משבר בעבודת ה'

שלום לך.
אם הבנתי נכון את שאלתך, את מתארת שהייתה לך התחזקות רוחנית, נפילה, ועכשיו את מתלבטת כיצד להמשיך. לפני שאענה חשוב לי לומר כל הכבוד על הרצון להתחזק ועל כך שלא נשברת בעקבות הנפילה אלא הבנת שזהו ניסיון. לא כולם עושים כך וכל הכבוד לך על כך שעשית את זה.
לא כל כך הבנתי את התלבטותך האם לחזור למה שהיית או לחכות שזה יעבור. אסביר לך את דברי על פי הסבר אמוני להלכה.
כתוב שכאשר משתחווים בשמונה עשרה צריך להשתחוות בשני שלבים. הראשון הוא ההתכופפות והשני הוא ההזדקפות, ויש הבדל בין שני השלבים האלה. את השלב הראשון, ההתכופפות, עושים במהירות, כמו שוט שמורד בכוח (דימוי של הגמרא). את השלב השני, ההזדקפות, עושים לאט לאט, כמו נחש שמתרומם מעל גבי הקרקע על גחונו (שוב, דימוי של הגמרא).
לשני השלבים האלה ולשוני ביניהם יש הסבר אמוני.
ההתכופפות באה לבטא את כניעתנו והכנעתנו את עצמנו בפני בורא העולם על ידי הכנעת הרע שבתוכנו ושבירתו, כפי שאנחנו שוברים את קומתנו ומכופפים כלפי הארץ, לא רואים מה קורה מסביבנו, כאילו איננו קיימים. כך צריך לעשות לרע. את השלב הזה צריך לעשות כמה שיותר מהר, בבת אחת.
השלב השני, ההזדקפות, בא להראות את שאיפתנו לעבוד את ה' בצורה חיובית, על ידי בניין ועלייה, התרוממות. את השלב הזה עושים לאט לאט, כל אחד כפי יכולתו, כי, כידוע, בניין טוב צריך יסודות כדי שלא יתמוטט וכך גם כל קניית מידה טובה והרגל טוב.
זוהי ההדרכה שלנו כיצד לעבוד את ה'. אנחנו צריכים לשבור את הרע כמה שיותר מהר כי הוא מזיק ואי אפשר להשאיר אותו אפילו לרגע אחד, ואילו את הטוב אנחנו יכולים לבנות לאט לאט, כדי שהוא יהיה יציב וקיים, ולא להיות בלחץ מכך שעוד לא עשינו מספיק וכו'.
כמובן, לפעמים גם להכרית את הרע לוקח זמן כי זה קשה מאוד לשבור הרגלים. לפעמים לוקח זמן לחזור בתשובה, והרבה פעמים אחרי שמצליחים להתגבר על משהו פתאום חוזר היצר ומקשה עלינו ושוב צריך לעבוד על אותו הדבר, אבל בכל זאת, השאיפה שלנו צריכה להיות להפסיק את הרע כמה שיותר מהר.
גם את צריכה לעשות את אותו הדבר. נסי להפסיק עם הדברים שאת יודעת שאינם ראויים לך, בת ישראל טהורה וקדושה, דברים שאת יודעת שמזיקים לך כמה שיותר מהר. ישנן הדרכות איך להפסיק ולפעמים אי אפשר להילחם בכל החזיתות ביחד ועדיף לשבור הרגל אחר הרגל. לפעמים צריך לחפש את השורש של הבעיות במקום להתעסק בביטוי שלהן בפועל. דברים כאלה כבר מצריכים הכרות עמוקה יותר שלך את עצמך ושל המשיב לך. בכל אופן, ההדרכה הכללית צריכה להיות לשאוף קודם כל להפסיק כמה שיותר מהר את הדברים הרעים, כפי מה שאת יכולה.
לגבי מה שהזכרת שאין לך את מי לשאול, אנחנו תמיד כאן, בין אם זה בשביל לקשר אותך למשיבים בסביבת מקום מגורייך ובין, אם את רוצה, כדי להמשיך להתכתב.
אני מקווה שהתשובה ענתה לשאלה. אם לא וגם אם כן, תמיד אפשר לשאול שוב שאלה זו או אחרת.
להשתמע,
יהונתן,
yehonatan@makshivim.org.il

[תזכורת]: כתבנו מה שנראה לנו, אבל אין כמו שיחה אישית, דרכה אפשר להבהיר הכל טוב יותר, לשוחח אחד על אחד ולהעלות כל נושא שרוצים, ואפילו ליצור קשר אישי. לכן, אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, שפתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, והמספר הוא: 026518388. סודיות מובטחת. אנחנו מחכים!