מעשים – יצר הרע – איך מתמודדים?

שלום רב,

ראשית, אני רוצה להודות לך על השאלה ששלחת, כיוון שבזכותה אני כבר שבועיים חושבת איך באמת אפשר להתמודד עם היצר הרע, ועם כל מיני הרגלים לא טובים שהוא גורם לנו. וברור הוא שבשביל לרצות לתקן, אתה קודם כל צריך להבחין מה מצריך תיקון. ועל זה בעצם אני מודה לך שכן דרך המודעות שלך והרצון שלך להשתפר, גרמת לי גם כן להבחין בכל מיני תחלואים שלי ועוררת את הרצון להיפטר מהם.

אז אשריך שאת לא מקבלת בהכנעה את חולשותיך ושאת יודעת היכן עליך לשפר ולתקן. באמת באמת חשוב תמיד להישאר עם היד על הדופק, לא להיכנע לאיזשהו הרגל לא טוב ולשאוף תמיד להתקדם.

אעלה כאן כמה נקודות בתקווה שיחזקו ויאירו את ההתמודדות עם היצר מזוויות שונות.

נתחיל בשתי תובנות שמצד אחד אנחנו יודעים כל כך טוב, אבל, אם היינו לגמרי מפנימים וזוכרים אותן בכל רגע אז החיים שלנו היו נראים לגמרי אחרת.
הראשונה היא ההכרה בגדלותי, כלומר, "בגודל מעלת קדושת יהודי, שהוא חלק אלוק ממעל, וקדושה עליונה חופפת על מהותו". את יודעת מה את שווה? את יודעת איזה כשרונות ויכולות יש לך? בתוכך נמצא איזשהו חלק מהקב"ה. את במעשייך הטובים יכולה לשנות את העולם. ממש כך. כי הרי הכל מחובר, וכולנו יונקים מאותו המקור ולכן מעשה טוב אחד יוצר כאפקט הפרפר הדים המשפיעים על עם ישראל ועל היקום כולו.

אם היית יודעת שתפילה אחת בכוונה שלך הייתה מונעת את הפיגוע האחרון, לא היית מתאמצת בכל מאודך? אם היית יודעת שביקור אחד אצל סבתא יכול לרפא את חברתך החולה ח"ו, לא היית מתגברת על המחסומים והעצלות? שכל פעם שאת מכבה את המחשב לפני ששרפת עליו המון זמן, נשמה יהודית מתחברת ליוצרה. שכל פעם שנצרת את לשונך ולא סיפרת ידיעה עסיסית, יצרת שלום בית בין זוג מסוכך. לא שווה את זה?
וזה ככה באמת. לכל מעשה טוב, קטן או גדול, יש השפעה על העולם, ולצערנו, גם לכל מעשה רע. ואם מהותנו היא טוב, וסובב אותנו כאב וקושי לא כדאי לעשות עוד מאמץ, ועוד אחד וכפשוטו – לתקן את העולם?!

דמייני איזה רב גדול שמחליט שנמאס לו והוא יורד לים לשחק מטקות. הלו? מה קורה פה? אנחנו צריכים את הרב הזה. את לימוד התורה שלו, את ההנהגה שלו, את צרכי הציבור שהוא מספק. מתוקף תפקידו יש לו אחריות רבה והוא לא יכול למעול בה. כך גם לך, ולכל יהודי, ולא רק. יש תפקיד. מכובד, חשוב. הקב"ה בחר בך ומינה אותך לתפקיד זה. היי גאה בו ומלאי אותו במלוא המסירות.

הלוואי ונזכה לזכור זאת תמיד, ונשכיל להבין שעלינו לקחת אחריות על העולם. צריכים אותך פה. צריכים את המעשים הטובים שלך, את ההשתדלות ואת ההתגברות. אנא אל תרפי. יש מי שזקוק לטוב שאת יוצרת ויכולה עוד להוסיף.

