נפילות – היצר גובר עלי שוב ושוב

לק"י

שלום לך שואל יקר!
ראשית, אני מתנצל שלקח לנו קצת זמן לענות. אני מקווה ומאמין שעוד החזקת מעמד עם כל הקושי שיש.
קושי אמיתי שאני חשוב שאין מישהו שלא יזדהה עם ההרגשה הזו שיש פעמים שאפשר להחזיק מעמד ולהתמודד עם עבודת המידות, ביטוי של רצונות ולהתגבר על דברים שמושכים כלפי מטה, כל אחד על פי הזמנים שלו. עד ש…
עד שנופלים וקצת מתקשים.
ברור שזה לא פשוט ואשריך שאתה מעלה את השאלה שהרבה שואלים, אם בקול או אם בשקט, של איך מתמודדים ומה בדיוק עושים.
אני לא אומר את זה רק כדי לנחם אותם בכך שרבים מתמודדים עם זה, כל אחד במישור שלו, כי זו לא באמת נחמה. אני אומר את זה כי חשוב לדעת שאנחנו לא לבד והרבה אנשים מסביב יכולים לעזור בכך, כל אחד עם ניסיונו.
מי שהכי יכול לעזור זה אותם אנשים שמסביבך שאתה יכול להתייעץ איתם ולשאול אותם איך הם מתמודדים ומה הם עושים, וזה לא משנה אם ההתמודדות שלהם זו ההתמודדות שלך, כי מדובר בתמונה טיפה יותר כוללת.
עם זאת, ננסה לתת כמה עצות מה בכל זאת ניתן לעשות, אך ברשותך נעשה זאת שלא על פי הסדר של השאלה.

[אני נופל לבד?]
הרבה פעמים אפשר באמת לחוש שאותו זקן וכסיל גובר עלינו, שהיצר באמת מתעלה מעל הרצונות שלנו.
הענין הוא שהרבה פעמים צריך לדעת איך לרתום את אותם כוחות אלינו.
אם הנפילות עליהם אתה מדבר הם בענין של מידות או של שמירת הברית, או כל דבר אחר, תמיד יש נקודה בתוך אותו דבר שמושך אותנו כלפי מטה שהוא מלא אור. אור לא במובן הפשוט אלא אור שאפשר לקחת ועל ידה ליישר את המידה את הכח שבידינו.
זה חלק מהתיקון.
זה חלק מההתמלאות שאנחנו צריכים לעשות. למה הכוונה?
היצר מפיל אותנו הרבה פעמים דרך כך שאין לנו משהו שמעסיק אותנו. חלל של עשיה, של התקדמות ושל צעידה קדימה. זה לא אומר שזה לא קורה – אלא שיש לנו יותר יכולת להתקדם מעבר למה שקורה. לפעמים מה שעשינו עד כה לא מספיק והכלי שיש בתוכנו, בתוך הלב, כבר דורש ורוצה יותר (אז לאו בהכרח מגיע ממקום שלילי אלא הפוך, מהתגדלות).
היצר לפעמים מפיל אותנו גם מתוך שאננות. שלא שמים לב ומרגישים שכבר קנינו את המידה שאנחנו רוצים לקנות ואז דווקא מתוך העבודה שלנו אנחנו מוצאים את עצמנו נופלים.
אז מה אפשר לעשות?
זה למצוא את הנקודות שמהן צריך להיזהר אך גם לחשוב איך מתוך כל מציאות שואבים כח להתקדם.
זה לא אמור להיות מלחמה במובן שמצמצם אותך אלא משהו שממנו אנחנו צומחים ומתגדלים.
זה אולי נשמע כמשהו שמתאים רק להתעלות אך באמת זה מתאים גם לנקודות שמרגישים ירידה ונפילה.
זה לא שאנחנו ששים מנפילות אך השאלה היא מה המבט שאתה בוחר.
הייאוש הוא דבר שתלוי בנו ואיך אנחנו מסתכלים.
עם כל הכאב וחוסר הרצון ליפול השאלה היא מה עושים כאשר נופלים. אפשר לבחור ליפול לייאוש או לבחור להסתכל על מה אנחנו בוחרים ללמוד ממה שנפלנו.
כך אפשר להגיע למצב שבו הנפילות, אם זה מידותי, לדוגמא, הן נפילות שהן נכונות לרמה שלך אף שאתה לא באמת נופך כי הרמת את עצמך לגובה אדיר.
זה באמת בידיים שלך, או בעיקר בעיניים שלך – איך אתה בוחר לראות את הדברים כדי להתמודד.
זה מה שעומד לך ומעמיד אותך, זה גם מה שמלווה אותך.
כל זה הוא בנוסף לדברים שאולי טיפה יותר ידועים שקשורים בענין של סייגים שאנחנו עושים לעצמנו, בחינת נקודות התורפה במה שעומד לפנינו ובחירת דרכים איך להעסיק את עצמנו במשהו אחר כדי שלא ניפול ונירגע.
אם תרצה שנרחיב על זה ונסביר את זה, או שאר הדברים שכתבנו נעשה זאת בשמחה.

[איך מיישמים?]
כל מה שנכתב הוא כלי שיכול לתת לך את הכח לא ליפול לייאוש כשנמצאים כבר בתוך הנפילה. הענין הוא שצריך לחיות ככה לא רק בנפילות אלא גם כשעומדים ונמצאים בגובה – כשמצליחים לעמוד נגד עצת היצר.
כשמתמודדים עם נפילות הרבה מזה טמון בעמידה ולא רק בנפילה. אנחנו לא בונים על נפילות אך נבנים ממנה ומודעים לכך שזה יקרה.
לכן, העיקר זה לעבוד על זה בכל מקום ובכל דבר שנקרה בדרכך – לשאול את עצמך מה אתה לומד ואיך אתה שואב כוחות ומתקדם.
זה מה שיתן לך את העין הטובה גם כשאתה כואב את הנפילה. כן, צריך לכאוב את כאב הנפילה אך לא להישאב אליה טוטאלית אלא לקום.

ברור שיש עוד הרבה מה להרחיב ולייעץ אך אני מקווה שהעצות שנתנו באמת יתנו לך כוחות ודרכים שבהם תוכל להתמודד ולהתקדם עם הדברים שמייאשים אותך.
שוב, אם יש משהו לא ברור, משהו שתרצה שנחדד או נרחיב, או אם יש שאלה נוספת, אתה מוזמן לפנות בשמחה.
מחילה שקצת התעכבנו והרבה הצלחה!
נתנאל
netanelweil@gmail.com