משהו חסר לי בצניעות ובתפילה

שלום רב!

חשבתי על כמה נקודות אני מקווה שאני קלעתי לנקודה, שתי הנקודות הם יסודיות וחשובות מאוד לחיות חיי תורה בתוך חיי העולם הזה.

אם עד עכשיו את היית במסגרת שבנתה בך קומה בבניין האישיות שלך, עכשיו שאת כבר בת 19 אני מאמין שכבר אחרי אולפנא ושירות לאומי או באמצע , או בכלל במסגרת אחרת, על כל פנים, את בשלב בניין קומה נוסף, להבין יותר למה ללבוש צנוע או יותר נכון להגיד "את הנשמה שבצניעות" יכול להיות שחסרה לך, הלבוש הוא חשוב מאוד שלא נטעה לרגע , אבל הוא יותר יציב ויותר חזק כשיש מאחוריו את הנשמה שנותנת לו גיבוי, תוכן ומשמעות.
ולמה אני מתכוון שאני אומר "הנשמה של הצניעות"?
הנשמה של הצניעות היא בעצם בתוכן הפנימי של הצניעות כלומר, ואני אפרט, מה היעד, מה מטרת הצניעות?, למה היא באה? איך זה משפיע על כל אורחות החיים שלי? האם היא רק בלבוש ובזה זה מסתכם או הצניעות היא מתבטאת בחשיבה שלי ביחס לכל מיני דברים בעולם?, איך הצניעות מביאה את האושר הכי גדול לאדם,
ולכן אני חושב שאת צריכה לפתח את התחום הזה באורך וברוחב ובעומק, ולדלות פנינים מהאוצר הגדול הזה הנקרא "צניעות", כי מה שחסר לך באמת זה לא הלבוש אלא התודעה, העומק הנשמה,
כל דבר בעולם יש לו משמעות שעומדת מאחוריו, יעד שלשמו הוא נוצר, והייעוד של הצניעות, הנשמה של הצניעות הוא ההסתכלות פנימה, כלומר לא לאמוד את הדברים על פי חיצוניותם אלא על פי פנימיותם, מה הם שווים, ולא איך הם נראים, ואני אפרט, אדם לא רק מתלבש בצניעות, אלא הוא חי בצניעות, יותר מזה הוא חי את הצניעות והביטוי לכך הוא גם בלבוש.
גם לגבי התפילה, חסר לך את "הנשמה של התפילה", נכון שהמילים בתפילה הם יהיו אותם מילים כל הזמן, אבל ככל שיותר מעמיקים בפירוש התפילה ומשמעותה, פתאום כל התפילה הופכת להיות משהו אחר לגמרי, המילים כבר לא אותם מילים, הם בעלי משמעות רחבה יותר, עמוקה יותר, היא משתנה ביחס אלינו, הם יכולים להיות רגילים ושוחקים והם יכולים להיות הויטמינים החזקים של הנפש שלנו, ושוב – זה אותם מילים, אלא מה שקובע זה הנשמה של התפילה, אם את מרגישה ריקה, אז בתפילה גם תרגישי את זה, אבל אם תרגישי התעלות אז בתפילה תרגישי התעלות בה, וזה באמת תלוי בנו, במצב הרוחני שלנו, בשורש שלנו, והתפילה היא ביטוי למצב שלנו.
קחי לדוגמה, אדם שלא עלינו יש לו קרוב חולה במצב קשה, ברכת רפאנו שלו היא הרבה יותר חזקה מאשר בסתם תפילה רגילה, ובשניהם יש את אותם מילים.
לדבר עם ה´
יש כל מיני דרכים לדבר עם ה´,
אפשר בתוך התפילה בשמע קולנו או באלוקי נצור.
אפשר לנסח בתוך תפילה אישית או להביע את מה שרוצים בתוך ה"תהילים", כמו למשל, "אשפוך לפניו שיחי צרתי לפניו אגיד", "ממעמקים קראתיך ה´".
אולי מה שאת צריכה זה להיתפס ולהתבסס על משהו שכבר כתוב, בנוי, מבוטא, שככה יהיה לך יותר קל דרכם לבטא את כוונותיך, ולשפוך את נפשך לפני ה´.
נקודת שבר
אולי אני אקח את הנושא לכיוון אחר, יכול להיות שאולי פעם התאכזבת לכאורה מה´, שלא שמע את תפילתך, ולכן אולי בגלל זה קשה לך לדבר איתו ולהתפלל אליו.
וכדי להתמודד עם זה צריך להבין כמה כללים,
א. לא תמיד מה שאני מבקש באמת מתאים למה שאני צריך, יכול להיות שאני חושב שבעסק מסוים אני יצליח והקב"ה שיודע כל תעלומות, יודע זה לא טוב לי ואני לא יצליח בו, אז אם הוא לא שומע לי זה לטובתי.
ב. התפילה היא באה לשנות את האדם עצמו או לחשוף את כל הטוב שיש בעולם, ולכן זה לא בא לשנות סדרי בראשית או סדרי הטבע.
ג. אנחנו לא יודעים מה חשבונותיו של הקב"ה "מאוד עמקו מחשבותיך" יש חשבונות שהם כלל עולמיים שעולים על חשבונות פרטיים ואישיים
ד. יכול להיות שה´ רוצה שנעבור תהליך מסוים ורק אז מקבל את התפילה שלך, כלומר הוא מקבל את התפילה רק שההשפעה היא לא מיד אלא תהליך.
מקווה שעזרתי, נתתי כמה כיוונים שיהיה לך בהצלחה רבה !
בברכה חן
לכל דבר ועניין, אשמח לתגובות chencorcos@gmail.com