אני אוהבת מאוד את אלוקים. אבל אני לא מרגישה קרובה אליו כמו אני רוצה…אני מפחדת להתקרב אל אלוקים יותר מידי ואז אני יוותר על כל מיני דברים אחרים שאני אוהבת… למשל:ריקודים
בנים ובנות
,ים מעורב,אני יצטרך לשמור איסור נגיעה,
וכ"ו… אני גם לא יודעת איך להתקרב לאלוקים כי תפילה לא ממש נוגעת לליבי והייתי אומרת אפילו מעצבנת לעיתים…אני מרגישה תלותית באלוקיםש למשל אם אני יחטא בחטא כלשהו
יכול להיות כל דבר בין אדם לחבירו מצוות בין אדם לבוראו..
אז אלוקים ייקח ממני משהו שאני אוהבת או לא יעזור לי במשהו… מה לעשות? חוץ מיזה אני לא מבינה למה באנו לעולם שכולו עצב וכעס אנא עזרו לי ומתאו פיתרון לכל בעיותי.ליאור
שלום וברכה,
שאלתך נשלחה לשתי משיבות (בטעות…), ולהלן תשובותיהם:
[תשובה א]: ליאור שלום!
שאלת כמה שאלות, שהן כולן גדולות ודורשות תשובות ארוכות, יותר ממה שביכולתי לכתוב במכתב אחד קצר. משום כך, אינני הולכת לענות לך כאן על כולן. מה שכן אעשה הוא לענות לך על השאלה העיקרית העולה מתוך כל השאלות האלו, והיא: האם זה בכלל טוב לעבוד את ה'? והרי זה נראה כל-כך מגביל, נראה שזה מפריע לנו לעשות כל כך הרבה דברים. בנוסף, נראה שה' הוא גם מפחיד כזה שמעניש בחרי אף את מי שלא עובד אותו! אז איזה מן אלוקים הוא זה, שנותן לנו תורה שמקשה לנו על החיים, ועוד מעניש אותנו כשאנחנו לא שומרים אותה, ויוצא שכך או כך – עלינו לסבול…?
בתשובה לכך בואי ונבדוק האם באמת עבודת ה' היא כזאת מגבילה וכואבת, והאם באמת יש מקום לחיות בפחד גדול כל כך מעונשים שה' נותן לנו.
את מאמינה שה' רוצה בטובתך?
נראה לי שכן,
אחרת בכלל לא היית רוצה בקשר איתו,
ואת רוצה.
אז בואי נצא מנקודת ההנחה הזאת שה' אכן רוצה בטובתך.
אז אם למשל את רוצה ללכת לים מעורב, וה' לא מרשה, אז הוא עושה את זה לטובתך או לא?
כן או לא?
לא יודעת…
חשבת פעם למה ה' לא מרשה ללכת לים מעורב?
מה בעצם רע בזה?
(אולי תשאלי את זה כעוד שאלה ב'חברים מקשיבים', נשמח לענות…).
פשוט, כשתביני מה רע בזה, תביני מדוע ה', שאוהב אותך, לא רוצה שתעשי את הדבר.
ואז, לא רק שלא יהיה לך קשה לא לעשות את זה, אלא שגם בכלל לא תרצי בכך,
את, מעצמך,
בכלל לא תרצי בכך,
כי תביני מדוע זה רע.
רק שעכשיו את עדיין לא מבינה, אז זה נראה לך מגביל וקשה.
אבל יש תשובה לדבר, תחפשי אותה.
באותה דרך עלייך לברר לעצמך את כל הנקודות שעליהן שאלת: חברה מעורבת, שמירת נגיעה, תפילה בכוונה, כל מה שעולה לך בראש… עלייך לברר מה טוב בכלל בנקודות האלו, מה יוצא לנו מהן, ואז לא תראי אותן יותר כנקודות המגבילות את החיים, אלא להפך, כדברים שרק מוסיפים נופך ושמחה לחיינו.
