מריבות וויכוחים עם ההורים

שלום!
ראשית, אנו מתנצלים על כל הפעמים הקודמות בהן מכתבים שלך לא נענו. באמת סליחה. לא ידוע לנו על שום שאלה קודמת שלך. אולי היתה תקלה טכנית והשאלה לא הגיעה.
שנית, הבעיה שלך לא פשוטה, כי איך נוכל דרך ההתכתבות בינינו, לעורר את הוריך לחשבון נפש בקשר ליחסים ביניכם? אין ברירה, תצטרך להעיז ולספר להם על הרגשותיך, בעצמך. קח בחשבון כמה נקודות:
I. אנשים לא אוהבים ביקורת. בטח הורים מתקשים לקבל ביקורת מבן. אבל את הדברים עליהם דיברת אפשר להציג מזווית הפוכה: "אני רוצה יותר קשר. אני רוצה שתספרו לי מנסיונכם על חברות בגיל הנעורים. אני רוצה שתגידו לי אם מפריע לכם בחברה שלי, אבל שתגידו גם איזה מעלות אתם יכולים לראות בה. אני רוצה לדבר איתכם בפתיחות בלי שארגיש שזה פועל נגדי" וכו'. אם נקודת המוצא היא רצון בקשר טוב – זה מחמיא להורים בדרך כלל ומביא אותם להשתדל שהקשר יהיה טוב יותר.
II. אם קשה לך לדבר על הרגשותיך עם שניהם יחד – תוכל לפנות קודם אל ההורה שלדעתך יבין אותך יותר, ולהגיד שזה לא סוד, ובהמשך תשתף גם את ההורה השני בשיחה.
III. לפעמים, כשדיבורים מביאים למריבות, אפשר לכתוב מכתב וגם לבקש תשובה בכתב. בצורה כזו האדם שוקל יותר את תגובתו, ופחות מתפרץ. לא מדובר על מכתב עם בול. כותבים ומושיטים ליד של השני את המכתב, ואומרים לו שיקרא ויחשוב עליהם.
IV. האם יש יועץ בישיבה שלך? אולי תשתף אותו בקשיים שלך ותחשבו איך להזמין את הוריך לשיחה משותפת? יתכן שהם יהיו מוכנים להקשיב לאדם מבוגר ומקצועי.
V. אם אין סיכוי להביא את הוריך לשיחה עם גורם חיצוני – בקש מהיועץ שיארגנו שיחה להורים בנושא "תקשורת טובה עם בניכם בני העשרה ". זה יכול להיות כלול בתכנית אחרת, כגון יום הורים, ערב לימוד משותף וכדו'. לא שזה יפתור מיידית את הכל, אך זה יתן להם חומר למחשבה.
VI. ועכשיו נגיע אליך: תשתדל לא לריב. תנסה לא לפגוע. זכותם לחנך אותך, גם אם בנקודות מסוימות אתה מרגיש שאתה צודק. תבנה מצידך את הפתיחות להקשיב להם באמת, ותתפלל אל ה' שיפתח את ליבם להקשיב לך באמת.
בהצלחה רבה!
טל, חברים מקשיבים
Tal@makshivim.org.il