מרגישה בדידות בכיתה…

לכותבת היקרה,שלום ואור.
הצטערתי לקרוא על הרגשתך. אכן לא נעים לחוש כך,אך זכרי כי יש לכך פיתרון ואפשר להתקדם ולחוש טוב יותר.טוב מאד שהעלית את הנקודות ואני בטוחה שיש הרבה דברים שאת מרגישה בפנים. אם תרמי לשתף טלפונית-אפשרי,רק תכתבי ונוכל לתאם זמן לדבר,בשמחה.
ועד אז-ראשית,את מרגישה תחושות שבנות רבות מרגישות,לפעמים יש קושי להסתגל לכיתה ולחברה מסויימת,ומרגישים לא טוב. ברור שהמטרה היא לא שתסבלי ותמשכי את הזמן המשמעותי הזה בהרגשה שהלוואי והשנים האלו כבר יסתיימו..! כדבר ראשון-הייתי ממליצה לך לנסות ולשתף מישהו במסגרת בית ספר כמו:
יועצת,מחנכת וכו',ייתכן ויעזרו. ובמסגרת הבית גם כן-לומר להורים מה הרגשתך בבית ספר ואיפה את עומדת.. האם ניסית זאת פעם? אומנם יש לעיתים חששות ובושה לספר,אך נראה לי שהדבר ישתלם…קצת אומץ ותראי שיפור בעז"ה.
ובכלל-נסי לחשוב למה אין לך חברה בכיתה? מה הסיבה?
האם את מצידך עושה מאמצים,נותנת מעצמך לאחרים?
אני בטוחה שיש בך המון דברים טובים מאד! ה' נותן לכל אדם מתנה מיוחדת שהיא רק שלו.. ובה הוא מיוחד. כישרון כלשהוא,אופי טוב ונעים,יכולות וחוכמה ועוד…אין מישהו 'מיותר' חלילה. ישנו משפט יפה אותו קראתי:
"מה שאתה -זו המתנה של אלוקים אליך,ומה שאתה עושה עם עצמך זו המתנה שלך לאלוקים…" אני בטוחה שיש בך המון נקודות טובות ומעולות. והם המתנות שקיבלת ושאת יכולה גם להעניק לזולת וממילא לעשות נחת לה'.
אשמח מאד לתגובתך..
שבת שלום ומבורך! ט"ו בשבט שמח ופורח…
עדי
adigut7@gmail.com