נפגשנו, והפסקנו… מה הגיל הנכון לקשר זוגי?

שאלת הגולש

שלום,
אני עוד מעט בת 18, סיימתי עכשיו כיתה י"ב ועוד חודש אני מתחילה בע"ה מדרשה לפני צבא.
לפני כמה זמן הייתי באיזה מחנה וממש התחברתי לבן אחד, דיברנו הרבה, היה בינינו קליק כזה והיה ממש כיף..
אני אחת שממש נגד חבר בשלב הזה, תמיד אמרתי שאני רוצה להתחיל לצאת רק עוד 3 שנים- אחרי הצבא וכו.. במיוחד חשובה לי השנה הקרובה, כי אני הולכת למדרשה ומצפה למצוא את עצמי ולהשתנות ולהתעסק בלימוד ובפיתוח שלי. ואני חושבת שהכי כדאי לי לעשות את זה לבד בלי אף קשר ש"מפריע" לי…

התחלנו קצת לדבר, והוא גר יחסית רחוק ממני אבל נפגשנו פעם אחת שהוא בא לראות אותי כשהייתי יחסית קרובה אליו.. ואז התחלנו לדבר קצת על "יחסינו לאן" ואני אמרתי באמת שאני לא רוצה עכשיו קשר, ושנינו חשבנו קצת ואז הוא אמר שהוא כן רוצה לנסות (הוא בגיל שלי) למרות הישיבה והמדרשה.. אני ידעתי שזה לא הדבר הנכון ולכן חשבתי על זה קצת ובסוף אמרתי לו שאני לא רוצה את הקשר. (זה היה לפני כמה ימים)

מאז אני לא מפסיקה לחשוב על זה, וגם כמה אנשים אמרו לי שזה פספוס ושחבל שלא ניסיתי אפילו קצת שנצא (אני ידעתי שאם אני רוצה לגמור אתזה אני צריכה לגמור לפני שזה התחיל ולפני שיהיו רגשות, וזה מה שעשיתי) ואני מרגישה עד עכשיו אולי כן הייתי צריכה לתת לזה צ'אנס מצד אחד ומצד שני אני כן שלמה אבל נורא מבולבלת… כל הזמן כמעט באה לשלוח לו הודעה.. אשמח לחיזוק ודעה בענין… האם זה כן כדאי/לא כדאי.. האם עשיתי את הדבר הנכון או האם כן כדאי לי לתת לזה צ'אנס ולהחזיק את הקשר מהצד (לפחות 3 שנים).. תודה מראש!!

תשובה

היי! כל הכבוד לך שאת מתייעצת על הנושא.. אנסה לעזור לך, אך אני חושבת שתשובה נכונה לשאלה שלך היא לא האם זה כדאי או לא, או האם עשית את הדבר הנכון או לא, כי אני בעצמי לא יודעת כמו שאת לא יודעת.. אבל אני מאמינה שבתוכך את יודעת אם עשית את הדבר הנכון או לא.. קודם כל, החיזוק הכי גדול שאני יכולה לתת לך, זה שתשמחי בזה שאת יודעת לברר עם עצמך דברים באופן בוגר ונכון. זה יפה מאוד לראות שאת שמה את הדברים בצד ובוחנת את העניינים.

ממה שנשמע ממה שאת אומרת, שמבחינה שכלית את יודעת מה את חושבת, שאת נגד חבר בשלב הזה, בגיל הזה. אבל את מרגישה משהו אחר, תחושת פספוס, רצון לקרבה. כידוע, קשה לנו עם הרגש, כי הרגש מבלבל. אני חושבת שאם את במצב שאת יכולה לפעול דרך השכל, שהרי הקשר עדיין לא ממש נבנה, אולי יותר נכון לפעול כך. כי הרי ממה שאת אומרת זה מה שנראה לך נכון לעשות, אז אם מבחינתך זה מה שאת מרגישה, כנראה שלזמן הנוכחי שאת נמצאת בו הדרך הזו היא הדרך הנכונה עבורך. מרגיש שאת פועלת מחשיבה ולא פזיזות, נפגשת עם הבחור ולבסוף החלטת שאת לא רוצה את הקשר, מתוך מחשבה.

אני רוצה להתמקד בשנה בקרובה, אפשר לדבר על הצבא ועל עוד שלוש שנים אבל זה קצת רחוק מאיתנו. שנת מדרשה זו שנה שגם אני עשיתי ולכן אני מרגישה שאני יכולה יותר להתייחס לשאלה שלך בנושא הזה. שנת מדרשה היא שנה מאוד מיוחדת, מהחוויה האישית שלי, מגיעים לשנה שבעיקרון יודעים מה הולך להיות בה, הולכים ללמוד תורה. אני זוכרת שלי היה חשוב ללמוד על שניים שלוש תחומים כמו הלכה, תפילה וכו´.. אבל אז הגעתי למדרשה והבנתי שהתורה זה משהו הרבה יותר עמוק ונרחב מהלכה או תפילה. זו שנה מדהימה, מגלים בה דברים שבכלל לא מצפים להם, יש עומקים אדירים בתורה וזה יכול לגעת בך בכל כך הרבה רבדים בעצמך.
השנה הזו היא סוג של עוד קומה בבניית האישיות. אם בגיל ההתבגרות, אנחנו בונים עצמנו, שואלים שאלות, מבררים, תוהים מה אנחנו רוצים מעצמנו.. זה ממש המשך לכך, זוהי שנה שיכולה לגרום לעוד שאלות, עוד בירורים, עוד החלטות ושאיפות.

אומרים בעיקר בגיל ההתבגרות שעדיף שלא יהיה חבר, כי זה פוגע בבנייה או כי ההתאהבות והקשר הוא שטחי וחולף ויכול להיות שאת באמת במקום אחר. חבר בזמן מדרשה יכול להיות דבר שתרגישי בסופו של דבר שהוא טוב לך, ועושה לך טוב, אבל בעצם זה ישפיע הרבה על התהליך שאת יכולה לעבוד במדרשה, זה יסיט את המחשבות שלך לשם.. תצטרכי לחלק את הזמן שלך, בין להפגש עם החבר, להשקיע בזה זמן, ואז זה עלול לגרום גם לסוג של פספוס. בסופו של דבר, אנחנו אנשים מאמינים ומה שצריך לקרות קורה. אז אם הבחור הזה, הוא הבחור שאיתו את צריכה להיות בקשר ולהקים את ביתך איתו, החיים יגלגלו אותך למקום שאת צריכה להיות בו.

ההמלצה שלי: נצלי את השנה הקרובה לבחון את העניינים, לראות מה נראה לך נכון. יכול להיות שעכשיו תרגישי שזו ההחלטה הנכונה ועוד כמה זמן זה ישתנה, תקשיבי לעצמך, את יודעת את התשובה והפתרונות לדברים הכי טוב.

מאחלת לך הצלחה רבה, בבחירות הקרובות והרחוקות. בשנת המדרשה וכמובן אחריה, בצבא. את מוזמנת תמיד לשאול ולעדכן בכתובת המייל שלי :
tirm_spir@walla.com

ספיר

ז באב התשעו

קרא עוד..