שלום
נמאס לי להיות בגיל ההתבגרות כל הזמן לריב עם ההורים זה כלכך מעצבן ואני כל כך אוהבת אותם אבל לפעמים הם כל כך מעצבנים וקשה להשתלט אל הפה שלי מה לעשות?
נכון שלפעמים הורים יכולים להיות חופרים במידה כזאת שאי אפשר לשמוע את הקול שלהם יותר – וזה מתחיל להיות ממש לא משנה אפילו מה הם אומרים?
שם. בדיוק שם. בשבריר שנייה לפני שאנחנו צועקים ´די כבר לחפור!!´ אנחנו מקבלים מתנה ענקית. מתנה ענקית לעבוד על מידת הסבלנות שלנו. מתנה ענקית לעבוד על הכיבוד הורים שלנו. מתנה ענקית לעבוד על הבן אדם שבנו. מתנה ענקית לעבוד על ההבלגה שלנו.
ודווקא בגלל זה גיל ההתבגרות הוא ברכה! תחשבי על מישהי בת 25, מישהי בת 30 – היא כבר קצת יותר מקובעת בנפש שלה, שזה לא אומר כמובן, שהיא לא יכולה לעבוד ולשנות הרגלי, אבל זה יהיה לה הרבה יותר קשה.. ובגיל שלך, זה מה שצריך לעשות, וזה גם מה שנועדנו לעשות בגיל הזה.
לעבוד על המידות שלנו זה אפ´פם לא קל, אבל בשלבים בהם הנפש שלנו עוד מתעצבת פשוט מאוד כדאי לנו לעזור לה להתעצב נכון.
עכשיו, תקראי שוב את השאלה שלך ותעצרי במילים – אני כל כך אוהבת אותם. איזה כיף שאת כל כך אוהבת את ההורים שלך. בתכל´ס באמת מגיעה להם כל האהבה הזאת. בפעם הבאה שהם מתחילים לעצבן אותך, תלחשי לעצמך בראש – כמה את אוהבת אותם, וכמה את לא הולכת לענות ולהתחצף עכשיו, ובולמת את עצמך ואז תיווכחי לראות שני דברים – הראשון: את תראי איך שכמות הוויכוחים מצטמצמת, והשני: ייקח הרבה יותר זמן לעצבן אותך, דברים שפעם היו מעצבנים אותך, כבר לא יגרמו לזה, וזה נהדר.
מה שכן, היצר הרע הרשע הזה ממש מתאמץ להכשיל אותנו, ולפעמים הוא מנצח אפילו. אל תתני לזה להפיל את רוחך. וגם אם הוא ניצח איזה מערכה אחת, את הקרב את הולכת לקחת ובגדול.
שיהיה בהצלחה גדולה יקירה!
מוזמנת לחזור עם כל שאלה והגיג,
חברים מקשיבים