שלום!
לפני כמה זמן הגעתי למסקנה שאני לא אוהבת לעשות כלום… אני נמצאת במחשב מתוך שעמום וממש לא אוהבת את זה, אני מסתובבת בבית בלי לעשות כלום ומחפשת מה לעשות, ולרוב אני מסתובבת במרכז העיר או מדברת עם חברות (חברה…) בטלפון.
שנה שעברה חזרתי בתשובה (בפעם השני'ה והאמיתית) והאמת שרוב המחשבות הן על אמונה, על הקב"ה, ומאד מדקדקת במצוות… המחשבה שכל הזמן חוזרת ועולה בכל מצב- היא שמה שקרה, זה מה שצריך הי'ה לקרות בדיוק שאי אפשר לדמיי'ן.. וכל מה שה' עושה הוא לטובה. במחשבה אני בנאדם שמח…
אבל השעות, הימים, השבועות של השעמום הורסים הכל.. לא סתם אמרו ששעמום מוביל לאסון, ואסון הוא לא רק אסון פיזי…
אני מוצאת את עצמי בוכה כל ערב, ממש ככה, ובלי לדעת למה… אני מנסה לחפש לזה סיבה, אבל אלו רק סיבות משניות, רק כדי לא לבכות סתם על כלום… וכשאני לא בוכה, גם אז אין על הפנים שלי הבעה שמחה במיוחד..
מה אני יכולה לעשות?
(אולי כדאי גם לציי'ן שאני גרה במקום שאין בו הרבה מה לעשות, כל החברות שלי גרות במרחק טרמפ אוטובוס, ואני בקרוב בת שש עשרה..)
ואיך מתבטאת שמחה שלא בדרך של חיוך וצחוק?
תודה רבה,
וישר כח על עבודת הקודש שאתם עושים!
שלום לך יקירתי.
כתבת שהתחזקת והמחשבות שלך הרבה יותר חיוביות, ואת משתדלת גם עם המעשים- המצוות, את יודעת שצריך להסתכל על הצד החיובי שבכל דבר, ובכלל להסתכל על החיים במשקפיים ורודות והרי זה נהדר בפני עצמו!
נכון, זה קשה וגם אמרת שאת לא כל כך מצליחה. אך אל תתייאשי!!!! אל תתני למחשבות וליצר הרע להפיל אותך! תמשיכי להלחם! אל תתני לייאוש לכרסם. אסור להתייאש ולהרים ידיים. כאשר הייאוש מתגנב ומתחיל לאכול מבפנים הוא מפיל את כל החומות ומונע ממנו להמשיך הלאה. צריך תמיד להמשיך, לשמוח ולהתקדם. הרי ב"ה את נושמת, יש לך משפחה, חברות וזאת סיבה מספיק טובה בשביל לשמוח!
נכון שיש קשיים והרבה פעמים לא מצליחים לתרגם את המחשבות למעשה בפועל ולשמוח, אבל אסור להיכנע ולהרים ידיים בגלל זה.
אז מה עושים?
דבר ראשון זה שאת שואלת ורוצה לצאת מהמצב שאת נמצאת בו זה כבר צעד ראשון וחשוב במהלך.
זה שאת יודעת מה כן טוב ואיך צריך להתנהג זה עוד נקודת פתיחה טובה ואת כבר בחצי הדרך.
את צודקת, השעמום והבטלה מובילים את האדם לחטוא ולעשות שטויות.
לכן, כדאי שנדאג למלא את היום שלנו. למלא בתוכן חיובי ובעשייה.
לאט לאט, את גם תתחילי לראות את השינוי.
(האמת, לא הבנתי הצלחתי להבין ממה שכתבת אם את לומדת או לא.
אני אשמח אם תחזרי אלי ותפרטי קצת יותר. ככה אוכל להתייחס ביותר דיוק לדברים.)
בכל מקרה, מומלץ למלא את היום בעשייה.
הייתי אפילו ממליצה לך לעשות ממש לו"ז קבוע. תמלאי במשבצת כל שעה מה את רוצה / צריכה לעשות וככה תעבדי עם הלוח.
אפשר ללכת לחוג שאת אוהבת או לעסוק בדברים שכיף לך כמו ציור, נגינה, אומנות, ריקוד ועוד.
עוד דרך טובה זה התנדבות. אם זה לעזור לחברה בשיעורי הבית וללמוד איתה למבחן, ואם זה התנדבות קבועה בבית אבות או בית חולים. (ויש עוד הרבה תחומים שאפשר לעסוק בהם.)
תמלאי את עצמך בעשייה מבורכת וזה יעורר את השמחה הפנימית, על ידי הנתינה מתמלאים סיפוק ושמחה. בכלל, נתינה מחנכת את האדם להרבה מידות טובות.
את יכולה גם לקרוא ספרים עם תוכן חיובי ומוסרי. אם זה ספרי קריאה מעניינים או ספר תורני שיכול רק להוסיף ולהמשיך לחזק.
בנוסף, את שאלת שאלה שאנשים נתקלים בה לא מעט – איך מתבטאת השמחה שלא בחיוך וצחוק?
חז"ל למדו אותנו "איזה הוא העשיר השמח בחלקו". אם נדע להודות על מה שיש לנו ולהסתפק במה שיש לנו אז נהיה עשירים, שמחים במה שיש לנו. האושר והשמחה הם בידיים שלנו.
אנחנו צריכים להגדיל ולהעמיק את האמונה שלנו בקב"ה. אם נבין שהכל מאת הקב"ה יתברך, אז אין סיבה להתרגז או להיכנס לעצבות כאשר משהו לא הולך כמו שתכננתי. אם נדע להבין שהכול מאיתו, והוא זה שמתכנן את התוכניות, אז נדע גם להתבונן על המציאות בצורה אחרת.
אנחנו צריכים לחשוב חיובי על המציאות כולה ומתוך כך להגיע לידי שמחה. אם נסתכל על העולם בצורה חיובית ומתוך שמחה, אז זה גם יקל עלינו את ההתמודדות עם הקשיים והמכשולים שבחיי היום יום. בספר מי שטעם יין הונגרי נכתב: "שמחה אינה רק תוצאה נעימה של מציאות מאירה וטובה, שמחה היא האנרגיה והכוח להתמודד עם המציאות וקשייה" השמחה נובעת מצורת ההסתכלות שלנו על העולם.
אם יש לך מטרה חיובית לחיים, אם את קשורה לערכים שהקב"ה מגלה לנו בתורה, אז בודאי יש משמעות לשמחת החיים. צריך לחשוב חיובי, כי תחשבי חיובי – יהיה חיובי! זה לא סתם סיסמא. למחשבות שלנו יש השפעה על המעשים שלנו ולמעשים שלנו יש השפעה על המציאות כולה.
שמחה, חשיבה חיובית ועוד: https://www.kipa.co.il/noar/n_show.asp?id=3560
מקווה שעזרתי ולו המעט.
מחכה לשמוע ממך,
הדס.
hadas.ste@gmail.com
