מרגישה ירידה באמונה…

שלום לך שואלת יקרה. אני חייבת לך התנצלות שרק עכשיו אני מתפנה להשיב לשאלה החשובה ששאלת אך אני מקווה שעדיין תמצאי תועלת בדברים שאכתוב לך.
כשקראתי את השאלה שלך עלו בי תחושות מעורבות. מצד אחד הצטערתי לקרוא את מה שכתבת על כך שאת כבר פחות מאמינה ופחות מקפידה על כל מיני דברים. מצד שני שמחתי, כי עצם זה שכתבת את הדברים מעיד על כך שאת לא מרוצה מהמצב כפי שהוא, נכון? אם זה לא היה מזיז לך לא היית כותבת. אך עצם המכתב, וגם דברים שכתבת מעידים על כך שאת רוצה להתקדם, שלא טוב לך עם המצב הזה ולכן אני אנסה לכתוב לך כמה דברים שעלו בראשי בעקבות הדברים שכתבת בתקווה שהם יעזרו. אם תרצי להמשיך לדבר בנושא אפשר בשמחה.
קודם כל, תיארת משהו שהרבה אנשים בגילך פחות או יותר מרגישים. אמנם, אצל כל אחד זה מתבטא בצורה שונה וברמה שונה אך כל אחד מרגיש בשבל מסוים איזושהי ירידה בעבודת ה´. אם לא עושים עם זה כלום- אז אכן ממשיכים לרדת אך אם מנסים להבין למה זה קורה ומה אפשר לעשות בדרך כלל מצליחים. למה בכלל יש ירידה בעבודת ה´? הרבה דברים נכתבו על זה ומסתבר שהשלב הזה הוא הכרחי בעבודת ה´. אנחנו מכירים את המשפט: "ירידה לצורך עליה" בתחומים שונים בחיים וזה גם מאד מתקשר לעבודת ה´. מתוך הירידה אדם יכול לעלות. ואיך זה קורה?
אז כדי להבין את זה, צריך בכלל לשאול את עצמינו למה יש ירידה. אחת הסיבות שיכולה להיות לכך היא שזה קשור לעובדה שאנחנו מתבגרים. אם תחשבי על עצמך למשל, פעם, כשהיית קטנה, היית עושה כל מיני דברים כי ככה אמרו לך. ראית את הקרובים אליך עושים דברים מסויימים וחיקית אותם- בלי להבין, בלי לשאול שאלות. פשוט עשית. לאט לאט גדלת והתחלת לשאול שאלות- למה צריך לעשות כל מיני דברים? פתאום, רצית לעשות דברים לא מתוך הרגל, לא מתוך חיקוי אלא מתוך בחירה והבנה. ככל שאדם מתבגר הצורך הזה מתגבר אצלו- הרצון לעשות דברים מתוך הבנה, לבנות את עולמו על פי בחירתו, על מי מה שטוב לו ועל פי האמונות שלו.
וכאן זה שלב קריטי. כי בדיוק כך קורה גם בעבודת ה´. מה שפעם היה ברור ומובן היום כבר לא ברור. ואז עולות שאלות, ומתחילים לבטים וספקות ביחס לנושאים שונים. מי שיגיע לשלב הזה ולא יברר לעצמו את השאלות שמטרידות אותו עלול למצוא את עצמו במקום מאד קשה- מצד אחד, הוא לא רוצה לעזוב את דרך ה´, מצד שני הוא לא מבין אותה. וזה במקרה הטוב, כי במקרה הפחות טוב- הוא יוותר על הדרך בגלל חוסר ההבנה ומתוך מחשבה שאין תשובות.
נדמה לי שהדברים קצת מתקשרים גם אליך. עד עכשיו חיית בצורה מסויימת, ברמה מסויימת של אמונה. עשית דברים מסויימים כי כך הורגלת, האמנת בדברים מסויימים שלמדת ופתאום- משהו השתנה. פתאום את מרשה לעצמך לעשות דברים שלא עשית? הדבר הראשון שצריך לנסות לברר זה מאיפה זה נובע? מאיפה נובעת התחושה שהאמונה לא כל כך חזקה? אמרתי קודם שהתחושה משותפת להרבה אנשים אך לכל אחד יש סיבה אחרת שהוא מגיע לשלב הזה. לא כתבת את הסיבה בשאלתך ואם תרצי לשתף- אשמח. הדברים שכתבתי קודם יכולים להוות כיוון מחשבה מסוים. אולי התחושה נובעת מתוך מקום בו את נמצאת שהאמונה כפי שהיא קיימת בך עכשיו כבר לא מספיקה לך. שהדרגה האמונית כבר לא מספקת אותך, את רוצה להתקדם, לגדול, ומה שהיה עד עכשיו כבר לא טוב. ואז הנשמה מאותתת לנו, בדרכה שלה (ספיקות, שאלות, ירידה באמונה, פחות הקפדה על מצוות מסויימות) שצריך לעצור רגע ולראות- מה חסר? מה מפריע? אולי הנשמה מאותתת לך שעברת דרגה, שהתקדמת, וכיוון שכך הצורך האמוני שלך גדל והתביעה הפנימית שלך גדולה יותר.
מעשים, הם ביטוי לאמונה ולכן אם יש תחושה של זלזול בקיום מצוות צריך לנסות להבין מאיזו נקודה פנימית זה נובע. אולי יש שאלות מסויימות שצריכות בירור מבחינתך ואכן אם דברים לא מספיק מבוררים קשה לעשות אותם. ואולי זה בכלל קשור לסיבות אחרות שצריך לתת עליהן את הדעת…
אני מרגישה שהדברים שכתבתי הם רק התחלה, התחלה של בירור, של נסיון להבין, לפני שמחליטים מה עושים, מאיפה התחושות נובעות. אני מצידי הצבתי את השאלות ואת נדרשת לענות. זו לא דרישה שלי, זה לא בשבילי, זו דרישה של עצמך- לעצמך. אם תעשי את הבירור הזה עם עצמך תגיעי למסקנות מאד חשובות שיסייעו לך למצוא גם כיוונים לפתרון.
אם תרצי לשתף במחשבות על מנת שנמשיך לדון בהן ולמצוא כיוונים לפתרון, אפשר בשמחה. ובכלל אם תרצי לשוב ולשאול בנושא זה או אחר- את מוזמנת.
הרבה הצלחה, אני מאמינה שיש בכוחך לקום ולעלות מתוך המצב הנוכחי. עם הרבה סיעתא דשמיא, הדבר תלוי רק בך!
שלך, ברוריה
brurya123@walla.co.il