שלום! אני מדריך באריאל ולומד בישיבה בירושלים. בשבתות ישיבה אני הולך ברגל מהישיבה לסניף(בערך שעה וחצי הליכה).לא מזמן שמתי לב שיש מדריכה מהסניף של הבנות(שהוא צמוד אלינו) שגרה בירושלים והולכת בדיוק את אותו מסלול כל שבת. אני הולך כל פעם לבד והיא גם. חשבתי להציע לה ללכת ביחד כי כבר נמאס לי ללכת את זה לבד כל פעם אבל אני מפחד שאם היא תסכים ונלך ביחד זה יוביל לדברים יותר רציניים. מה לעשות?? תודה רבה!
שלום לך צדיק!
קודם כל, מגיע לך שכוייעח כפול. הראשון על עצם עול ההדרכה שלקחת על עצמך והשני על ההשקעה של שקעה וחצי (!) הליכה אל הסניף מידי שבת.
אם הבנתי נכון, שאלת האם מותר ללכת יחד
אז ככה..
בוא ונניח שהיא תסכים ונחשוב מה הולך לקרות בשעה וחצי של אותה הליכה. אז בשבת הראשונה אתם תשתקו במשך כל ההליכה. בשבת השנייה תעשו הכרות בסיסית ותדברו פה ושם. שבת שלישית השיחה תתפתח על נושאים נוספים אפילו מלאי אידאלים כמו התלבטויות מעשיות בהדרכה וכדומה. ועם הזמן כפי שבעצמך הבנת ייווצר ויירקם ביניכם קשר. דיבור הוא קושר, דיבור הוא מחבר, אין מנוס מזה. החיבור של הדיבור טוב במקומות רבים- בין אדם לחברו, בין איש ואשתו, אדם ומשפחתו אך במקומות בהם החיבור הוא אסור כך גם נאסר בו הדיבור.
אך במידה ומדובר בדרך מסוכנת ולא מוארת שיכולה להוות איום על אותה מדריכה אתם יכולים ללכת יחד אך לא צמודים זה לזה אלא זה מאחורי זה במרחק בו תראו אחד את השני. אך כאמור, רק במקום בו יש חשש לסכנה.
אז שורה תחתונה זה בעייתי.
אבל לדעתי אתה צריך לשאול את עצמך מה באמת הוביל אותך לחשוב על ההליכה המשותפת עם המדריכה.
במידה והסיבה היא שעמום, תנסה להפיג את השעמום בדרך אחרת. (האמת שלא עולה לי רעיון אבל מן הסתם יש…)
אך במידה והסיבה קשורה במדריכה עצמה (רצון חבוי להכיר אותה וכדומה) אתה צריך לפעול אחרת ולנסות להתמודד עם אותן מחשבות.
לכל מניע יש לספק את הפתרון הראוי לו.
יישר כוח על השאלה, על הרצון לעזור, על ההדרכה וההשקעה בה!
בהצלחה בכל!!
מקווה שנתתי כיוון כללי
אשמח לעזור עוד אם צריך
המייל שלי: elronza@gmail.com
פלאפון: 0524521552
אלרון