תובנה נוספת שיכולה לסייע ברגעים בהם הכל נראה כ"כ קשה, ובא לשמוט הכל ולהתייאש, היא הידיעה שברגעים אלו אני נמצאת בעיצומו של ניסיון. ואם רק אתגבר עכשיו, ואתאמץ עוד קצת, אעמוד בניסיון בהצלחה, והעמידה בניסיון תנשא אותי מעלה אל מחוזות של קרבת אלוקים שטרם ידעתי.
אם רק היינו רואים את התמונה בשלמותה. אם רק היינו יודעים שעכשיו זה בדיוק הזמן של הניסיון, ולפי העמידה בניסיון ברגעים אלו יקבע השכר לכל השנים הבאות. לא היית קופצת כמו שד מהמיטה בבוקר? אני בטוחה שכן..

כל קושי הוא ניסיון שלאחריו נהיה במקום אחר – טוב או רע יותר. לכן עלינו לראות כל קושי כהזדמנות להשתפר. לא לוותר אם משהו נראה קשה, אלא להבין שבדיוק ברגע זה אני נבחנת. הקב"ה מסתכל עלי עכשיו ולכן כדאי לאסוף את כל הכוחות ולהתמודד בגבורה.

ושוב, הלוואי והיינו יכולים להלך עם שתי ציפורים על הכתף. האחת לוחשת "את בניסיון עכשיו, תראי לקב"ה מה את שווה", והשניה מהעבר השני "יהודיה יקרה, תראי כמה חסרון יש בעולם. איך את יכולה לבזבז את זמנך ולגלוש בפייסבוק?! קדימה לעבודה!"

אך שגרת היומיום מעלימה מעיניינו את המבט הכללי והעליון על החיים, ואנו מוצאים עצמינו נתפסים לקטנות ונופלים בהם.

לכן צריך לנקוט גם בכמה תחבולות מעשיות שיעזרו לממש כאן ועכשיו, בפועל, בעולם המעשה, את הרעיונות הנשגבים של הטוב ולהתמודד עם היצר בכל רגע.

קודם כל, לעולם אל תתני ליצר הרע להפתיע אותך. את הרי מכירה אותו כ"כ טוב שאין שום סיבה שהוא יגיח כך לפתע פתאום ויתן מכה כואבת. חכי לו בפינה, היי מוכנה לקראתו.
זה אומר למשל להגדיר מראש כמה זמן את הולכת להיות במחשב ומה את הולכת לעשות שם. זה אומר לתכנן לו"ז לאחר הצהריים שחוזרים מהבי"ס ולהגדיר מתי הולכים לישון. קל וחומר עכשיו כשיש חופש גדול. זה אומר גם לא להסתובב עם חברה שיגרמו לך להתלבטויות שאת לא רוצה בהן, וגם לא ללכת לסרט אם יש 90% סיכוי שהוא לא צנוע.

כלומר, להקטין היכן שאפשר את החיכוך עם ההתמודדות. חזקים ככל שנהיה, זה קשה, זה שוחק, ודורש המון כוחות. ולכן החכם עיניו בראשו, הוא מקדים תרופה למכה, ולא מביא עצמו ליידי ניסיון.

את מכירה את עצמך ויודעת איפה החולשות שלך. לכן, תשקיעי מחשבה מראש בכדי לאתר את נקודות התורפה, כפי שעשית יפה בשאלה, ותחשבי באילו דרכים את יכולה להקל מעלליך את ההתמודדות.
בכדי להוציא מאיתנו את מירב הכוחות החיוביים מריבתנו זקוקים למסגרת, זקוקים לסדר יום מסודר, זקוקים לאתגרים חדשים ומעניינים. תמצאי לך את הדברים האלו שיסייעו בעדך וינתבו אותך אל עבר השביל העולה מעלה.

