שלום וברכה, אני קומונרית בבני עקיבא ויש לי בסניף מדריכה שמתנדבת במד"א. ב"ה היא תורמת שם הרבה ומאוד נהנית. הבעיה היא שבזמן המשמרות היא נכנסת להרבה מצבים של קלות ראש עם בנים (כשאת רובם היא יוזמת). איך להגיב כשהיא מספרת לי על זה? אני לא יודעת איך להעיר לה בדרך שתגרום לה לשנות את זה ולא תפגע בה. תודה רבה!
שלום,
צדקת מאד בכך שחשוב לך להעיר לה, אך בלא לפגוע בה. אם היא מתנדבת במד"א זה ודאי חשוב לה מאוד, ואני מניח שהיא לא הולכת לשם רק בשביל הבנים. אם זה נכון הרי שהיא באמת תפגע אם תציגי את הדברים בצורה לא נכונה, או תבואי בדרישה כללית שתפסיק להתנדב.
אני חושב שהיכולת שלך להעיר למישהו בלי לפגוע בו תלויה במידת הקשר האישי ביניכם. אם את מרגישה שיש ביניכן קשר טוב ורציני, כדאי פשוט לשבת ולדבר על הדברים. בשיחה חשוב שתדגישי את זה שההתנדבות במד"א היא מצוה ודבר חשוב ביותר, וזו ההצדקה ללכת לשם, אך זו לא סיבה לוותר על העקרונות שלנו ועל ההלכה. אפשר להתנדב גם בלי תופעות הלוואי האלו. לי היו חניכים רבים שהתנדבו ורוב הזמן הסתובבו עם המתנדבות החילוניות, אך היו לי גם כמה וכמה חניכים שעשו שם עבודה טובה וחשובה ושמרו על עצמם. הם זכו בסופו של דבר ליותר הערכה, כפי שאני רואה זאת היום.
כל זה מבחינת מה לעשות הלאה. מבחינת התגובה שלך כשהיא מספרת לך את הדברים, את צריכה להגיב בטקט ובהבנה. כלומר, להעיר לה אבל ב"חצי חיוך". אם תתקפי אותה ולא תתייחסים בהבנה, היא לא תבוא יותר ותאבדי את האפשרות להשפיע. למשל, אם היא מספרת לך על כמה קטעים שהיו לה עם בנים שם, את יכולה להתעלם ולשאול: "אבל מבחינת הדברים החשובים, היו לך איזה מקרים מעניינים, עזרת לכמה אנשים, או שהיתה סתם משמרת?". שאלה כזו משדרת לה שהסיפורים על הבנים אינם חשובים ואינם רצויים, והעיקר הוא העבודה, שהיא באמת חשובה.
בהערכה,
נדב, חברים מקשיבים.
נ.ב יש לנו תשובה לגבי עצם ההתנדבות במד"א. חפשי אותה במנוע החיפוש.
