שלום וברכה!!
רציתי לשאול שאלה שבאמת מציקה לי! אני כעת בגיל ההתבגרות וידוע שבגיל זה היחסים עם ההורים אינם תקינים תמיד. אני מאוד מאוד רוצה לכבד את הוריי כראוי ולנהוג בהם כמו שתורתינו הקדושה מצפה מאיתנו אך אני ממש מתקשה בזה! דווקא בתקופה האחרונה היחסים ביננו היו טובים מאוד אך זאת לא חכמה כיוון שלא קרה שום דבר מיוחד. אתמול בקשתי מהם לטייל ביום רביעי שלפני שבת-הגדול באחד מנחלי הגולן. התארגנו כמעט 30 חבר'ה וכולם כמעט בלי יוצא מן הכלל מגיעים. ויתרתי על מסע פסח של בני-עקיבא על מנת שאמי תסכים לי לצאת אך היא אינה מסכימה לי.
אני פשוט מרגישה שאני חייבת לעשות לה דווקא ולנהוג בה בזלזול. כשקורים דברים מסוג זה אינני מצליחה לשלוט בעצמי ואף אם אני מזכירה לעצמי שאני בשלב תיקון יחסים עם הוריי העצבים שולטים בי ולא מעניין אותי דבר חוץ מלהרגיזם ולגרום להם עוגמת נפש יתרה.
אנא עזרו לי!!
שלום לבת המסורה!
אני ממש מבינה לליבך. גם אני עברתי תקופה כזאת. זה בכלל לא פשוט.
אני לא יודעת בדיוק על איזה טיול מדובר ולמה אימך לא הרשתה לך לצאת. אני גם לא מכירה את הוריך ואותך מספיק טוב כדי לייעץ לך ממש מה לעשות. אבל אולי אני יכולה לתרום לך קצת מניסיוני האישי וממה שאני יודעת.
כמו שאמרת, בגיל ההתבגרות יחסים לא כ"כ טובים עם ההורים זה מצב שכיח מאוד.
אך,
אין זה אומר שזה דבר טוב.
יש הבדל בין לריב עם ההורים מדי פעם על כל מיני דברים שם מסכימים ואת לא או להיפך לבין לריב עם ההורים על כל דבר. יש אנשים שהיחסים עם ההורים שלהם בכלל לא טובים, וזה מצב בכלל אל נעים וטוב.
אני רוצה להכניס אותך רגע למציאות אחרת-
אם היית מכירה אדם מהרגע שנולדת.
אותו אדם היה דואג לך בכל יום לאוכל, בגדים, קורת גג חמה, כסף לבזבוזים וכל מה שאת רוצה.
עם הזמן את סומכת על הבן אדם וכל מה שאת צריכה את מבקשת ממנו.
והוא, אדם מאוד טוב, מביא לך כל שאת מבקשת.
ואת, אינך חייבת לו כלום.
הוא מביא לך הכל חינם.
[ בלי רצון לקבל שום דבר בתמורה.]
אהבתו אלייך היא אהבה אמיתית שאינה תלויה בדבר.
[הוא היחיד שיגיד לך את האמת ממנעים טהורים!!] ולא מתוך מניעים אישיים.
איך היית מרגישה לאותו אדם?!
[הרי היית מודה לאותו אדם כל חייו.]
כל דבר שהיה מבקש ממך היית עושה בשמחה וברצון בלי הרבה להתבלבל.
נכון?!
למה??
כי הוא דאג לך! כי הוא אוהב אותך.
כי את אוהבת אותו!!
אותו דבר בדיוק זה ההורים שלך!
אינני יודעת בת כמה את אך הבנתי מדברייך שאת בגיל העשרה.
תחשבי מה זה לדאוג למישהו יותר מעשר שנים!! לדאוג לו להכל!!! לדברים רוחניים וחומריים כאחד!!
איזו עבודת קודש זו!!
[כאלה הם הורינו!!]
דואגים לנו כ"כ!! הם רק רוצים בטובתנו, והם היו מוכנים לתת הכל כדי שיהיה לנו טוב! העיקר שיהיה לנו טוב!
ואנחנו?
מה אנחנו עושים בתמורה?!
כשבא לנו אנחנו עוזרים, כשלא בא לנו אנחנו לא עוזרים.
כשהם אומרים לנו משהו שלא כ"כ מוצא חן בעינינו,
אנחנו לא נחשוב-
רגע! אולי זה לטובתנו?! אולי הם לא הרשו לי לעשות דבר זה או אחר כי הם מכירים אותי והם מבינים קצת יותר טוב ממני?!
אנחנו בשלנו.. חושבים שאנחנו הכי חכמים, הכי טובים..
