נופל בעניני צניעות

שלום וברכה!
אתה מעלה בעיה שלא רק אתה מתמודד איתה אלא כל אדם בדורנו לצערנו הרב, ואני חושב שהצלחת לגעת בשורש הבעיה בלי משים לב.

השורש הוא המחשבה.
בחסידות מבואר רבות על כך שיש 3 חלקים באדם מחשבה, דיבור ומעשה.

השורש של כל העולם הוא המחשבה.
השורש של האדם הוא המחשבה, ועליה המלחמה הכי גדולה שלנו בדור הדה, על המחשבה שמלאה בקדושה.

יש מלחמה בין האור ובין החושך במשך כל הדורות, אבל כיון שאנחנו בדור של גאולה אז היצר הרע מתגבר והוא נוגע בנקודה הכי פנימית שלנו ´המחשבה´.

אז הדבר הראשון שאנחנו צריכים ללמוד זה לשלוט במחשבה שלנו, השליטה במחשבה מגיע מבניה אמיתית של הרצון שלנו, כל אדם מורכב מרצון, ואם הרצון של האדם מכוון לטוב אז אפשר להתחיל לכוון את המחשבה למקום הנכון,

הדבר השני שצריך לעשות זה להמנע כמה שיותר מלראות דברים שיגרמו לחשוב כאלה מחשבות.

הדבר השלישי זה להתחיל לפתח מודעות למחשבה שלך, לעשות תרגילים של בנית מחשבה. מה זאת אומרת? לעצום את העינים ולהתחיל לחשוב מחשבה טובה, אתה צריך לחשוב על משהו טוב מאוד שקרה לך, על משהו שהוא ממש העלה אותך מעלה מעלה, לדוגמא תפילת נעילה של יום כיפור, ואז תסתכל על עצמך ותאמר "איך אני מסוגל להיות במצב כזה??? הרי אני צדיק! אני שייך אל הקודש!!! איך אני מסוגל ליפול למחשבות כאלה?!" אבל במקום ליפול ליאוש ממחשבות כאלה, אתה צריך להתעלות, לומר לעצמך "אני מסוגל ליותר! אני שייך אל הקודש! אני שייך לסיירת של הקב"ה בעולם! אני שייך לכוחות האור למרות כל הנפילות אני לא אפסיק להמשיך ללכת קדימה ולהתעלות מעלה מעלה!!"

צורת המחשבה שלך צריכה להשתנות מהסתכלות על החטאים בעיקר אל הסתכלות אל הטוב בעיקר, לא להתעסק בחטא במשמעויות שלו יותר מדי אלא להתעסק בטוב, באור, בקדושה, בשמחה, באמונה, באהבה הגדולה לד´ יתברך.

ומכאן לצאת לדרך חדשה!
דרך התשובה, אתה צריך להגיע למצב שכל ימיך אתה בתשובה, להרהר עליה כל רגע פנוי, לרדוף אחריה כל הזמן, לחפש איך לממש אותה במציאות, לחפש דרכי פעולת תשובה אמיתית, איך להיות בשמחה גדולה למרות הכל.

עוד אחד מהדברים שצריך להוסיף אותם לרשימת הדברים שצריך לעשות זה לבכות. כן, בלי בושה לבכות ולהוריד דמעות כמים על היסורים העצומים של התשובה, על הרצון להתקרב לקב"ה כמה שיותר, על הרצון העצום לעשות טוב ועל היסורים שבדרך, אבל לא להגיע ליאוש מתוך זה אלא להגיע לדאגה.

עוד דבר שצריך לעשות זה להרבות בתפילות, לא במילים של חז"ל דוקא, אלא יש לך זמן פנוי? אתה הולך ברחוב? למה שלא תדבר עם הקב"ה לאו דוקא לצעוק ברחוב אלא בשקט, בלב, לבקש ממנו לזכות להתקרב אליו, להזדכך אליו, לאהוב כל יהודי מעם ישראל, לאהוב את ארץ ישראל , לחיות חיים קדושים מלאים אור.

ועוד משהו שכתבת שמראה כמה אתה בהתעלות
"אני לא רוצה את זה!" אתה צריך שזה ישאר אצלך בלב כל הזמן בלי הפסק כל הזמן! כל הזמן!!! כל הזמן! אתה לא רוצה את זה! אף אחד לא רוצה את זה! כולנו לא רוצים את זה! אנחנו לא שייכים לטומאה! אנחנו שייכים לטוב!

ודבר אחרון שצריך להעמיד אותו גם מול העינים כל הזמן. מהנפילות הגדולות שלנו אנחנו לומדים על הגדלות שלנו.
מה הכוונה? אם אדם יכול ליפול בדברים כל כך נוראיים, זאת אומרת שהוא מסוגל לדברים גדולים! אם הוא מסוגל לדברים גדולים, אז הוא מסוגל גם לדברים גדולים בקדושה!!! אז אתה מסוגל להיות קדוש! אתה קדוש! אתה צדיק! ואתה צריך לחיות את זה.

אני מקוה שזה חיזק ועזר ואשמח להמשיך לעזור במה שאוכל במייל שלי

elchananshmuel@gmail.com

כל טוב ברכה ושמחה!
אלחנן.