מפחיד אותי שלחבר שלי יש שאלות באמונה

שלום לשואלת היקרה!
קודם כל, אני ממש מתנצל על העיכוב בתשובה. מקווה שעדיין אוכל לעזור, אפילו בקצת…
תשמעי, אני מעריך מאוד את הדאגה שיש לך לחבר שלך. לצערנו, לפעמים יש קשרים זוגיים שבהם כל אחד מתרכז רק בתועלת שהוא מקבל מהקשר ולא במה שהוא יכול להעניק ולתרום לשני..
לגבי השאלה עצמה. לא כתבת בן כמה החבר שלך, אני מניח שהוא פחות או יותר בן גילך, כלומר 15, 16. בתקופה הזאת בחיים, הרבה בני נוער מתחילים לשאול את עצמם שאלות באמונה על התורה אלוקים וכו´ שיכולות במבט ראשון להיות מאיימות ולערער על המצב שאנחנו מכירים. אבל, יש בשאלות האלה גם [צדדים מאוד חיוביים]. ביחד עם זה שבגיל הזה אנחנו הופכים לחכמים הרבה יותר, ראוי שגם נעמיק את איך שאנחנו מתייחסים לעולם הרוחני שלנו. לאלוקים. לתורה. השאלות הללו, הן כלי מאוד חשוב בבניין האמוני האישי שכל אחד צריך לבנות לעצמו. אדם שאין לו שאלה, שאין משהו שמטריד את מנוחתו, יתקשה להתקדם קדימה. הוא יישאר במצב הקיים.
לכן, תנסי לגרום לו לא להישאר רק ברמת השאלות. שיחפש תשובות! שייכנס לתהליך של בירור והעמקה. ברוך השם, בימינו יש המון ספרים שיכולים לעזור לכל אחד ואחת לעבור תהליך של בירור ובניית איזה משהו חדש. יש גם את האתר שנפלא שלנו שיש בו המון מאמרים ושאלות שאפשר ללמוד מהם המון.
אל תיכנסי לפחד. להפך. יש פה הזדמנות בשבילו (וגם בשבילך) לחשוב קצת יותר פנימה. איך להתקדם לא רק בשביל להשיג תעודת בגרות טובה שתהיה בסוף התיכון אלא גם בתעודת בגרות רוחנית שחשובה לא פחות..
למרות שאתם ביחד, יש דברים מסוימים שאפשר וכדאי לעבור דווקא לבד. בדרך כלל, אנחנו ממליצים לעבור את התהליך החשוב הזה בלי חבר/ה מהמין השני כדי שמה שיתרחש בפנים יהיה כמה שיותר אמיתי וכנה. תנסי למצוא את דרך המלך כדי שזה שאתם בקשר לא יהווה חסרון בתהליך החשוב הזה שאתם נמצאים בתחילתו (כל אחד לבד ושניכם יחד).
מקווה שמה כתבתי יעזור. את מוזמנת כמובן לעדכן ולהמשיך ולשאול במה שיתפתח או בכל נושא אחר!
אורי urialtman@gmail.com חברים מקשיבים