שלום רב….
ראשית אני חיבת להודות על עבודת הקודש שאתם עושים פה..!
אני מודעת לערך של נטילת ידים ועל הקדושה שהיא משרה על הבן אדם ועל הסובב אותו וכאשר מזלזלים ולא מקפידים כל היום הולך לא טובב…(מדובר על נטילת ידים של אחרי שרותים ובבוקר (לא של לפני אכילת לחם))
ראיתי בעיקר אצל 2 האחים שלי שהם מזלזלים ולא מקפידים ליטול ידים…
באותו רגע אני מהססת אם להעיר להם אבל עם אחי הגדול (אני בת 17 והוא בן 21) לא יוצא לי לדבר שיחות של מוסר וכאלה… רק שיחות כיפיות וחויות.. לא שיחות רציניות..
ואף פעם הוא לביקר את דרך חי'י ולהפך ככה שאני מהססת לפנות אליו..(ממש ממש לא נעים לי..!)
רציתי לדעת איך עלי לנהוג האם עלי להעיר ולעמוד על שלי או להעלים עין וכל אחד ומה שהוא בוחר אבל בכל זאת אנחנו חי'ים באותו בית וטומאה זה לא דבר שנשאר בגוף אחד (ככל הידוע לי..)
אני יודעת שגם כאשר אני אעיר זה לא יתפוס להרבה זמן.. אני יודעת שהוא לידי יכבד ויקפיד אבל בגלל שהוא לא יודע מה המהות והבסיס לזה אני יודעת שלא יקפיד על זה…
היתי שמחה לקבל תבובה בהתאם וגם אם לא קשה כמה דברי הסבר שאני אראה לו את המהות של זה שאולי כשיסכים עם זה יאמץ את זה לא רק לידי.(אם אפשר שהדברים י'היו יותר הגיוני'ים ולא על פי הלכה וככללים שצריכים לפעול על פיהם ללא הסבר הגיוני וכו' אלה דברים הנקלטים להגיון האדם שזה יותר נתפס בשכל הישר)
תודה רבה רבה רבה רבה..!
ענבר
ענבר שלום
השאלה שלך טובה מאוד, וגם יפה. יפה לראות שאכפת לך ככה מנטילת ידיים וטהרה.
כשבאים להעיר למישהו ובעצם להוכיח אותו יש כמה דברים שצריך לברר. ראשית כתוב ש"את אשר יאהב יוכיח". אנחנו יכולים להוכיח אדם רק כאשר ההוכחה שלנו באה מתוך מקום של אהבה לאותו אדם. צריך לבדוק היטב שההוכחה באה ממניעים טהורים ולא חלילה ממניעים של גאווה או משהו מעין זה.
נקודה נוספת שצריך לבדוק היא לגבי מי שרוצים להוכיח. לא מוכיחים אדם שיודעים מראש שזה חסר טעם לחלוטין להוכיח אותו. אם כך את צריכה לנסות להבין למה הם לא מקפידים. אפשרות אחת שהם לא מקפידים כי הם שוכחים או משהו כזה. במצב כזה סביר להניח שהם אפילו ישמחו אם תעירי להם.
אפשרות הבאה שהם מזלזלים כי הם פשוט לא מבינים את החשיבות והחמורה של ההלכה. במצב כזה דווקא בהחלט כדי לדבר איתם. ואם את מפחדת לשבור את כללי היחסים בינך לבין אחיך, אפשר לעשות זאת בצורה מתוחכמת. תציעי לו ללמוד איתך חברותא בשבת אחרי צוהריים. תתחילו ללמוד יחד את הנושא וככה תרוויחי שלושה דברים. אחד תדעי לעצמך יותר טוב את המשמעות של נטילת ידים.הדבר השני שגם אח שלך יבין יותר טוב את המשמעות, ולבסוף גם תחזקי את הקשר שלך עם אחיך הגדול שגם זה מאוד חשוב.
ייתכן גם שפשוט לא אכפת להם במצב כזה אין מה לנסות לדבר איתם על החשיבות של נטילת ידיים, כי הבעיה היא יותר בסיסית. גם במצב כזה את יכולה לנסות ולהסביר על זה שטואמה זה משהו שעובר, ואת באמת שמנסה להקפיד על עניניים של טואמה וטהרה, אז לו אך ורק בתור זה שבתור אחותו את מבקשת שיתחיל להקפיד על נטילת ידיים בבוקר. ובעזרת ה´ אחרי המעשים נמשכים הלבבות והוא גם יגיע למצב של הקפדה בענין מעצמו.
בנוגע לענין שעומד מאחורי נטילת ידיים באופן כללי במהלך הלילה אנחנו כמו מתים וכשקמים בבוקר עדין יש לנו את הטומאה של הלילה (את לא בדיוק טומאת מת, מה זה בדיוק גם לי לא ברור) ולכן צריך לטול ידיים.
איזה ספר אפשר ללמוד (בחברותא עם אח שלך או לעצמך). אפשר במשנה ברורה, הוא הרבה פעמים מסביר גם את העומק של המצוות. חוץ מזה אפשר פשוט לגשת לספריית בית מדרש (היכן שיש לך זמינה, אפילו ארון הספרים התורני שיש לך בבית), או לשאול רב (אפילו רב בית ספר) או אם יש לך חברה שלמדה/לומדת במדרשה. חוץ מזה אני בעצמי אנסה לחפש מה עוד אפשר ללמוד בנושא, כך שאם לא תמצאי בעצמך את מוזמנת לחזור אלי ואשמח לעזור לך עוד בנושא.
כל זמן שאת ניגשת לנושא בעדינות אני לא חושבת שאת צריכה להפחד יותר מדי מזה שעד כה את ואחיך ניהלתם רק שיחות כייפיות וחוויות. בהחלט יתכן שיכולות להיות לכם גם שיחות רציניות.
בכל מקרה, אני מקווה שהצלחתי לעזור לך ואני מאחלת לך בהצלחה רבה בענין. את מוזמנת לפנות אלי שוב גם בנושא הזה וגם בנושאים אחרים.
טיפ ללימוד – הרבה פעמים נימוק הלכתי 'יבש' כמו שהידיים נגעו במקומות מלוכלכים במהלך הלילה יכול להצביע על כיוון רוחני מסוים (לדוגמא – כלי המעשה שלנו הן בעיקר הידיים, וכאשר אדם ישן הוא לגמרי לא שייך לעולם המעשי ואין לו כל שליטה עליו. זה מעין ניתוק מהמציאות שלהן, 'מוות' של הידיים, ולפני שאנחנו מתחילים יום חדש אנחנו טובלים את הידיים ב'מקווה' של הידיים ובכך מולידים אותן מחדש ליום חדש, נקי, כמו תינוק שיוצא מהרחם ומי השפיר – צריך פשוט לחשוב ופתאום מגלים דברים יפים מאוד). בהצלחה.
שלך
עדה
ada@jct.ac.il