בדומה למה שכתבנו על מגילת אסתר, נשתדל במאמרים אלה להביט על [רקע] מגילת איכה, ואולי זה ייתן לנו אפשרות לקבל משמעויות נוספת לימי בין המצרים, ואולי גם תכין אותנו יותר לקראת יום תשעה באב.
מכיוון שהמגילה יכולה ללמד אותנו דברים רבים – זה לא יהיה קצר.
צריך לזכור דבר אחד חשוב לפני שקוראים:
[אנחנו] יודעים כבר איך הסתיים הסיפור, [הדמויות] עליהן נדבר – לא ידעו.
*
[תקציר פרקים קודמים]
18 שנים לפני חורבן בית המקדש הראשון, מומלך המלך ה[משמעותי] האחרון של ממלכת יהודה – יהויקים.
בשנה זאת, ירמיהו מתנבא מילה במילה מפי הקב"ה בחצר בית המקדש, בשעה שהעם עולה לרגל.
ירמיהו מתנבא שבית המקדש עלול להיחרב כמו משכן שילה.
שבית המקדש הוא לא תעודת ביטוח מפני חורבן.
שאין משמעות בעשיית מעשים רעים – ומצד שני לעבוד במקדש.
והעיקר – ירמיהו אומר שיש הזדמנות להינצל מהגזרה אם העם יחזור בתשובה.
הנוכחים שראו באותו רגע מול עיניהם את המקדש עומד על תילו ועובד כהלכה, לא ידעו בדיוק כיצד להגיב.
בסופו של דבר הגיעו להחלטה שנבואה כזאת אינה יכולה להתגשם. שירמיהו שהתנבא את זה בשם ה' בטח נביא שקר! = כפירה בעיקר !
4 שנים קשות עוברות, ובחודש כסלו באמצע תענית כלשהי, מגיע למעמד התענית ברוך בן נריה, ומקריא נבואה מתוך ספר שירמיהו הכתיב לו.
העם הזדעזעו, מכיוון שלא נורמאלי שנבואה תיכתב על ספר = תיחתם [ללא דרך חזרה].
ולמרות זאת, הקב"ה אומר: "אוּלַי יִשְׁמְעוּ, בֵּית יְהוּדָה, אֵת כָּל-הָרָעָה, אֲשֶׁר אָנֹכִי חֹשֵׁב לַעֲשׂוֹת לָהֶם*לְמַעַן יָשׁוּבוּ, אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה, וְסָלַחְתִּי לַעֲו?ֹנָם, וּלְחַטָּאתָם".
השרים לוקחים את הספר אל יהויקים, ובחלק זה נראה מה תגובתו.
וגם, ננסה לענות על השאלה: איך הפעם מצד אחד הנבואה נחתמה, וצד שני – יש חזרה בתשובה…
נמשיך את [ירמיהו, פרק ל"ו].
*
"וַיָּבֹאוּ אֶל-הַמֶּלֶךְ, חָצֵרָה, וְאֶת-הַמְּגִלָּה הִפְקִדוּ, בְּלִשְׁכַּת אֱלִישָׁמָע הַסֹּפֵר; וַיַּגִּידוּ בְּאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ, אֵת כָּל-הַדְּבָרִים. וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶת-יְהוּדִי, לָקַחַת אֶת-הַמְּגִלָּה, וַיִּקָּחֶהָ, מִלִּשְׁכַּת אֱלִישָׁמָע הַסֹּפֵר; וַיִּקְרָאֶהָ יְהוּדִי, בְּאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ, וּבְאָזְנֵי כָּל-הַשָּׂרִים, הָעֹמְדִים מֵעַל הַמֶּלֶךְ. וְהַמֶּלֶךְ, יוֹשֵׁב בֵּי
