שהקדושה תרד לעולם חיים,לעולם החומר. אומנם, לצערנו עדיין לא הגענו למדרגה השלמה של הדבר… הדבר דומה לחטא העגל. עם ישראל מגיע למדרגה גבוהה מאוד, לשאיפה אדירה של חיי תורה, אומנם בגלל גודל האידיאל הוא נופל בחטא העגל. הרבה שנים יקח לעם ישראל להגיע לאידיאל שמציבה לו התורה ובינתיים יש גם סכנות גדולות מכח האידיאל הגדול.

האשה תובעת מהעולם לקדש את החומר היא מציבה בעולם אידיאל גדול שהקדושה תרד גם לחיים ולא רק בשכל. אומנם, כגודל האידיאל גודל הסכנות . היצרים והשטן בעולם נובעים מהקושי שלנו לעמוד באידאל הגדול הזה של קדושת החיים. לכן עד שלא היה אשה = לא היה אידאל של להוריד את הקדושה לחיים, לא היו סכנות ולא היו יצרים רעים. אומנם ברגע שהאידאל הזה הופיע נברא השטן- יכולים להיות עכשיו גם הרבה נפילות בדרך לאידיאל הזה…

[ככל שנדע להבין שאשה, אין תפקידה כמו הבנים, ונבין שבנים הם בנים ובנות הן בנות. יש להם תפקידים שונים וחיים שונים, ביטויים שונים, כך יותר ויותר אנחנו מעריכים את האשה, ואנחנו נרוויח מכך ששני המאורות יאירו במלוא עוצמתם]

מקוה שעזרתי קצת ושוב סליחה על האחור, ואם יש עוד שאלות בשביל הבהרה אשמח מאוד לשמוע,

אבי,

wolfsonavi@gmail.com