שלום!
לפני כמה זמן ניגשתי לטסט ונכשלתי מהתרגשות.היום היה הטסט השני שלי והחלטתי שאני לא מתרגשת! באמת הצלחתי להפגין יותר ביטחון ולנהוג טוב.אבל עוד בזמן הנהיגה האטתי כיהיה רכב לפני והיה צורך להאט ופתאום הרגשתי שמאיטים יותר שהבוחן דורך לי על הבלם. הוא לא הרגיש שכבר לחצתי על הבלם??בכל זאת זה היה זריז והוא לחץ אחרי אז הייתי בטוחה שאני עוברת..ובצהריים מתקשר אליי המורה ואומר לי שהוא לא העביר אותי. שוב אותה הרגשה של הפעם שעברה הרגשה שכל החיים שלי הלכו ולא שווים!שבא לי למות וקשה לי לנשום.שכל החיים מתנפצים עליי בבום אחד..אני יודעת שזה רק טסט כמו שכולם אומרים לי אבל זה לא עוזר זה עדיין מאוד מבאס אותי..פעמיים שנכשלתי וכל פעם שנכשלתי אני פשוט לא מצליחה לאכול כלום!!כואב לי הנשימה הבטן והראשש .אני מרגישה שאני לא יכולה כך יותר..אני יודעת שהכל לטובה ומאמינה בה' אבל למה??2 טסטים? החלום שלי היה לעבור טסט ראשון.אני אוהבת את ה' באמתתת!ומאמינה בו באמונה שלימה ובכל זאת זה מאוד מקשה עליי שלא עברתי 2 טסטים..אני מנסה לחשוב אם עשיתי משהו לא בסדר אבל השנה ממש התחזקתי בעוד ברכות ותפילותוכד'.בבקשה עזרו לי כבר ממש קשה לי!!!זה ממש מעיק לי על החיים!ואני מפחדת מריחוק מהדת למרות שזה נראה לי כדבר בלתי אפשרי..
שלום לך יקירתי.
אני מבינה את תחושת ההחמצה והתסכול מהכישלון, במיוחד לאחר חלום לעבור טסט ראשון,
אבל אני רוצה ברשותך להחזיר את השאלה שלך אליך –
למה נכשלת? מה כבר ביקשת?
למה רק כאשר קורה דבר שכביכול נראה לנו רע, אנחנו שואלים – "למה?"
כשקורה לך דבר טוב את גם שואלת – "למה?"
יש מן תפיסה כזאת שהכול מגיע לי. אם חלילה משהו משתבש ממה שאני תכננתי, מיד מעלים שאלות.
אני לא אומרת שאסור לשאול, להפך -אין בעיה לשאול, ואפילו צריך לשאול כשיש משהו שמציק, רק צריך לקבל את זה שלא תמיד יהיו תשובות שיהיו מספקות עד הסוף.
לכל דבר יש תשובה, אבל לא כל תשובה אנחנו, במוח האנושי והקטן שלנו מסוגלים להבין, כי הקב"ה הוא זה שמנהיג את העולם ויש לו את הסיבות שלו ואת הדרכים שלו כיצד, איך ומה לעשות.
אז בואי נכניס הכול לפרופורציות – ב"ה את חיה ונושמת, יש לך משפחה, חברות, כסף בשביל לעשות את השיעורי נהיגה וכל מה שכרוך בזה. יש הרבה בנות שרוצות לעשות רישיון אבל פשוט אין להם את האמצעים.
אז נכון שזה היה לך מאוד חשוב וכבר רצית לעבור ולהצליח, אבל זה באמת לא כל כך נורא וזה לא סוף העולם.
עכשיו את מעוצבנת, כואבת ואולי קשה לך להבין את זה, אבל כדאי שתנשמי, תנוחי ותחשבי על זה שוב בצורה רגועה ושקטה.
מכל דבר בחיים אפשר ללמוד, גם מהקטן ביותר. אז לא נורא שלא עברת, תנסי לראות מה את יכולה ללמוד מזה. זה בסה"כ עוד תרגול ואימון לפני שאת עולה לבד על הכביש.
אז תמשיכי להתקדם ולעשות ולהתחזק בכל מה שציינת, זה אף פעם לא מזיק – להפך!
בכל מקרה, אני מצרפת לך כאן תפילה שחיבר הרב שמואל אליהו שכדאי להגיד לפני הטסט:
" ריבנו של עולם הריני עומדת לפני מבחן בנהיגה.
עזרני להיות מרוכזת במבחן ולנהוג בדרך נכונה.
עזרני לנהוג בביטחון ובזהירות, שלא אתרגש ולא אעשה דברים שלא כהוגן.
עזרני שלא אסכן את עצמי ולא את אחרים לא במבחן ולא בכל הפעמים שאנהג ברכב.
עזרני לזכור את כל החוקים החשובים שנועדו להגן ולשמור על חיי וחיי אחרים.
אנא ה’ הושיעה נא. אנא ה’ הצליחה נא.
אנא ה’ עזרני להיות טובה במבחן זה ובכל הדברים.
אנא ה’ עזרני להצליח בענין זה ובכל הענינים.
יהיו לרצון אמרי פי והגיון ליבי לפניך ה’ צורי וגואלי. "
בנוסף, הנה קישור לשאלה רלוונטית בנושא:
נכשלתי בטסט- איפה אלוקים? (הרב ארז משה דורון) https://www.kipa.co.il/ask/show/139226
שיהיה בהצלחה רבה בהמשך!
פה בשמחה,
הדס.
hadas.ste@gmail.com