ליעקב מחברים מקשיבים…
שלום..
אני כמעט בת 15, אם זה חשוב…
עד לא מזמן היו לי מלא שאלות באמונה, וחיפשתי תשובות עד שמצאתי כאלו שסיפקו אותי (ושלא תבין לא נכון- זה כן היה קשה!) ועכשיו פתאום אין לי שאלות!
רע לי עם זה.
מה לעשות?
שלום רב,
אינני יעקב אבל אשתדל לענות לשאלתך..
הדבר שאת כותבת הוא מאוד נפוץ ויכול לנבוע מ2 כיוונים אפשריים.
1. הרבה פעמים בגיל ההתבגרות בהתחלתו ישנה התעוררות שאלות באופן טבעי והנערה מחפשת הרבה תשובות לאמונה ולמשברים שבתוך תוכה. לאט לאט כשהנפש מתייצבת הרבה פעמים הנפש פחות מרגישה את הצורך בתשובות ובחפוש המשמעות, לאט לאט כשעובר גיל ההתבגרות יש פחות צורך טבעי כזה, אומנם אין זה דבר טוב, יש צורך לעורר את אותו צורך . לפעמים זה גורם לבנות להפסיק לברר ולשאול ולחפש ולהעמיק וזה אחר כך יופיע באופן שזה יפגע בעולם הרוחני שלהם. במצב כזה מה שכדאי לעשות זה בכל זאת ללמוד ספרי אמונה ולשמוע שיעורים ולבנות את הדברים גם ללא השאלות. הרבה פעמים זה עצמו אחר כך יעורר חזרה את השאלות.
2. הדבר השני הוא מאוד נפוץ וניתן לו משל: אדם מטפס על הר עולה גבוה גבוה ורואה שהוא עוד רגע מגיע לפיסגה, כשהוא מגיע לפיסגה הוא בטוח שהוא סיים אומנם פתאום הוא רואה שההר פי כמה וכמה יותר גבוה ממה שהוא דמיין והוא נמצא בתחילתו.
עולם האמונה יש בו מדריגות מדריגות. האדם כל הזמן בונה בעצמו מדריגה מסויימת. לפעמים האדם במידה מסויימת מיצה את המדריגה בה הוא נמצא ואז הוא מרגיש שזה הסתיים ואין לו עוד מה להוסיף. דוקא אז זה הזמן לבנות מדריגה יותר גבוהה. לפעמים זה רק עניין של זמן עד שהאדם פתאום ירגיש שמה שהוא מבין לא מספק אותו ואז יתעוררו בו עוד שאלות, או צמאון למדריגה יותר גבוהה , אומנם עד אז האדם מרגיש כאילו הוא כבר הבין הכל. (הרבה פעמים כשהצמאון הזה מתעורר יש ריקנות גדולה והאדם מרגיש שהאמונה בכלל לא מספקת אותו ואפילו שום תשובה שיקבל לא תספק אותו וזה נובע מהנפש שצמאה ליותר… ) זהו תהליך שהרבה חוזר על עצמו . ייתכן ואת נמצאת כרגע במקום שבנית מדריגה מסויימת ועדיין לא התעורר בך הצמאון למדריגה אחרת. קודם כל בשביל זה לפעמים צריך זמן, המשיכי לעבוד את ה´ ולהתפלל וכו´ ולחכות שיתעורר בך הצד הזה. אומנם חשוב גם ללמוד אמונה באופן יזום, לקחת ספר ולהאיר באמונה עוד נקודות, הדבר הזה לאט לאט יעורר בך את הצמאון לאותה מדריגה. (ייתכן שעצם העובדה שהדבר מפריע לך זה כבר התעוררות של צד כזה)
הדבר השלישי הוא תפיסה של למוד האמונה:
והוא קשור לאיך אנחנו תופסים לימוד אמונה. יש שלב בחיים שאדם רואה לימוד אמונה וגם ככה הלימוד אצלו כ "דע מה שתשיב" יש לו הרבה שאלות וקשה לו לעבוד את ה´ והוא צריך תשובות בשביל שיעזרו לו לעבוד את ה´.
אומנם כשאדם מסיים כביכול את השלב הזה, נפתח שלב הרבה יותר עמוק וזה לימוד אמונה שהולך ובונה ומרחיב את החיים. לא רק עונה על שאלות ולא רק נותן פתרונות אלא למוד אמונה שיטתי שבונה את הנפש שהולך ומעמיק את החיים.
זהו לימוד אמונה שיותר תובע מאיתנו הוא דורש מאיתנו יותר השקעה ובניה איטית של שלבים. בדרך כלל כדאי ללמוד בו לא בצורה של שו"ת אלא ספר ושלב שלב, שיעורים מסודרים שהולכים ובונים מערך שלם של הנפש.
זהו לימוד אמונה באופן העמוק יותר שלו ושנותן לאדם גם יותר. לימוד אמונה שהולך ומרחיב ומעמיק כל הזמן את האמונה, לימוד כזה גם אין לו סוף.
גם בלימוד הזה, ישנו רגע שאדם נפתח אליו ואז הוא מרגיש צמאון גדול, לאו דוקא שאלה מוגדרית אבל צמאון יותר להעמיק ויותר ללמוד ויותר להבין, עד השלב הזה האדם הרגיש שאפשר את עולם האמונה לסכם בכמה תשובות , אבל כשאדם סיים לענות תשובות והוא הולך ומגלה את עומק לימוד האמונה, את לימוד האמונה שהולך ובונה מדריגות אדירות של הנפש , שמרחיב את האמונה, הוא פתאום מגלה שהוא בעצם – [ לא הבין כלום עדיין] .
גם פה זה לפעמים עניין של זמן עד שאדם נפתח למדריגה הזו וזה דורש השקעה, ולפעמים כדאי לקחת ספר וללמוד, משהו מסודר שבונה השקפה , שמיעת שעורים בשביל לעורר את זה. לפעמים זה דורש גם זמן, זמן שהאדם הולך ומעמיק ובונה הסתכלות חדשה ואז מגלה רק לאחר זמן איך פתאם מתעוררים בו רצונות חדשים בעבודת ה´.
אני מקווה שקצת עזרתי, אשמח מאד לקבל ממך תגובה ולדעת איפה את נמצאת, וכן אם משהו ישתנו וכל דבר שתרצי להתייעץ , אני מאוד אשמח, שנזכה לעלות מעלה מעלה,
אבי, wolfsonavi@gmail.com
נ.ב. קיצרתי פה קצת לגבי לימוד האמונה הגדול ומה עניינו , אם תרצי אני יכול להרחיב בנושא.