מאז עברו כבר הרבה חודשים, אנחנו בסוף השנה, ומצאתי את עצמי בזמן האחרון נכנס לסוג של קשרים כאלה בטעות.. אתרים ברשת של פורומים ושאלות שיצא לי דרכם להתחיל לדבר עם בנות בצורה יותר עמוקה מאשר רק דיבורים בעלמה. זה קרה פעמיים שפתאום תפסתי שאני מפתח פה קשר ללא כל כוונה מראש, וזה קישר אותי ישר לאמירת המלאך מחלום הכוזרי "כוונתך רצויה אבל מעשך אינו רצוי"..
זה מציב אותי במספר שאלות שאין לי עליהם מענה. אני במקום מאוד שונה מאשר בתחילת השנה, החלטתי להתגייס דרך מסלול ההסדר גם, ואני לא בטוח מה לעשות. המעשים שלי מוכיחים עלי שאני רוצה את הקשר הזה, לא סתם משהו ידידותי או חברי, אבל אני כרגע עוד לפני צבא, יחסית צעיר, וקשה לי לחשוב על חתונה בעוד שנה וחצי – שנתיים.
מצד שני, מה יקרה אם אני אנסה להדחיק את זה? אחרי ההצעה הראשונה הדחקתי, והגעתי למעשים הלא נכונים. יכול להיות שאני מסתכל על זה שבצורה הפנימית והאישית אני רוצה את זה, אבל מהבחינה הטכנית של השלב בחיים, זה מורכב לי, ואני לא בטוח איך להמשיך.. מתסכל אותי כל פעם מחדש כשחושב על זה.
וואו.
תקשיב.
קודם כל, כל הכבוד על ההתבוננות ועל המודעות העצמית.
ניסחת את ההתלבטות ואת הבעיה בצורה כל כך מדוייקת וברורה, שלא נותר לי אלא להסכים איתך. נראה שאתה אכן בשלב שבו מבחינה נפשית אתה כבר בשל לקשר, אבל מבחינה טכנית, אתה בשלב בחיים שבו קשר הופך להיות מורכב מאוד.
וזה לא רק אתה. העולם היום בישראל בנוי ככה שבאותו גיל פחות או יותר יש לפניך שלוש מצוות: לישא אישה, ללמוד תורה, ולשרת בצבא. כל אחד נדרש למחשבה איך לסדר אותן ומתי הזמן הנכון בשבילו לכל אחת מהן.
איך שאני רואה את זה, יש לך שלוש אפשרויות: להתחתן, להתגבר, או לנתב.
להתחתן.
אם אתה מוכן מבחינה נפשית להתחתן, אתה יכול לבחור לעשות את זה. שירות צבאי קרבי הוא לא דבר קל לנשואים, בטח לא אם הם בתחילת דרכם. אבל זה אפשרי. אם אתה הולך במסלול הזה, אני יכול לתת לך המלצה אחת:
לחייל שמתגייס לוקח קצת פחות משנה להפוך ללוחם. זה נכון גם בפן הטכני, שבזמן זה החייל מתאמן ולומד איך להילחם, וגם בפן הנפשי, שהוא נכנס אל תוך האווירה הצבאית והאופי המלחמתי.
גם לאדם שמתחתן לוקח בערך שנה כדי להפוך לנשוי. זה נכון גם בפן הטכני, שבזמן זה הוא לומד איך לתפעל את הבית ואיך לבנות זוגיות ולתקשר בצורה בונה ואוהבת, וגם בפן הנפשי, שבו הקשר בין בני הזוג נהיה אמיץ ועמוק.
אל תעשה את שתי התקופות האלה ביחד. או שתתחתן כשאתה כבר לוחם שסיים הכשרה, ויכול להפנות קשב וזמן לבניית הבית, או שתתגייס כשאתה כבר נשוי שנה, ויכול להפנות קשב וזמן לתהליך האימונים. הניסיון לעבור שני תהליכים נפשיים מטלטלים במקביל הוא לא מומלץ.
להתגבר.
יש לך אפשרות להחליט שאתה לא רוצה להתחתן בזמן הצבא. במקרה כזה, תצטרך להגדיר לעצמך גבולות מאוד ברורים בחיים, שיעזרו לך להימנע מלהישאב לכזה קשר לפני שאתה מוכן. תוכל להחליט שאתה לא מדבר עם בנות בפרטי בכלל. תוכל להחליט שאתה לא מדבר איתן על נושאים רגשיים או אישיים. תשים לעצמך מראש את הגבולות שאתה יודע שיחזיקו אותך.
לנתב.
הצורך של כולנו בקשר הוא צורך נפשי, עמוק. אבל כמו כל צורך נפשי, אפשר לנתב את האנרגיה שלו לכיוונים אחרים. אם אתה מרגיש שמה שאתה מחפש בעומק זה חברות ומענה לבדידות, תוכל להשקיע בקשר עם חבר טוב, ולקבל מענה שיזרים את האנרגיות שלך לשם.
אם אתה מרגיש שמה שהנפש שלך מחפשת זה יותר הכיוון הרומנטי או המיני (ששניהם נפלאים, כן? רק בזמן ובמקום הנכון) אז אתה יכול לנתב את האנרגיה הזו ליצירה. נגינה, ריקוד, ציור, כתיבה, תכנות, או כל כיוון יצירתי אחר.
סביר שכשתמצא את המקום הנכון להשקיע בו את האנרגיה שלך, החשק יקטן מאוד, לרמה שתוכל להתמודד איתו עד לזמן הנכון.
לסיכום – ההתלבטות שלך היא מעולה. בדיוק זו ההתלבטות שראוי להתלבט בגיל שלך. אם תבחר להיכנס לקשר, שים לב שאתה מבסס אותו לפני או אחרי תקופת ההכשרה בצבא (אבל לא תוך כדי). אם אתה מחליט לדחות את הקשר, תחפש איפה להשקיע את האנרגיות של הרצון הזה, עד שיבוא הזמן.
מצרף כאן תשובה נוספת שבה הרחבנו לגבי התנהלות בקשר אל מול בנות תוך זהירות מיצירת קשר.
https://www.makshivim.org.il/answer?id=1160496
מוזמן מאוד להמשיך לשתף אותנו ולעדכן איך הולך. אפשר כאן באתר בשאלה חדשה:
makshivim.org.il/ask-away
וגם במוקד הווטסאפ – 052-468-3927 ובמוקד הטלפוני – כוכבית 8298.
בהצלחה!
נתנאל
מוקד חברים מקשיבים