יש בך כוחות נפש עצומים,
בכל אדם יש,
ולכל אחד יש גם רצון חזק מאד להגיע לאמת ולהבין אותה.
בשאלה הזאת שלך פתחת פתח שאומר: אני רוצה לדעת, אני רוצה להבין, זה חשוב לי, באמת.
אך אי-אפשר לענות על הכל בפעם אחת.
ולכן – תשאלי את כל השאלות שלך אחת אחת – פעם על חברה נפרדת ופעם על תפילה, פעם על הפחד מעונש ה' ופעם… על עוד כל מיני דברים שאינך מבינה. (דרך אגב, נשמח מאד לענות לך גם בקו הטלפוני. שם תוכלי לקבל תשובות להרבה שאלות בזמן קצר הרבה יותר. מס' הטלפון הוא: 02-6518388).
דבר אחרון – ברוך ה' שיש לך יראת חטא, ושאת מפחדת לחטוא כדי לא לקבל עונש מה'. אך צריך לזכור שה' הוא לא איזה א-ל זועם שמעניש מתוך כעס או משהו כזה. העונשים שלו באים מתוך אהבה, מתוך רצון לקדם אותנו. הוא כמו אבא שמעניש את הבן שלו שעשה משהו לא בסדר, והאבא הזה רק רוצה לחנך את הבן שלו, לא ח"ו לפגוע בו. גם כשחטאת, ה' עדיין אוהב אותך ורוצה לעזור לך, ודווקא כשחטאת, דווקא אז, הוא בא ונותן לך יד כדי להעלות אותך ולהשיב אותך אליו מהחטא. לפעמים היד הזאת באה בחסד וברחמים, אך לפעמים היא באה עם מכה, כשאנחנו מסרבים להבין אחרת. לכן, מה שאנחנו צריכים להרגיש אחרי חטא, הוא לא הפחד שמא ה' "ידפוק אותנו" ויהרוס לנו את החיים, אלא משהו אחר לחלוטין –
עלינו לדעת שעכשיו, אחרי החטא, לה' כואב מאד,
כואב לו מאד מאד,
והוא רוצה בטובתנו,
הוא רוצה שנחזור.
לכן לפעמים הוא נותן איזו מכה,
כדי להעיר אותנו,
כדי שנחזור.
עלינו אז להרגיש את הכאב על כך שהכאבנו לאבא שלנו האוהב,
לאבא שנתן לנו את כל הכלים והכוח כדי שלא נחטא,
ועלינו לשוב אליו אז באהבה רבה.
עלינו לשוב אליו כמו הילד, שאחרי שהוא קיבל את העונש שלו, הוא שוב רוצה לחזור ליחסים הטובים שהיו לו פעם עם אבא,
בלי מחיצות,
לשכוח הכל ולהתחיל מחדש!
בעצם, גם האבא וגם הילד – שניהם רוצים את זה.
ובכלל באופן כללי, לא צריך לפחד מקשיים בחיים.
הקשיים, אם רואים אותם לא כדבר מגביל אלא [כאתגרים],
לא רק שהם לא מפריעים לחיים,
אלא להפך – הם בונים אותם.
אז נכון, זה לא קל, אבל צריך לזכור שהתענגות בלי בעיות היא לא כאן, אלא בעולם הבא. לכאן באנו כדי לעבוד, כדי להוציא מן הכוח אל הפועל את הכוחות הטמונים בנו.
וההתמודדות עם קשיים היא זו שמוציאה מאיתנו כוחות חדשים,
כוחות שעד אז לא הוצאנו אותם לפועל.
ופתאום אנחנו רואים עד כמה אנחנו חזקים,
עד כמה יש לנו כוח להתקרב לה',
לעבוד אותו,
ורואים עד כמה הקושי העלה אותנו בהרבה הרבה.
