למרות שעברנו את חג הפורים ועוד מעט אנחנו מגיעים לחג הגאולה – פסח, ננסה עוד ללמוד את מגילת אסתר בצורה שונה, בגלל שסיפורה והלקחים שלה חוזרים שוב ושוב במהלך ההיסטוריה של עם ישראל.
*
[הערה]: כמעט כל מה שכתוב נמצא במסכת מגילה או בפירוש למגילת אסתר של [המלבי"ם – רבי מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל וייזר]
[עוד הערה חשובה]: איננו באים לפגוע כלל בנשים או גברים, אלא לנסות להידבק בעזרת השם לסיפור המגילה.
*
[בפרקים הקודמים]: המן מכין למרדכי עץ כדי לתלות אותו עליו וכך לחסל איתו חשבון באופן אישי.
המלך אחשוורוש, מרוב לחץ וציפייה, לא מצליח להירדם, ומחפש בספר הזיכרונות מישהו שראוי לבטוח בו – מרדכי.
כדי לפצות את מרדכי על כך שאחשוורוש לא נתן לו כלום אחרי שהציל אותו מההתנקשות, וכדי לבחון שוב את נאמנותו של המן, המלך שואל את המן באופן היפותטי: "מה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו"?
המן נופל בפח ומזכיר גם את הכתר. המלך מצווה את המן לקחת את מרדכי ולעשות כמו שתיאר (חוץ מעניין הכתר), כדי שמרדכי יתרצה.
המן עושה כך למרדכי וחוזר בבושה לביתו.
זרש ויועציו אומרים לו שיעזוב את העניין, אבל המן מתחיל לתכנן תכניות – ובאמצע מבהילים אותו למשתה אסתר.
*
[לבוא למשתה]
"וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן, לִשְׁתּוֹת עִם-אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה. ב וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר גַּם בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, בְּמִשְׁתֵּה הַיַּיִן*מַה-שְּׁאֵלָתֵךְ אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה, וְתִנָּתֵן לָךְ; וּמַה-בַּקָּשָׁתֵךְ עַד-חֲצִי הַמַּלְכוּת, וְתֵעָשׂ" (אסתר, פרק ז' פסוקים א' – ב').
יש הרבה הבדלים בין שני המשתאות שאסתר עשתה, אבל נעבור על מעט מהם.
המילה "[ויבוא]" מסמלת גם את המשמעות של מובל נגד רצונו, כמו שאנחנו יודעים מהפרק הקודם – שהסריסים הבהילו את המן.
גם על המלך כתוב "ויבוא", איך זה מתבטא אצלו?
כמו שהבהרנו, המלך הרגיש שהמן נספח, ומצד שני: הוא הרגיש ש[הוא עצמו] חייב לבוא למשתה, לגלות את הסוד – מה קורה מתחת לאף שלו.
המלך והמן באו "[לשתות]" עם אסתר (לא "למשתה אסתר").
זה מזכיר שוב את הניגוד שבין המשתה בו גזרו על היהודים: "והמלך והמן ישבו לשתות" (פרק ג'), לבין המשתה שכאן בו "[מתהפך]" הגורל.
[ההבדלים במשתאות]
בניגוד למשתה הקודם – המלך והמן שתו [עם אסתר]. ימי הצום נגמרו, כאן עובדת העשייה מלמטה.
