יש לי קצת נטיות הפוכות.
זה משגע ,מציק.
ב"ה אני לא מתייאשת אשמח לעצות איך להפטר מזה כי זה כולל מחשבות שלא ראיות לבת ישראל. (אני מנסה ב"ה ע"י התחזקות במצוות ותיקון מידות להפסיק את זה) להלחם בזה? או פשוט להרפות?
שלום פונה יקרה,
על זה נאמר שאלת חכם חצי תשובה.
את מתמודדת בצורה מאד נכונה ואמיתית עם הקושי שאת מגלה בעצמך.
אז קודם כל חשוב מאד שלא להרפות, הדבר המרכזי בכל התמודדות שיש לנו, וזה לא משנה האם זו התמודדות שקשורה לצניעות, למידות רעות או כל דבר אחר, זה לא להתייאש.
לעמול קשה ולהתאמץ. זה הדבר העיקרי שה´ רוצה מאיתנו.
המדד להצלחה הוא לא התוצאה שהגעת אליה, אלא כמה עבדת בכדי להגיע לתוצאה המיוחלת. ב"ה שהקב"ה לא מודד אותנו במדדים של בית ספר. הציון אצלו, לא נבחן על ידי המספר שהגענו אליו, אלא הדרך שעברנו בכדי להשיג אותו.
ה´ יודע מאיפה התחלנו, הוא יודע מהי ההתמודדות שאנו נמצאים בה והוא מעוניין במאמץ וההשקעה שלנו. לכן גם אם את נופלת זה לא אסון! האסון יהיה אם תרפי ותוותרי על ההתמודדות, זו הדרך הבטוחה להתדרדרות.
המאמץ וההתמודדות מבטיחים לך שגם אם תפלי פעם או עשר פעמיים, תהיה פעם אחת שכן תצליחי להחזיק את עצמך, ומהפעם הזו תשאבי כוח לפעם הנוספת וכך הלאה.
מעבר לכך חשוב לי לומר לך,אומנם את לא כותבת בת כמה את, אבל אני משערת שאת איפשהו בגיל ההתבגרות,
מניסיוני,יש לבנות בגיל הזה לא מעט בלבול בנושא. מעצם היותנו אנשים דתיים אשר גדלים בחברה נפרדת (ברמות שונות…)נוצרים לא מעט מקרים שבנות מתבגרות ומתפתחות,ובטעות משליכות את ההתפתחות הריגשיתרומנטית שלהן על הסביבה הקרובה שלהן,שלרוב מתבססת בעיקרה על חברותיהן.
אני לא יודעת אם כבר יצא לך להיפגש עם גברים בעבר או בהווה למטרות נישואים ומה חווית,אך אומר לך בצורה ברורה,שגם אם היית בקשר אינטימי עם חברה אין זה אומר,שאת בעלת נטיות הפוכות.
במהלך השנים יצא לי להיפגש לא מעט עם בנות שחשדו בעצמן,ולרוב אחרי שניים שלושה מפגשים הובהר שהקושי שלהן נמצא בכלל במקום אחר ואינו קשור לנטיה הפוכה (תלות רגשית,חסך בחום ועוד).
בואי ננסה להבין קצת יותר…
את בגיל שבו כל אדם מגבש לעצמו את הזהות שלו.
זהות דתית,
אישית
וגם מינית.
כמובן שהצד "העיוני" הזה, מתעורר לא סתם דווקא בגיל הזה, אלא בא בהתאמה עם עוד שינויים והתפתחות בצד הפיזי. כמו שאת משתנה בחלקים פיזיים בגופך,כך גם את מתעוררת לחשוב ולהרגיש דברים חדשים שלא שמת לב אליהם עד היום.
כל התהליך הזה מתחיל בגיל 12-13 ונמשך שנים.
אני מתארת לעצמי שלא כל הזמן הרגשת את מה שאת מרגישה כעת,אבל עכשיו יש שינויים הורמונליים בגופך וגם שינויים בתחושות שלך.
יצר המין מתחזק בגיל הזה הוא מתעורר וזה דבר חיובי וטוב. כמו שהגוף שלנו מתכוונן לקראת הריון והולדת ילדים ויש שינויים אצלנו בגוף שמתרחשים כהכנה למצב הזה,כך גם בנפש. היצר הזה שמתעורר בך הוא מצוין! ובעז"ה ישמש אותך בעתיד בבניית הבית עם בעל שתמצאי,
זהו דבר מבורך וחיובי.
אך כמו שכעת את עדין לא בשלה להיות בהריון ולהיות אמא לתינוק, על אף שהגוף שלך מתכונן לקראת הדבר הזה,כך מימוש התחושות החזקות שאת מגלה בעצמך הוא עדין בוסרי וכעת לא נכון יהיה לממש את התחושות הללו.
בנות חשות תחושות מעין אלו,אך מרגישות שאין להן מה לעשות איתן,לרוב הן נמצאות בחברה נפרדת או שהן מודעות לכך שלממש את התחושות האלו עם בחורים זה דבר שאיננו נכון וטוב,ועל כן- מה הן עושות?
הן משליכות את זה על מי שנמצאת בסביבתן הקרובה,שאלו הן החברות שלהן. זהו דבר שקורה ללא מעט בנות שהן חוות בלבול וחוסר הבנה-
מה קרה לי שם?
איך הגעתי לזה?
אין צורך להיבהל.
התחושות שאת חוות הן טובות ונורמליות.
אין צורך להילחץ ממנה.
את חשה דברים בריאים ובטעות,הפנת את זה לכיוון שגוי.
בעז"ה יגיע היום שבו התחושות האלו תגענה למקום הנכון, הטוב והבריא שבו יהיה מתאים להביא את התחושות האלו לידי מימוש עם אותו אחד יחיד ומיוחד.
יחד עם זה חשוב לדעת שהתמודדויות כאלו, אפשר הרבה פעמים לעבור לבד, אבל לעיתים, ההתמודדות היא יותר מסובכת ממה שכתבתי כאן, וצריכים התיעצות עם איש מקצוע/אשת מקצוע. בכלל חשוב לזכור, שכל מצוקה נפשית שנמשכת זמן רב, וגורמת לקושי או הפרעה בתיפקוד שלנו,מצריכה פניה מקצועית.
ואם יש לך עוד שאלות או מחשבות בנושא, את מוזמנת לפנות אלי בשמחה!
הלל.
hall.alis.77@gmail.com