לסיכום – התשובה שנתתי לך כאן היא על קצה המזלג ממש, ויש עוד הרבה מה לכתוב לך ומה לברר.
יהי רצון שתזכי לברר את כל שאלותייך,
שתזכי להגיע לכל האמיתות שעדיין נסתרות ממך,
וכבר אמרו חז"ל – "אין שמחה כהתרת הספיקות".
בהצלחה רבה ולהשתמע,
תמר.
tamiii@walla.com
[תשובה ב]: שלום יקרה מאוד!
אשרייך וטוב לך שליבך מוליכך וקורא לך אל הדרך הנכונה!
אקדים ואומר שאני ממש מזדהה עם רגשותייך. אני גם הרגשתי כך עם עצמי. הייתי בטוחה שאני יכולה להיות דתייה ולעשות איזה מצוות שאני רוצה. אני הגדרתי את זה כך- אמרתי לעצמי שאני רוצה להיות דתייה ושביתי בעז"ה יהיה דתי אך לא קיצוני יותר מדי. ז"א, יש מקום להתפשר על כל מיני דברים, לא על הכל אקפיד. אני דתייה אבל לא שומרת נגיעה, ולא בדיוק מתפללת ועוד כל מיני דברים.. והשלמתי עם הדרך חיים שהצבתי לעצמי. הייתי בטוחה שכך אחיה וכך אגדל את ילדיי וכך גם יהיה בעלי.
ואז הגיעה תקופה שקרו כל מיני דברים שגרמו לי לחשוב. נאלצתי להתמודד עם כל מיני קשיים שמצאתי לנכון להתמודד איתם דרך השמחה והאמונה בקב"ה. זו הדרך היחידה שראיתי בה כאפשרית לעזור לי בבעיות שהייתי בהן.
וכך היה, התמודדתי עם הבעיות מתוך אמונה ושמחה. סמכתי על הקב"ה שהכל לטובה.
ואז, התחלתי קצת ללמוד ולהעמיק יותר. ישבתי וחשבתי עם עצמי לאן פניי מועדות.
פשוט, הייתה תקופה שלמה בה חשבתי לעצמי איזה דתייה אני, מה אני עושה, ומה אני לא עושה. פחדתי בדיוק כמוך שאם אתחזק אצטרך לוותר על כל מיני דברים ולהקפיד על כל מיני דברים שלא בדיוק בא לי עליהם כרגע.
המחשבות באמת התרוצצו במוחי והטרידו אותי זמן ממושך.
עד שיום אחד עצרתי את עצמי ואמרתי- או שאת דתייה והולכת על זה עד הסוף או שאת עוזבת את זה.
ב"ה החלטתי ללכת על זה.
התחלתי להעמיק בכל נושא האמונה והחזרה בתשובה ועם הזמן גם התחלתי להתחזק מבחינה מעשית. לא יצאתי בשום הצהרה! לא אמרתי לאף אחד- אני עושה ככה או אני עושה אחרת. גם כלפי עצמי לא הצהרתי שום דבר. פשוט לאט לאט, נתתי לדברים לזרום. פתאום התחלתי להקפיד על כל מיני דברים ולעשות כל מיני דברים שבעבר לא חלמתי שאעשה.
היום אני רואה שזה היה שווה. וטוב שעשיתי כך כי זו הדרך הנכונה. ובאמת מיום ליום גיליתי עד כמה הדרך הזו נכונה ולימדתי את עצמי לחזק את הדברים שצריך ובאמת התחזקתי. החברים הטובים שלי, אלו היותר קרובים אליי אמרו לי שהשתנתי. זה לא היה רק שינוי חיצוני. זה שינוי שבא מבפנים, שינוי אמיתי שנבע מתוך אמונה שלמה.
ולמה אני מספרת לך את כל זה?!
כי זה בדיוק שאלתך. ואני רוצה להראות לך שלושה דברים:
א. זה אפשרי ואני בטוחה בהצלחתך. יהיו קשיים אך אני בטוחה שתעברי אותם.