נזכור שהדרך למעלה אין משמעה לשבת באיזה רכבל ולחלוף במהירות על פני הנוף במעלה ההר, אלא היא מתבצעת צעד אחד אחד, עם הרבה התנשפויות וניגוב זיעה באמצע. רק כך, בצעדים קטנטנים, קונים ביושר מידות טובות והתגברות על היצר.
ממש ממש חשוב להבין ולהפנים שהתקדמות אמיתית זוהי התקדמות זעומה שאני בחרתי ושאני מצליחה לקיים, ולפיכך להציב מטרות ריאלות. מטרות כאלה שלא יחנקו, שלא נרגיש אחרי שבוע שאי אפשר יותר וזורקים הכל.
אני לא רוצה להציע דוגמאות, כי את יודעת מה ריאלי בשבילך ומה לא. רק אדגיש שהדרגה זה נהדר וחשוב, ושאת יכולה להחליט למשל שאת מאמצת איזה הנהגה טובה רק פעם בשבוע. בזה הרגע את מסיחה את מחשבותיך מדברים אחרים בהם את רוצה להשתפר ואת מתמקדת במה שבחרת ומשתדלת מאד להתמיד בזה. בבוא היום, זה יהפך לחלק ממך וניתן יהיה לחשוב על השלב הבא. יש לגלות סבלות, ואורך רוח. מדובר פה על תהליך שנמשך בעצם כל החיים. כל מדרגה ושלב לוקחים פרק זמן משמעותי מהם, וטוב שכך, כי רק ככה, בסבלנות ויגיעה, זוכים באמת להתקדם.

אל תשכחי לאהוב את עצמך גם בדרך, על אף שטרם הגעת ליעד. תצ´פרי את עצמך על הצלחות קטנטנות. תכירי בערך של המאמץ שלך ולא רק בתוצאות. עין טובה על עצמי היא כה חשובה כשרוצים להתמודד עם היצר, כי הוא כל מטרתו היא בדיוק ההפך. להחליש, לדכא ולייאש. אז גם אם הצלחת, וגם אם מתגלים קשיים בדרך, תסתכלי על עצמך מהמקום הטוב והחיובי. תמיד אפשר למצוא אותו, וטפיחה קטנה על השכם עשויה לקדם ולהועיל.

ניסית פעם לקרוא לילד קטן כשהוא שקוע באיזה סרט? נכון זה ממש בלתי אפשרי שהוא יסתובב? היופי שבילדים זה שהם עושים בדיוק את מה שהם רוצים, ומה שהם עסוקים בו הוא כל עולמם כרגע.
אז בשאיפה ליצור כזו שלמות עם סדר היום שלנו, כמו ילד קטן, תכניסי עניין ליומיום, אידיאלים, התלהבות ממה שאת עושה. וחופש זה זמן ממש טוב לעשות את מה שרוצים.
ברגע שאנו עסוקים בעשיה ותוכן שגורם לנו הנאה, אז מתקבלת תחושבת סיפוק עצומה, ומשב רוח חיובי שממילא מרחיק את הספקות ומקטין את ההתמודדויות.
נדגיש שלא צריך להיות בלונה-פארק כל יום בשביל להנות ממה שעושים. את ההתלבות אפשר למצוא גם בפרטים הקטנים, כמו ילדים קטנים. זה מעשיר את החיים, ממלא אותם באנרגיה ובשמחה, ובו זמנית מרחיק כוחות כבדים ושליליים.

לסיום, כדאי להתמקד בנקודה לא פחות חשובה מכל מה שנכתב כאן, והיא שאנו סה"כ בני אדם, וככאלה, לפעמים מותר להשתיק את השעון המעורר בבוקר, לאכול גלידה עם סוכר וצבעי מאכל, ולהציץ בתמונה של חברה בפייסבוק.
חשוב לשים לב למינונים, לראות מי שולט במי – אני בתאווה או היא בי. אם פעם לא קמתי באיזה יום לבי"ס זה נסלח. אבל אם הפסדתי כבר כמה מבחנים בגלל זה, זה דורש עבודה רצינית.

החיים שלנו בנויים במחזוריות גלית של עליות וירידות. בתקופות היותר קשות חשוב לקבל את עצמי, להסתכל על מה שטוב, לדחוף את העגלה מאד לאט. אבל, כשעולים על הגל, כדאי לשנס מותניים בכל הכוח, לפסוע בצעדים קטנטנים ולזכור שבעל הכוחות כולם בחר בך ומאמין בך שתצליחי לבצע את שליחותו. גם אם לפעמים הקושי גדול, ההתגברות עליו היא אפשרית ובטח ובטח שווה את המאמץ.

שיהיה בהצלחה!

מעיין
maayanet@yahoo.com