מרגישה צבועה כלפי עצמי

שלום וברכה!
לפני שאני פונה לתוכן מכתבך אני מרגיש צורך להביע את ההערכה הרבה שאני חש כלפי הצעד האמיץ והמסובך שהחלטת לעשות, צעד המשקף תכונות של יושר אישי והחלטיות שגם ניכרות מבין שורות מכתבך.
במכתבך את מספרת שאינך מרוצה מהתנהגותך, שאת חשה צבועה משום שמעשיך אינם משקפים את אמונתך ולעיתים סוטים ממנה. אך נראה לי שהתיאור של "עושה מה שנוח לי" אינו נכון ושהכינוי 'צבועה' אינו צודק.
לפי הבנתי, הסיבות הגורמות לך לשנות מההתנהגות הרצויה בעיניך אינן קשורות לעצלות, לכיף או לשיקולים שונים של הנאה ו'סתם' נוחות. את נמנעת ממעשים מסוימים הגורמים ל'התנגשות' עם אחרים, ממעשים המערבים אחרים באורח חייך החדש וגורמים להם אי נוחות.
תופעה מוכרת היא שבני אדם אינם מרגישים נוח עם דברים הנראים להם מוזרים ולא מובנים, הם חשים רתיעה משינויים בלתי מוסברים בסביבתם, במיוחד כששינויים אלו יוצרים לכאורה 'פער' שלא היה קיים קודם לכן בינם ובין אהוביהם. זה טבעי ומובן שתחושי תחושות מעין אלו מצד הסביבה ושאת מצדך תנהגי באופן שמטרתו למנוע חיכוכים, תחושות לא נעימות ושאר מתחים. אין זה חיפוש חיים קלים מצדך אלא דאגה לאווירה וליחסים בינך ובין הסביבה.
אמנם מצב זה מובן אך הוא אינו אידיאלי. עלינו לחזק את ההבנה שאין בקיום מצוות כשלעצמו דבר הגורם לפירוד ושאין סיבה שקיום המצוות יוביל לפיצול. הדברים נובעים רק מתוך חשש פנימי (שאינו מוצדק) שאותו אנו משדרים כלפי חוץ. עם הזמן, ככל שתפנימי רעיון זה ויתחזק הביטחון העצמי שלך בנוגע לקיום המצוות, תחושותייך ישתפרו ותרגישי חופשייה לקיים ואף לבקש שיתוף פעולה מאחרים בקיום מצוות גם כאלו שנמנעת מהם בעבר.
לא רק בך יחול השינוי אלא גם בסביבתך. ככל שהזמן יעבור הסביבה תתרגל לצרכים ה'מיוחדים' שלך ותלמד לכבדם ולקבלם ביתר קלות והבנה, דבר שבסופו של דבר יביא להקלה מבחינתך. אך עד אז מצפה לך תקופה הדורשת חוסן אישי ברמות הגבוהות ביותר.
לסיום אני רוצה לומר עוד כמה דברים:
א. חז"ל מלמדים אותנו שלכל מעשה טוב יש ערך. ודאי שתמיד צריך לשאוף ליותר, אבל מצד שני אנחנו חייבים להעריך כל דבר טוב. "גדולה מידה טובה ממידת פורענות", העוצמה של מעשה חיובי גדולה לאין שיעור מהעוצמה של מעשה שלילי.
ב. המדד למצב של האדם תלוי מאוד בקו: גם אם עדיין לא הכל מושלם, את בקו של עליה.
ג. היהדות מחשיבה מאוד מאוד את הרצון. הרצון הוא עומק האישיות! ודאי שאם אדם אומר 'אני רוצה אבל לא משקיע כלום' אין לכך ערך. אבל אם אדם רוצה משהו ומתקדם אליו לאט לאט, כי תמיד יש פער בין הרצוי למצוי, לעצם הרצון הזה יש ערך עצום. בגמרא כתוב שאם רשע גמור קידש אשה ואמר שהקידושין הם בתנאי שהוא צדיק גמור, הרי זה ספק קידושין – שמא עשה תשובה בליבו. זאת למרות שהתשובה עדיין לא הגיעה לעולם המעשה!

אני מאחל לך שתשכילי להתחזק ושתעזרי אומץ להתמודד עם האתגרים העומדים לפניך,
נשמח מאוד אם תתקשרי לקו שלנו שפרטיו מצורפים למטה!
בהערכה רבה,
צביקה.

לשואלת – ראי גם:
אני ממש רחוקה מהקב"ה – https://www.kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=42503
אני ממש רחוקה מהקב"ה 2 – https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=45286
איך להתחזק כשיש קשיים מהסביבה? https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=48142
האם זו צביעות לקיים רק חלק מן המצוות? https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=17805

[תזכורת]: כתבנו מה שנראה לנו, אבל אין כמו שיחה אישית, דרכה אפשר להבהיר הכל טוב יותר, לשוחח אחד על אחד ולהעלות כל נושא שרוצים, ואפילו ליצור קשר אישי. לכן, אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, שפתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, והמספר הוא: 026518388. סודיות מובטחת. אנחנו מחכים!