נאיביות

הילה שלום!
איזו שאלה יפה… ואני חושבת שהיא מאד חשובה.
כמה שזה נשמע שאלה פילוסופית, זה סוגיה שלפי מה שכל אדם חושב עליה, זה משליך הרבה על החיים שלו.
בכלל, כל ההתנהגות של האדם נובעת קודם כל מה[מחשבות] שלו. על עצמו, על הסובבים אותו, על העולם, ולכן כ"כ חשוב לברר מהן המחשבות הנכונות, מה נכון [לחשוב] ולא רק לעשות.
אז ממש יישר כוח גדול על השאלה!

את שואלת קודם כל אם מה שאת חושבת זה נכון.
התשובה היא שכן.
את הבנת את זה מעצמך וגם ממה שקראת בכתבה של הרב אבינר, אבל היה לך קשה להסביר את זה לחברה שלך (ואני מאמינה שגם לעצמך קצת…)
אז בואי ננסה להתחיל מההתחלה…

איך העולם הזה, שאנחנו חיים בו, התחיל?
הקב"ה ברא אותו. נכון?
אוקי,מי זה הקב"ה?
אנחנו לא יודעים ולא מבינים, אבל אנחנו יודעים שהוא כולו טוב וברא את העולם רק לתכלית טובה.
בסוף בריאת העולם כתוב: "וַיַּרְא אֱלֹקים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד" (בראשית,א, ל"א).
אז העולם הוא טוב. לפחות בתחילתו, מה שהיה צריך להיות.
עכשיו מה עם האדם?
על האדם נאמרו שני דברים לכאורה סותרים.
מצד אחד- אחרי בריאת האדם הקב"ה "מסכם" את הבריאה ב"והנה טוב מאד" והמפרשים אומרים שרק אחרי בריאת האדם נשלמה בריאת העולם והוא נהיה "טוב מאד". האדם גרם לעולם להיות טוב!
וגם על בריאת האדם נאמר: "וַיִּיצֶר ה´ אֱלֹקים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים"
האדם הוא חלק מהקב"ה! בתניא זה נקרא: "חלק אלוק ממעל [ממש]"
בכל אדם יש (מה שכבר בטח שמעת) "נשמה אלוקית"!
זה לא סתם ביטוי, זה באמת! בכל אדם יש משהו מהקב"ה, ואם יש בכל אדם משהו מהקב"ה זה אומר שכל אדם הוא טוב ב[מהות] שלו.
מה ז"א ב"מהות"?
ז"א בחלק הכי פנימי שלו, במה שהוא [באמת], האדם רוצה לעשות טוב ושואף לטוב.
(אם תבקשי מאנשים שיגידו לך כמה הם אנשים טובים מ1 עד 10, רוב (אם לא כל) האנשים יגידו לך מספרים גבוהים… למה? כי כל אדם רוצה להיות טוב, לעשות טוב. נכון שלא כל מה שטוב לאחד טוב לאחר ולכן צריך שיהיו הגדרות מדויקות מה זה טוב באמת, אבל בעקרון- כל אדם שואף לטוב ומאמין שצריך להיות אנשים טובים).

זה נשמע ברור מאליו, אבל גדולי התיאורטיקנים הפסיכולוגים כשניסו להגדיר מהו האדם, לא ממש הגדירו את האדם ככה, כ"טוב במהותו".
אם את מכירה קצת תיאוריות של פרויד וכו´- האדם לדעתם הוא אוסף של דחפים שרוצים להתממש. לא ממש מחמיא לאדם… ולפי היהדות זה ממש לא נכון!

אז מה קרה? למה לא כל העולם טוב כמו שהוא ב[מהותו]?
הכל התחיל בחטא אדם הראשון.
עד החטא, האדם היה טוב בפנימיות והרע היה חיצוני לו. מה הכוונה?
זה כמו שיגידו לך שיש לך בחירה אם להכניס את היד לתוך אש. ברור שלא תכניסי, נכון?
למה? כי זה כ"כ ברור לך שזה רע, שאפילו כשנתנו לך בחירה, אין לך ספק בכלל שלא תכניסי את היד לאש.
ככה זה היה לגבי כל מה שה´ ציווה את האדם הראשון. היה לו ברור שכל מה שה´ אסר עליו זה רע.
לא היה לו [יצר], דחף ,רצון לעשות משהו בניגוד לציווי הקב"ה.
מה קרה אחרי החטא?
אחרי החטא, היצר הרע נכנס [לתוך] האדם. עד אז זה היה חיצוני לו, עכשיו זה כבר פנימי…
מאז התחילו המאבקים [בתוך] אם לעשות רע או טוב.
יש לו כבר צד בתוכו שמשך אותו לרע, ועכשיו, כדי להתגבר עליו, צריך הרבה כוחות של טוב כנגד.
וכמו שכולנו יודעים, זה קשה…