וההורים….
הם זקנים מדי… מה הם כבר מבינים?!
אך לא כך הדבר!
[תדעי לך שהוריך הם יודעים הכי טוב מכולם מה טוב בשבילך!]
הם מכירים אותך יותר ממה שאת חושבת!
גם אם את חושבת שהם בקושי יודעים עלייך משהו, תדעי לך שהם יודעים עלייך המון!
נכון, יש פעמים שהם טועים.
אני לא יכולה להגיד ל שכל ההורים הם טלית שכולה תכלת. ואני גם לא יכולה להגיד לך שהוריך תמיד צודקים.
[גם הם בני אדם.]
אבל תדעי, לך שגם אם הם טועים, זה לא כדי לעשות לך רע. [כוונתם טובה תמיד!] גם אם מעשיהם לא רצויים בעינייך!
וזה דבר שמאוד חשוב שתביני…
גם לי היה קשה להבין את זה.
אבל, כשאתה גדל קצת אתה פתאום מבין שמה שהוריך אמרו הם צדקו.
קורה לפעמים שיש חילוקי דעות ושאת רוצה כך והם רוצים אחרת.
בשביל זה יש לנו פה. ב"ה. אנחנו יכולים לדבר.
כל דבר את יכולה להגיד להם, [השאלה איך את אומרת את זה!]
אם את רוצה ללכת לטיול הזה, ואת בטוחה במאה אחוז שזה מה שטוב לך, ואת לא מוכנה לוותר על זה בשום פנים ואופן.-
תלכי ותדברי איתם! תגידי להם, תשמעי אמא, אני הבנתי מה אמרת, אבל אני חושבת אחרת, ותסבירי לה מה את חושבת.
להגיד לך ללכת למרות הכל… זה אני לא חושבת שאת צריכה לעשות.
אני לא מסכימה עם הדרך הזאת.
גם כשהורי אסרו עליי כל מיני דברים, והתוכחתי וניסיתי ושורה תחתונה הם לא הסכימו, בסוף ויתרתי. ועם כל הכאב נשארתי בבית.
זה קשה! אני יודעת! אבל אלה ההורים שלך!!
אני בטוחה שאם אמא שלך לא הרשתה לך לצאת יש לכך סיבה. ואם תשאלי אותה ברוגע היא גם תגיד לך מהי.
[תשבי ותדברי איתה.]
אני כ"כ בעד הידברות! בטח שבין הורים וילדים!
[זה פותר חצי מהבעיה!]
[על ידי הדברות, גם אם בסופו של דבר לא תסכימי עם דבריה, את תביני מאיפה זה נבע] וכך תוכלי להיות יותר חכמה בדרכי פעולתך.
אני מבינה את הרצון שלך לצאת לטיול הזה,
אבל את בעצמך אמרת " אני פשוט מרגישה שאני חייבת לעשות לה דווקא ולנהוג בה בזלזול".
למה?!
לא חבל…???
הקשר עם ההורים הוא קשר כ"כ חשוב! ואני רואה את זה עכשיו, כשאני כבר יותר גדולה.
אני מכירה מישהי שלא מדברת עם ההורים שלה, שההורים שלה בקושי באו לחתונה שלה, הם לא הסכימו לממן לה את החתונה. אני רואה איך כואב לה על זה!! לא חבל??
אני לא אומרת שבגלל הטיול הזה הוריך לא יגיעו לחתונה שלך! חס ושלום!
אני רק אומרת שחשוב לבנות קשר בריא וטוב עם ההורים. מעריכים את זה כשגדלים.
כשקטנים, קשה לנו לראות את זה, מה שאנו יכולים לעשות זה רק לשמוע לעצתם של גדולים מאיתנו [ולעמול על בניית קשר בריא עם הורינו.]
את יודעת כמה ילדים היו מתפללים לאמא שתגיד להם "לא" על משהו.?!
זה כ"כ חשוב בגיל הזה איזו דמות מנחה.. דמות מכוונת.
תראי, אולי דבריי נשמעים לך באוויר. אני אנסה דרך הסיפור שלי להעביר לך מסר נוסף.-
לפני כמה שנים ההקשר שלי עם אבא שלי לא היה טוב בכלל. היינו רבים המון! ממש כמו חתול ועכבר.
זה תמיד כאב לי! אבל כ"כ כעסתי עליו שלא הייתי מוכנה לקבל שום דבר שהוא אומר.
גם אם הוא צדק , הייתי אומרת שהוא טועה.
ממש כעסתי עד שלפעמים חשתי תחושת שנאה כלפיו. ממש כך!
