שלום.
אני משתתפת (פעילה!) בסניף בני עקיבא, ומרגישה שהסניף תורם לי המון. ב"ה יוצאת לטיולים ומחנות, עושה מוראלים, באה לפעולות.. כמובן שהכל נעשה בצניעות, וכבוד, שמירת נגיעה וכו', אבל עדיין, יש בנים בסניף (הפעולות נפרדות).
אני רואה את חברותי בתנועת אריאל (לא כולן!) שפתאום "גילו" את הבנים בסוף כיתה ז', והתחילו לדבר איתם, לדבר עליהם, להסתמס איתם, והבנים שבאריאל (לא כולם!) התחילו לשרוק לבנות ברחובות, לדבר עליהן, לקלל לידנו…
ואני רואה את חברותיי בבני עקיבא, ואני רואה יותר כבוד לבנים (והבנים לבנות) יותר צניעות מבחינה מסויימת, פחות קללות ונסיון להרשים… כמובן שגם השבט שלי עבר את מה שהבנות שבאריאל עברו בתחילת כיתה ז', אבל כשהיינו בנות 9, הכל היה יותר תמים, בכלל לא הסתכלנו על הבנים בצורה מביכה…
אז עכשיו אני שואלת-
האם אני צריכה לעזוב את הסניף? נכון שהסניף נוהג בצניעות וכבוד, שומר על נגיעה וכו… אבל עדיין הסניף מעורב!
אם לא, איך אני אמורה לנהוג עם הבנים במסעות, סתם כשאני פוגשת אותם ברחוב, בקבוצת וואטסאפ המשותפת (האם זה בסדר?)
אולי שכשנגדל, נבין שהיה עדיף לחיות בפרדה מלאה?
שלום לך יקרה!
אני שמחה ומעריכה את זה שאת רוצה לברר עוד ועוד ולהבין איך את רוצה לראות את עצמך ואיזו חברה תעשה לך טוב. אני מבינה מדברייך שהסניף והחברה חשובים לך וכי את מצליחה להפיק מהם תועלת, לתרום ולהיתרם, וזה חשוב מאוד!
את מעלה שאלה מורכבת באשר להשוואה בין הסניפים השונים, בין הסניף עם המעורב בו את נמצאת ובין הסניף הנפרד, ובקשר להתנהלות של החניכים אחד כלפי השני בסניפים השונים.
את מתארת סיטואציה בה חברותיך מהסניף הנפרד למעשה "מכירות" את העולם של הבנים בשלב מאוחר יותר ממה שאת מכירה כיום (ואגב, כיתה ז´ זה אומר שהם עוד לא סיימו את הסניף, כלומר עוד במסגרת הסניף הן התחילו להכיר את הבנים) והן מתרגשות מזה, אולי מנסות להרשים, להתחנף קצת.. את מכירה את המצב הזה מקרוב מהחברה שאת נמצאת בה היום, את אומרת שגם אתם הייתם ככה בהתחלה אבל כיום המציאות בין הבנים לבנות מתונה יותר.
[ה"ריגוש" מהמין השני ומה שמאחוריו]
אכן, כאשר אנחנו פוגשים אדם מהמין השני אנחנו מתרגשים. לעיתים ההתרגשות מלווה במחשבות, רגשות, בתחושות גוף ועוד. כל אלו הם דברים טבעיים, חשובים ונצרכים. אנחנו בני אדם וצמאים לקשרים חברתיים- הן קשרים רגילים והן קשרים של אהבה וחיבה. בגיל שלך באמת העולם הזה מתגלה לנו יותר ומסקרן אותנו.
הריגוש, עם כל עוצמתו, מפעיל אותנו פעמים רבות ואנחנו "מתנהגים" אותו, כפי שאת מציינת בהתנהגות חלק מהבנים ומהבנות שאת מכירה. אנו צריכים לדעת איך להתמודד עם הריגוש הזה היות והוא חדש לנו.
