משפחה חילונית…איך מתמודדים?

שאלת הגולש

שלום.
אני בת 17 וחצי.

אתמול נכחתי באירוע חילוני. כשהגעתי, רציתי פשוט לברוח משם והתחרטתי על הרגע הזה שהחלטתי לבוא (לצורך העניין, אקדים ואומר שאלו היו אירוסין של בן דוד שלי, ואילולא באתי, אני בטוחה שהדיבורים עליי לא היו פוסקים). אני אומר את זה קצר ולעניין, וסליחה רבה על הבוטות: הרגשתי שאני בבית בושת.

נשים וילדות תמימות כמעט עירומות. גברים באים ונוגעים. הנשים נוגעות בחזרה. רוקדים יחד בלי לעשות חשבון. מתפרעים כאילו היו חיות בג'ונגל. חילול ה' כ"כ גדול. כ"כ!! כאילו אין מישהו שמסתכל עליהם מלמעלה ובוכה.

ואני מדברת על אנשים, שאם מדברים איתם על הדת, זה כאילו מדברים לקיר.

הכי התעצבנתי כשבאו אליי בנות דודותיי, ושאלו אותי בציניות, "למה את לא באה לרקוד??"

זה ידוע שאצל החילונים זה ככה. אבל לפעמים אני נדהמת עד היכן זה יכול להגיע.

אני אומרת לעצמי: אוקיי, בלי שום קשר לדת: בנות, תכבדו את עצמכן!!! איפה הערכים שלכן, העיקרונות?! למה לחשוף את הדבר הכ"כ יקר שה' העניק לכן, את הגוף שלכן, למה לתת לכל גבר שבא לגעת בו!!! ז"א, בסדר את חילונית, אוקיי, אבל שיהיו לך עיקרונות! שיהיה בך ערך. למה להגיע משומשת ליום בו תתחתני (אם בכלל)???

בקיצור, נדהמתי, נדהמתי עד היכן יכול להגיע שפל. העברתי 4 שעות יקרות כ"כ ע"י שמיעת שירים שרק טימאו את נפשי ובמראות שהייתי כ"כ עצובה לראות. מראות שכ"כ ליכלכו את נשמתי. לכל מקום שהסתכלתי, זה היה, לא יכלתי להמנע.

למה ה' לא עוצר את זה??? כמה זמן הקב"ה ייתן לאנשים האלה לחזור בתשובה??? מצד שני, אנחנו, הדתיים או אלו עם העקרונות והערכים, סובלים!!!

אני כל הזמן שואלת את עצמי למה לא נולדתי למשפחה דתיה. ה' מעמיד בפניי כ"כ הרבה ניסיונות. ומה אני, כזאת קטנה, איך יכולה להתגבר. איך יכולה לא להתעצב על מה שהולך ברחוב, על מה שהולך שם כל דקה, כל שעה, כל יום! אני רוצה לצאת לרחוב בלי רגשות אשם, בלי להוריד את הראש ולהתעצב כשאני רואה דברים שלא מוצאים חן בעיניי ונוגדים את עיקרונותיי. מתי אוכל לעשות זאת???

אני מתפללת לה' שיפסיק את הטרור הזה, אבל עד מתי?!?

תשובה

שלום לך יקרה מאוד!
אשרייך שיש לך נפש טהורה!
את יודעת, התיאור שלך היה ממש נוגע ללב, ומה שיותר משמעותי- עד כמה באמת כואב לך. יש לך נשמה גדולה.

את צריכה לשמוח שכואב לך, יש הרבה אנשים שהנושא לא ממש נוגע. אז באמת קודם כל זה מראה שיש לך כוחות גדולים!
את שואלת עד מתי?! קשה לך המצב הזה בו החושך מתגלה בעוצמתו.. נכון, גם תהליך הגאולה אכן קשה. הרבה מגדולי ישראל תיארו את המצב שלפני הגאולה כמצב הקשה ביותר. תראי, את החשבונות של הקב"ה אין אנו מתימרים להבין. אבל אנחנו יכולים להבין שאת האור רואים ויודעים להעריך רק לאחר שהוא בא לאחר החושך. אנחנו בתקופה של בירור גדול. בתקופה שהדור דורש עומק ומחשבה, ואם לא נותנים לו את הוא נופל למקומות קשים!! תהליך הגדילה הוא קשה. לפני צמיחת הפרי, יש ריקבון של הזרע באדמה. למה?? איך יצמח מהדבר הרקוב הזה פרי?? אבל רואים שלולי תהליך הריקבון- לא יכול לצמוח דבר גדול. גם כדי לבנות בנין גבוה- צריך לחפור עמוק באדמה. למה? אתה לא רואה שאתה עושה את הפעולה ההפוכה? צריך לבנות לגובה – ואתה הולך לכוון ההפוך?? אבל כל בר דעת יודע שאם לא חופרים ומוציאים את האדמה, ולעיתים אפילו הורסים מה שיש שם קודם – אי אפשר לבנות בנין עם בסיס חזק ואיתן שיוכל להחזיק מעמד…
כך גם עם ישראל. אנחנו הולכים לקראת דבר גדול, למרות שכרגע לא רואים את זה. מה שרואים בעין הוא לעיתים תהליך הריקבון. אבל אולי אנשים צריכים להגיע לשפל כדי למאוס בכל זה ולהבין שהדרך הזו פשוט לא מובילה לשום מקום, ולהיפך.. אולי אנשים צריכים לחוות את החוויות הכי מזעזעות, ואז רק הם יבינו כי העולם הזה שקר- וכך תיבנה בהם הקדושה.. אנחנו אכן לא מבינים את מהלכיו של הקב"ה, אבל אם מסתכלים על המראות האלה בתור חלק מתהליך ארוך- אזי הכל מקבל משמעות אחרת.. מה שנותר לנו- הוא לעבוד. לנסות קודם כל להתחזק בעצמינו. כי כל קילקול שה´ מזמן לנו לראות- סימן שגם לנו יש חלק בתהליך התיקון שלו. לכן כדי להשפיע על העולם- קודם כל נתחזק אנו באותו הדבר, גם בצד הרעיוני- להבין ,להעמיק וללמוד, וגם בצד המעשי.
נקודה שניה היא להתפלל עליהם. זה שכואב לך- זה דבר ענק. תנסי להעביר את הרגשות החזקים שישי לך לתפילה. לבקש מאבא שלנו שיפתח להם את העיינים, שיראה להם את הדרך האמיתית. שיעזור להם למאוס ברע ולבחור בטוב. נקודה נוספת היא לנסות להשפיע עד כמה שניתן ולפי הכוחות. זה יכול להיות כלפי אנשים קרובים בסביבה שלנו, וזה כיכול להיות תוך כדי שיחה באוטובוס. כולנו שליחים בעולם ומנסים לעשות את תפקידנו בצורה הטובה ביותר.. אם ה´ שם אותך בתוך המשפחה שלך, עם הנסיונות שלך הוא מאמין בך שאת יכולה לעמוד בהם. ויותר מזה הוא נתן לך כוח לעמוד, ואפילו לגדול מהנסיונות ולהתקדם מהם… שיהיה בהצלחה. מקוה שה´ שם לי את המילים הנכונות. אשמח להיות כאן גם בהמשך.
אפרת,
eflool@shoresh.org.il

יח בחשון התשסז

קרא עוד..