לפעמים כשאני רואה אדם שיש אצלו תכונה טובה בולטת מאד מה שעולה לי זה "איזה טוב ה'!!!" שהרי מקור כל המידות הטובות שלנו הם ממנו יתברך. למשל אדם נדיב מאד מזכיר את 'טוב ליבו' של ה' וש'רחמיו על כל מעשיו'. אבל אם זה נכון (-זה נכון?) אז אולי גם מידות רעות הם ממנו?? אם למשל יש אדם קפדן איך אני יכולה להגיד חס וחלילה ש-ה' הוא שיא הקפדנות?!
תודה ממש ממש על כל התשובות שאתם נותנים!!שה' ישלם לכם!אתם ממש מקרבים את הגאולה!!
שלום רב,
שאלת שאלה יפה מאוד מאוד, ואנסה לכתוב כמידת הבנתי.
דבר ראשון שיש לזכור ולהפנים כאשר אנו עוסקים ברבש"ע הוא, שהוא ית´ בלי ראשית ובלי תכלית, וגבהו מחשבותיו ממחשבותינו, אין לנו כל השגה בו ית´, אלא אנו יכולים ללמוד מה הוא רוצה מאיתנו, ומה היעודים שהוא מייעד לנו, וגם זאת על פי התורה שהוא ית´ נתן לנו.
אכן, ישנה מצוה מן התורה ללכת בדרכיו של הקב"ה, ללמוד מדרכיו ועל ידי כך לתקן את עצמנו שאנו נהיה יותר טובים ויותר שלמים, כפי שלמדו חז"ל מן הפסוק "והלכת בדרכיו" מה הוא רחום אף אתה היה רחום מה הוא חנוך אף אתה היה חנון וכו´.
בכך אנו נדרשים ליישר את המידות שלנו, לכוון אותן שהן תהיינה כמו המידות שלו יתברך.
עבודה זו של המידות היא עבודה של כל החיים, שכן יש לאדם המון מידות, ועל כל מידה שצריך לעבוד ולישר אותה ישנה עבודה גדולה ורבה.
כאשר הקב"ה ברא אותנו הוא ברא אותנו חלקיים, חסרים, ונתן לנו תפקיד לתקן את עמנו ולהשלים את עצמנו. כך גם במידות שלנו, ישנן מידות שאנו טובים בהם וישנן מידות שאנו צריכים לתקן בנו. כל מידה השורש שלה היא בקדושה, שורש עליון מאוד, אלא שאצלינו החלקיים, המידה הזו מופיע בדרך לא ישרה, באופן חלקי מאוד, ומכך נובע עיוות של המידה. לכן אנו נדרשים לתקן את המידה הזו, להשוות אותה למידה האלוקית, ובכך לרומם אותה ואת עצמנו אל התיקון שלנו.
לכן, כאשר אנו רואים אדם שהמידות שלו מתוקנות אנו רואים מידה טובה, שהיא מקבילה למידה האלוקית, ולכן אנו משבחים את ה´ על הטוב והיושר שלו וכו´,
כאשר אנו נפגשים במידה לא טובה אצל האדם, אנו מבינים שזה דבר הנדרש מהאדם לתקן ולשפר, לא שזו המידה של הקב"ה אלא שזו המידה החלקית והחסרה שיש באדם, וכאשר הוא יתקן אותה גם אותה הוא ישווה למידה האלוקית. אם נדייק יותר – יש בתוך המידה הרעה גרעין פנימי טוב, אלא שהניתוב שלו אצל אותו אדם הוא לכיוון לא נכון.
אגע באחת המידות. קפדנות. מידה זו היא מידה לא פשוטה, מידה שהאדם צריך לעבוד על עצמו, האם הקב"ה קפדן? בודאי שלא. אם היה קפדן לא היינו יכולים לחיות בעולם אפילו רגע אחד, שאין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. אלא שהוא מאריך אפו ונותן לנו את האפשרות לתקן. אך בודאי שגם האומר שהקב"ה לא קפדן כלל, אלא הוא וותרן בתכלית הויתור, יש בכך בעיה כפי שחז"ל מלמדים אותנו. אלא שאצל הקב"ה כל המידות נמצאות במיצוע הנכון, בדיוק לפי מה שהמידה אמורה להיות, ואז המציאות היא שלמה בתכלית השלמות. אך אצלינו אנו פורשים מן האיזון הזה ובכך אנו נדרשים לחזור אל האיזון המקורי המיועד לנו.
אני מקוה שהדברים ברורים, ואם עדיין צריך המשך בירור אשמח לעשות זאת.
בברכה
יצחק.
Zahig2@shoresh.org.il