ב. להראות לך שהשינוי הוא מציאותי ולא דורש ממך כלום חוץ מ-להתחבר לעצמך.
ג. השינוי צריך בוא מתוך אמונה שלמה בדרכך. את חייבת להיות איתנה בדעתך, להיות אמיתי עם עצמך אחרת זה לא שווה כלום.
בהמשך אסביר דבריי.
אני רוצה להתחבר לנקודה שהעלת בשאלתך ונדמה לי שמשם נובע הקושי שלך.
כתבת בשאלתך: "אני מפחדת להתקרב אל אלוקים יותר מידי ואז אני יוותר על כל מיני דברים אחרים שאני אוהבת".
את כל הדברים שהזכרת שתצטרכי "לוותר" עליהם (ובהמשך אסביר למה זה בגרשיים) כל יהודי צריך לעשות .
יש אנשים שלא מבינים את זה ועוד לא מאמינים שזו הדרך האמיתי ולכן הם לא מקיימים את זה.
ויש גם אנשים שקלטו את דרך המלך והחליטו כן ללכת בה.
זה שיש אנשים שלא הולכים בה עד הסוף ומסננים לעצמם מה "טוב" להם ומה לא- זו כבר בעיה אחרת.
את ב"ה במצב שאת מכירה ויודעת שזו הדרך. את מאמינה בקב"ה ואוהבת אותו. עכשיו נותר להתחיל לבצע את ההוראות שנתן לנו. וכדי שיהיה לך יותר קל את צריכה להבין כלל מאוד חשוב:
הקב"ה הוא זה שברא אותנו הוא יודע הכי טוב מה טוב בשבילנו.
הרי, [מי יודע הכי טוב מה טוב ליצירת כפיו אם לא יוצרה?! ]
אנחנו יצירת כפיו של הקב"ה. הוא ברא אותנו כדי להטיב. על כן, כדי שבאמת יהיה לנו טוב אנחנו צריכים להישמע למצוותיו. ברגע שתביני שהמצוות זה הדבר הכי טוב [בשבילך] הכל יראה לך אחרת.
וכעת, למה רשמתי "לוותר" בגרשיים-
התורה שלנו בניגוד לתורות אחרות היא [תורת חיים]. היא אינה מבקשת מאיתנו להתנזר מהנאות העולם. יש מצווה וראוי להנאות מהדברים הטובים שהקב"ה נטע בעולמנו. כמובן שהכל צריך להיות בקדושה ובטהרה הראויים ליצורים נעלים כמונו, בני- האדם.
מהדברים שהזכרת, יש דברים שאת באמת תצטרכי לוותר עליהם כגון- ים מעורב, נגיעה בבנים וכד´ אך את חייבת להבין שזו טובתך! [וכל האיסורים] (אמר לי פעם אדם גדול שאיסור הוא לא רק במשמעות הרגילה. איסור פירושו גם לאסור-לחבר, לקשור. כך גם המצוות לנו- נועדו לחברנו לקב"ה.) [ האלה הם אך ורק לטוב לך!] אם אינך מבינה באופן ספציפי מה טוב באיסור זה או אחר יש מקום לבדוק את זה. את יכולה לעשות את זה דרך האתרים שלנו, דרך רבנים, וכמובן שאם תרצי אני בשמחה אעזור לך. נוכל לשבת ביחד ולברר כל נושא שתרצי.
חוץ מזה, יש דברים שאינך חייבת לוותר עליהם כגון- ריקודים שהזכרת ועוד כל מיני הנאות שמותר וטוב לעשותם. לדוגמא, אם את אוהבת לרקוד את יכולה להירשם לחוג ריקוד שפתוח רק לבנות. כמוכן, יש הרקדות נפרדות (עוד מעט פורים, ניתן למצוא הרבה..) והכל ברוח ההלכה. שהרי זו ההנאה האמיתי והטובה ביותר לאדם.