גם ריגוש יכול להישחק.. אתן דוגמא: קנית חולצה חדשה! כבר כשראית אותה בחנות אמרת "זה בול בשבילי, איזו חולצה מהממת, מיוחדת, אין כזאת לאף אחת מהחברות שלי..". מדדת, ראית שהיא באמת יפה לך. כשחזרת הביתה שוב בהתרגשות מדדת אותה. למחרת לבשת אותה לבי"ס, הספקת לקבל כמה מחמאות… הכנסת לכביסה, וחיכית כבר שתתייבש ושתוכלי ללבוש אותה שנית. לאט לאט ככל שלבשת אותה יותר פעמים, היא כבר נראתה לך פחות מלהיבה ומיוחדת.. עוד אחת מהחולצות בארון שלך, את כבר די אדישה כלפיה.. אף על פי שנשארה אותה חולצה בדיוק!
כך גם לגבי ההתרגשות מהמפגש עם המין השני, בהתחלה זה כיף ונעים, אך לאט לאט זה יכול להיחלש ולאבד ממשמעותו. זוהי חלק ממהותה של ההפרדה, לשמור עליך ועל הרגש הבריא שלך לזמן הנכון בעתיד, למרות שזה קשה. אני לא מכירה את הסניף שבו את נמצאת, אבל זה המקום שלך לברר בעצם- האם הצניעות בסניף היא באמת ערך חשוב שם ושומרים עליו מתוך הכרה בו ובמשמעותו, או שאולי יתכן כי משהו נחלש שם וכבר "התרגלו" מדי למצב של בנים ובנות ביחד..
באופן כללי, כאשר ישנה אפשרות להיות בחברה נפרדת, זה עדיף. ואם המעבר לסניף אחר לא קשה כי יש הכרות עם בנות משם ונראה לך שתקלטי בקלות, יתכן ומעבר כשה יכול להועיל ולקדם אותך.
[כמה ולמה?]
נקודה נוספת שיש לשים אליה לב היא בנוגע ליחס של מספר החניכים שאת רואה אצלם את ההתנהגויות האלה בסניף הנפרד. בשאלתך את מציינת כי רק חלק מהחברה הנפרדת שאת רואה מתנהגת בצורה כזאת. כלומר יש עוד רבים כאלו ששומרים על הפרדה וצניעות, ויתכן שאף גבוהה מזו שאת חיה בה. בכל חברה יש כאלה שמתנהגים בצורה שונה מהשאר, ויתכן כי גם אם אותם חניכים היו בסניף שלכם התנהגותם היתה דומה ולא ניתן לייחס אותה דווקא לכך שגדלו בסניף נפרד במשך השנים הללו. עוד נקודה למחשבה..
[מה השאיפות שלך?]
עכשיו הזמן שלך לעמוד מול עצמך ולשאול- באיזו חברה אני רוצה לגדול? ואני לא מדברת רק מבחינה פיזית, אלא גם מבחינת גדילה רוחנית. איזה מהסניפים הם בעלי חברה שיכולה לאפשר לך לגדול ולפתח את אישיותך בצורה מיטיבה, עם כמה שפחות הפרעות באמצע. באיזה מקום את יכולה להיות יותר אמיתית עם מי שאת ולא צריכה לשים על עצמך מסכות. את התשובה לכל יש רק לך, מהכירות שלך עם הסניפים ובעיקר עם עצמך.
במידה ואת בוחרת להשאר בבני עקיבא, כתבתי בעבר תשובה שעוסקת בשמירה על גבולות בסניף מעורב. אמנם השאלה מתייחסת להדרכה אך יש שם עניינים שקשורים לחברה מעורבת באופן כללי, מזמינה אותך לקרוא:
טיפים מועילים: שמירה על גבולות בסניף מעורב- http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=325536
מוזמנת להמשיך לברר ולהתייעץ – באתר או אלי למייל.
דרך צלחה!
אודליה
Odelia1232@gmail.com