ואכן הרבה מפרשים את הפסוק "י יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו" כך: יצר לב האדם רע ממתי שהוא ננער ממעי אמו.
מה הכוונה?
מהרגע שאדם מגיע לעולם שלנו, עולם שהוא ערבוב של טוב ורע, אז הרע מתחיל להיכנס לתוכו- נכנס בו יצר הרע…
וכמובן- התפקיד של האדם הוא להתגבר על היצר הרע, על הצד שמושך אותו לכיוונים שליליים.

זה כיוון אחד שאפשר להבין את השאלה האם האדם טוב או רע במהותו.
אבל את גם שואלת מה לעשות בפועל.
העולם הוא באמת לא כ"כ אידיאלי וטוב כמו שהיינו רוצים שהוא יהיה, יש בו ובעצם בכל אדם שחי בעולם הזה טוב מהותי ופנימי שהרבה פעמים הוא נסתר ולא ממש רואים אותו…
אז מה עושים? מאמינים באנשים או לא?
אני אישית חושבת ש[חייבים] להאמין באנשים ובטוב שלהם.
לדעתי זה חלק מהמצווה לדון לכף זכות.
למה?
אני חושבת (וזה מבוסס הרבה על תורה רפ"ב של רבי נחמן מברסלב בליקוטי מוהר"ן-שווה לקרוא!)
שלדון לכף זכות זה לא להגיד שמשהו רע שמישהו עשה זה בעצם טוב. ממש לא!
צריך וחשוב לדעת עם מי יש לנו עסק. לא לסמוך סתם על אנשים שיכולים לעשות לנו דברים רעים.
לדון לכף זכות- זה לדעת ולהאמין שבכל אדם, גם אם הוא עושה את הדברים הכי רעים שבעולם, גם בו יש נשמה אלוקית. גם בו יש חלק אלוק ממעל. רק עכשיו זה מכוסה, לא רואים את זה…
אבל- זה יכול להתגלות! יש לזה פוטנציאל!
(בהמשך התורה הזו, רבי נחמן ממשיך ואומר שהאדם צריך לדעת לדון לכף זכות גם את עצמו… להאמין שגם אם אני לא תמיד מצליחה ועושה רק טוב, ב[מהות] שלי אני טובה!- וזה מאד חשוב לדעת את זה כשמתקדמים בעבודת ה´ כי לא תמיד הולך ולא תמיד קל…)

לסיכום- 1.האדם הוא טוב! יש בו נשמה אלוקית והוא שואף להיות טוב ולעשות טוב.
2.לא תמיד רואים את הטוב הזה- הרבה פעמים הוא מוסתר. (וזה אחרי חטא אדם הראשון)
3.בתכל´ס- צריך [להאמין] ו[לדעת] שיש בכל אדם טוב, אבל חשוב לחיות במציאות ולהבין
שלמרות שיש בכל אדם טוב, לפעמים הטוב הזה מוסתר ומה שמתגלה זה רע- ורע שצריך
להתרחק ממנו!

אז הילה, מקווה שעזרתי קצת לעשות סדר במחשבות, ואת מוזמנת תמיד להמשיך ולכתוב לי במייל, לשאול, להתייעץ, לספר… תרגישי חופשי!
ושה´ ישלח לך רק טוב ותמשיכי לראות את הטוב שבאנשים- זו האמת וזה גם מאד ישפיע על החיים שלך- הם ייראו יותר שמחים וטובים…
ושנזכה כולנו להתגלות של הטוב הזה, שהוא כבר לא יהיה מוסתר ונוכל לראות אותו ממש בעיניים…
הרבה הצלחה וסיעתא דשמיא בהכל!
נעה.
noale@shoresh.org.il