מצוות ישוב ארץ ישראל – תלויה ברצון העם?

שאלת הגולש

שלום רב. למדתי שמצות ישוב א"י היא מצוה המוטלת על כל עמ"י. ולא על היחיד. א. האם אין מצות כיבוש, או אין מצוה אפילו לשבת במקום שעמ"י לא יושב שם היום? ב. אם מצות ישוב א"י היא מצוה כללית (כלומר: שרק כאשר כל עמ"י מסכים לשבת אז יש מצות יישוב א"י) אז יש לי מס' שאלות: 1. אם נעשה בדיקה כמה אנשים בארץ (מתוך עמ"י) רוצים לשבת בגוש, ניווכח שלא כל העם איתנו. ואם כן, מתברר למפרע שאין מצוה לשבת בגוש קטיף, שהרי כל המצוה לשבת בא"י הוא כאשר כל העם רוצה, אך אם העם היום אומר "אני לא רוצה לשבת שם" אז אין עניין לשבת שם! 2. אם היום יעלה אדם אחד לימית ויבנה שם בית, האם הוא יקיים מצות ישיבה בא"י? (ואם לא, מדוע? והרי זו ארץ ישראל!?, ואם כן , אז מדוע לא עושים את זה היום?) תודה רבה!!

תשובה

שלום וברכה, וסליחה על העיכוב בתשובה.
ראשית, אפילו אם נניח שכל ההנחות של השאלה נכונות – כלומר שרק אם כל עם ישראל ירצה להתיישב בגוש קטיף תהיה מצווה לשבת שם, הרי [תפקידנו הוא לרומם את רוח העם, ולא להיגרר אחר חולשותיו!] אנחנו זוכרים מה קרה כאשר חזרו עשרת המרגלים וגרמו לרוב העם למאוס בארץ ישראל (כלשון הפסוק בתהלים "כי מאסו בארץ חמדה"). מי שנכנס בסופו של דבר לארץ היה כלב "עקב היתה רוח אחרת עמו" (במדבר יד, לו), ואנחנו משתדלים ללכת לאורו.
מעבר לכך נדון בשאלה ההלכתית. יש כמה טעויות בצורה בו היצגת את הדברים.
התורה אומרת "וירישתם אותה וישבתם בה", ומדברי הרמב"ן בהוספות לספר המצוות מצוה ד' מבואר שיש שני חלקים למצוה – כיבוש ארץ ישראל, השייך לציבור, וישוב ארץ ישראל, השייך גם לכל יחיד ויחיד, ולכן גם בזמן הגלות השתדלו רבים מגדולי ישראל לעלות לארץ. גם אם נניח שאין בהתיישבות בגוש קטיף משום כיבוש ארץ ישראל, ישוב ודאי יש בו. אני מעתיק: "ואומר אני כי המצוה שהחכמים מפליגים בה והיא דירת ארץ ישראל עד שאמרו שכל היוצא ממנה ודר בחוצה לארץ יהא בעיניך כעובד עבודה זרה… אם כן היא מצות עשה לדורות מתחייב בה כל יחיד ויחיד ממנו ואפילו בזמן גלות כידוע בתלמוד במקומות הרבה. ולשון ספרי מעשה בר' יהודה בן בתירא ור' מתיא בן חרש ור' חנניא בן אחי ר' יהושע ור' נתן שהיו יוצאים חוצה לארץ והגיעו לפלטיא וזכרו את ארץ ישראל וזקפו את עיניהם וזלגו דמעותיהן וקרעו בגדיהם וקראו המקרא הזה וירשתה וישבת בה ושמרת לעשות אמרו ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה".
למרות שיש מצוה על כל יחיד ויחיד לשבת בארץ ואפילו כשאין שלטון יהודי, עיקר המצוה הוא כמו שכתבת על כלל ישראל, וכלשון הרמב"ן "שלא נניחנה ביד זולתנו מן האומות או לשממה", כלומר שיהיה שלטון יהודי המעוגן בנוכחות יהודית במקום. וכן כתב השלחן ערוך (סימן תקס"א סעיף א') "הרואה ערי יהודה בחרבנן אומר 'ערי קדשך היו מדבר' וקורע", וכתב על זה המשנה ברורה (סעיף קטן ב') "בחרבנן – אפילו יושבין בהן ישראל, כיון שהישמעאלים מושלים עליהם מקרי בחרבנן". הרמב"ן מבאר כי מצוות כיבוש ארץ ישראל אינה מתבטלת אף פעם! אם יקרה חלילה שכל העם לא ירצה בכך, הרי זה כמו מי שלא רוצה לשמור שבת… ואם הוא בכל זאת ישמור שבת ודאי שהוא קיים את המצוה. על כן, כל עוד יש שלטון של מדינת ישראל, שהיא הגוף המייצג את כלל עם ישראל, הרי עם ישראל מקיים את המצוה.
מכאן עולה שאם ימית היא חלק מארץ ישראל ההסטורית (והדבר נתון במחלוקת הפוסקים), אז ודאי שיהודי שיגור שם יקיים מצוה. למה לא עושים זאת? כי המצוה יותר גדולה במקום שיש בו גם שלטון ישראלי, וכרגע אין מספיק כוחות להתרכז בכל החזיתות.
המבט על כל עניין ארץ ישראל צריך לנבוע מהאמונה, מההתבוננות הכללית שה' גואל את עם ישראל וארץ ישראל, כמו שהבטיח לנו על ידי הנביאים לפני אלפים שנה; שהגאולה הזו מלווה בקשיים ובעיכובים מצד אומות העולם ומצד אנשים חלשים בתוכינו, כמו שחזו חז"ל אם עם ישראל לא יחזור בתשובה שלמה; מול עינינו עומדים דברי הגר"א בספר "קול התור" שאל לנו להיכנע לקשיים, אלא להמשיך ולהאמין בה' ולדעת שה' איתנו. תפקידנו הוא לשדר את האמונה הזו לכל עם ישראל, במיוחד כאשר אנו רואים שחלקים גדולים בעם נחלשים ומאבדים את אחיזתם בארץ.
ובע"ה גוש קטיף רק יצא מחוזק מכל תכניות החולשה של ראש הממשלה. חזק ונתחזק!
ראה עוד קישור בעניין גוש קטיף:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=43835
חיים טובים ושמחים!
יעקב, חברים מקשיבים.
ychn@walla.com

יג בתמוז התשסד

קרא עוד..