יום אחד ישבתי לשוחח עם רב אצלנו באולפנא. סיפרתי לו מה אני מרגישה וקצת יותר רקע על המצב.
והוא אמר לי- תראי, אני ממש מבין לליבך, אני לא יודע מה הייתי עושה במקומך או במקום אביך. אבל דבר אחד אני יכול להציע לך לעשות- [נסי לדון את אביך לכף זכות.] נסי להסביר לעצמך למה הוא מתנהג כך או אחרת. [אל תשפטי אותו]. נסי להבין את המצב בו הוא נמצא.הרי בסה"כ הוא רוצה בטובתך!!
ואני שמעתי מה הוא אמר.. ולא כ"כ התחברתי לזה.. להגיד לך את האמת, לא עשיתי עם זה הרבה….
לא מזמן אבא שלי עשה כל מיני דברים שממש הרגיזו אותי. ולא ידעתי איך להתמודד עם זה. היו לנו הרבה חילוקי דעות. הוא אמר לי כך ואני עשיתי אחרת.
עד שיום אחד, תפסתי עצמי בידיים, והתחלתי לחשוב על מה שהרב אמר לי.
התחלתי לחשוב בצורה חיובית יותר. לנסות לראות מה עומד מאחורי הדברים של אבי. ויותר מזה, השתדלתי להיות בצד שלו .
מה קרה בסוף?!
היום ב"ה הקשר עם אבא שלי הרבה יותר טוב!
[למדתי לקבל אותו כמו שהוא.
וגם הוא למד לקבל אותי כמו שאני.]
יש בינינו יחסי כבוד והבנה. [לא על הכל אנחנו מסכימים]. אך גם אם דעותינו חלוקות [אנחנו מכבדים אחד את השני] ונותנים מקום אחד לדעתנו של השני.
זה בכלל לא פשוט.
לפעמים זה דורש ממש כוחות נפש לשמוע לו למרות שאני בכלל אל מסכימה לו.
אבל המשנה אמרה לנו בפירוש, אפילו הוריו היו זורקים את כל ארנקו לים, אפילו היו יורקים בפניו מול חבריו- תארי לך מה זה! הוריך היו יורקים לך בפנים מול כל החברים שלך.
תארי לך אמא שלך הייתה לוקחת את כל הדברים הכי יקרים לך והייתה זורקת אותם לזבל!
איך היית מרגישה?!
ועדין היית חייבת לכבד אותה!
למה?
[כי היא אמא שלך!]
נשמע בלתי אפשרי?!
זה אפשרי! וככה זה צריך להיות!
תעריכי את העובדה שאלה חילוקי הדעות שלך עם אימך!
למקרה הספציפי הזה..
לדעתי כדאי לך לחשוב שוב על הטיול.
תדברי איתה תסבירי לה מה רצונך. תבקשי ממנה להסביר לך את החלטתה. תראי, אולי היא צריכה את עזרתך.
[תדוני אותה לכף זכות!] זו מידה כ"כ חשובה! לא רק עם הורים. אלא בכלל, עם כל אדם! קל וחומר שעם הוריך!
אל תהרסי את הקשר עם הוריך כבר בגיל הזה.
זה שזה מצב מאוד שכיח זה לא אומר שזה טוב!!
(גם סמים בקרב בני נוער זה דבר שכיח.. אך את מסכימה איתי שזה לא מצב טוב….)
אני לא שופטת אותך! אני בהחלט מבינה את הרגשתך ואת רצונך!
אבל אני באמת מבקשת ממך, אל תמהרי להסיק מסקנות!
אל תתפתי להיקלע ויכוחים מיותרים ולמריבות לא משמעותיות. חבל!
נאי אומרת לך את זה באמת מתוך דאגה ואכפתיות!
יקירתי,
כל שנותר לי לאחל לך כעת, זה הרבה הצלחה!
נצלי את החופשה לעשיית דברים חיובים!
גם אם בסוף לא תצאי לטיול, תמצאי לך משהו אחר מהנה לעשות.
אולי בחוה"מ היא תסכים לך….
אני מקווה שתשובתי עזרה לך קצת..
אני אשמח לשמוע ממך האם היא עזרה לך ואם לא, מה הפריע לך בה.
אני ממש אשמח לשמוע בהמשך מה החלטת לעשות ומה קרה בסוף.
אם תרצי את יכולה ליצור איתי קשר גם בטלפון. אני אשמח להאריך איתך בנושא.
והאימייל שלי – israel33@zahav.net.il
אשמח לשמוע כל דבר שעולה לך!!
אני מאחלת לך ולכל בית ישראל-
חג פסח כשר ושמח!
שנזכה לגאולה שלמה במהרה בימנו!
רק רק טוב ושמחה,
טל.