לעניין התפילה שהזכרת, אם יש לך קושי מסוים להתכוון בתפילה תשבי ותלמדי אותה. תלמדי מה את אומרת בתפילתך. יש גם מקום להעמיק בכל הנושא הזה של משמעות התפילה וכוחה. אם תרצי גם את זה נוכל לברר יחד.
חשוב לי שתביני שהמצוות מכוונות לכולם. וזה שאת בוחרת לא לעשות אותם לא פותר אותך מהם. אין כזה דבר- "אני מרגישה תלותית באלוקים שלמשל אם אני יחטא בחטא כלשהו אז אלוקים ייקח ממני משהו שאני אוהבת או לא יעזור לי במשהו…" .
בכל ר"ה הקב"ה מעמיד אותנו לדין. את כולנו! דתיים וחילונים, מקפידים יותר ומקפידים פחות, ילדים וזקנים, נשים וגברים, את כולם. ועל פי מה עשינו הוא חורץ את דיננו ביום הכיפורים.
על כן אין זה משנה אם את רואה זאת לנכון או לא. לעשות את זה את צריכה. אם תאמיני בדרך הזו ותקיימי אותה אז…. תהיי מאושרת. [תזכי לאושר אמיתי גם בעולם הזה וגם בעולם הבא.]
על כן יקירתי חשוב שתדעי-
א. הכל לטובה. הדרך בה הקב"ה מוליך אותנו היא הטובה שבדרכים! מה עוד אפשר לבקש?! אדם שמקיים מצוות ומאמין בקב"ה באמונה שלמה הוא אדם מאושר.ועל זה אני יכולה לחתום לך.
ב. המצוות נועדו לטוב לנו.
ג. התורה היא תורת חיים. קיום מצוות אין פירושו התנזרות מהנאות העולם [קיום מצוות פירושו- קידוש הנאות העולם.]
ד. כל יהודי חייב בקיום המצוות והוא נשפט על מעשיו.
עוד נקודה אחרונה שחשוב לי להזכיר . אם תחליטי להתחזק וללכת על זה. חוץ מעצתי שתעשי זאת לאט לאט ולא תקפצי על הכל בבת אחת, אני רוצה להגיד לך שזה לא קל. וזה אפילו קשה. זה בכלל לא פשוט לשנות פתאום הרגלי חיים. אבל! הקושי משתלם! [ואני בטוחה שאם תרצי, בסוף תצליחי!] אל תתייאשי אף פעם! גם אם נפלת, לא נורא! את עוד תקומי. ואת תראי שכאשר תקומי את תעלי גבוה יותר ממה שהיית לפני הנפילה. תמיד תזכרי ["במקום בו בעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים עומדים".]
כמובן שחשוב שתדעי שאני תמיד כאן לכל דבר שתרצי.
לא את הכל אפשר להכיל בתשובה אחת. על כן, אם יש בך רצון להוסיף, לברר, לשאול בנושא זה או בנושאים אחרים את מוזמנת לשוחח איתי בכל עת שתרצי במייל- israel33@zahav.net.il
או בטלפון (לפעמים שיחה אחת שווה הרבה יותר מכמה מכתבים..).
אשמח לשמוע את תגובתך על תשובתי. כל תגובה תתקבל בברכה!
ולשמוע בהמשך איך מתקדמים העניינים ומה החלטת.
בינתיים, אני מאחלת לך המון הצלחה!
מאמינה בך ומחזיקה לך אצבעות!
שלך,
טל.
[תזכורת]: כתבנו מה שנראה לנו, אבל אין כמו שיחה אישית, דרכה אפשר להבהיר הכל טוב יותר, לשוחח אחד על אחד ולהעלות כל נושא שרוצים, ואפילו ליצור קשר אישי. לכן, אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, שפתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, והמספר הוא: 026518388. סודיות מובטחת. אנחנו מחכים!