נפרדנו ואני מתחרטת…

שלום וברכה,
שאלתך נגעה מאוד לליבי וגרמה לי ממש לכאב. כאב לי מאוד לקרוא על הפרידה הקשה אחרי תקופת חברות בונה, על הקושי והכעס שלך על עצמך, על היאוש והעצב.
אבל יחד עם הכאב אני שמחה, שמחה וגאה בך שעשית צעד נכון וחשוב כזה, שמחה שהיו לך כוחות להגיד ´לא´ ולעמוד בזה גם הלאה. אני מאוד מאוד מעריכה אותך על הצעד הזה ומחזקת את ידיך גם להמשך הדרך. אשרייך!

אני רוצה להתייחס לכמה נקודות בשאלתך שחשוב לי שנברר ביחד-
[הקשר שלכם]- כתבת שהיה לכם קשר בונה ומחזק, שקידמתם אחד את השני ברוחניות, שעזרתם זה לזה, שהיה לכם טוב ביחד. אין לי ספק שאם את מרגישה כך, אז אכן כך היה. אני מאמינה שהיה לכם קשר בונה ומקדם, ולכן אני מבינה גם את התחושה שלך ש-היה טוב, אז למה הפסקתי?

את יודעת, יוצא לי לשמוע הרבה על חברויות עמוקות ורציניות, בונות ומחזקות כמו החברות שהיתה לך, ואני לא מזלזלת בהן, חס ושלום, אני בטוחה שהתקדמת ונבנית מאוד גם מבחינה רוחנית ומן הסתם גם מבחינה נפשית, נהיית בוגרת יותר ומודעת יותר לעצמך.
אבל תחשבי רגע באמת, עם יד על הלב- נראה לך שבניה כל כך גדולה של קדושה יכולה להגיע דרך משהו שיש בו שמץ של חוסר קדושה? נראה לך שהמטרה יכולה לקדש את כל האמצעים?
בכנות, הקב"ה שמח בקשר הזה, עם כל הטוב שיצא ממנו?

אז נכון, שמרתם נגיעה, לא דיברתם על דברים שטחיים, אבל עדיין,
זה לא זה,
זה לא מריח טוב,
לא יכול להיות שהקב"ה היה רוצה שנתקרב אליו בדרך מפותלת ומורכבת כזאת.

אז מה- כל מה שבניתם ביחד לא נחשב?
חס ושלום. אני בטוחה שלבניה המשותפת שלכם יש ערך עצום, אבל לכתחילה- זה לא היה טוב.

מן הסתם שמעת הרבה על הבעייתיות שבחברות בגיל כזה (מהמדריכה שלך, מאנשים שהתייעצת איתם), אני רוצה גם כן להוסיף מימד נוסף שאולי יעזור לך יותר להבין את הנושא ולהתחזק בהחלטה-
קשר בגיל צעיר ניתן להמשיל לשני פרחים שגדלים זה לצד זה. בסופה של הגדילה, הם יצמחו בצורה עקומה ולא שלמה, כל פרח יופרע מהפרח שלידו ולא יוכל להתפתח כראוי. אם נגדל מראש את הפרחים בנפרד, עד שהם יגיעו לשיא גודלם, נוכל לשים אותם אחד ליד השני בלי שהם יפגעו זה מזה.
והנמשל ברור. את נמצאת עכשיו בגיל מקסים וחשוב מאוד של בניה אישית, פיתוח דעות והשקפות עולם. זהו שלב משמעותי בחייך, שבו את בונה את אישיותך, מכירה את תכונות האופי שבך, לומדת לעבוד על מידותיך ולהשתמש בהן כראוי.
לאט לאט תפתחי לעצמך הסתכלות שונה על דברים, הסתכלות בוגרת ומעמיקה יותר. את נמצאת עכשיו רק בתחילת הדרך, ומתוך הבניה האישית שתעברי, גם ההסתכלות שלך על המציאות תשתנה. יתכן שדברים שנראים לך נכונים עכשיו, יתפסו בצורה אחרת בעוד מספר שנים.
לדעתי, חשוב מאוד לא להפסיד את השנים האלו, זה הזמן שבו את בונה לעצמך השקפת עולם עצמאית, מפתחת אישיות יציבה ובנויה היטב, ולא תלותית ונשענת על אישיות אחרת.
כאשר עוברים את התהליך החשוב הזה ביחד, בזוג, לא מצליחים לפתח את כל כוחות הנפש במלואם ולא מגיעים לפיתוח [עצמאי] של האישיות (בדיוק כמו שני הפרחים שגדלו ביחד ולא הצליחו להגיע לשיא גודלם). אחרי שתבני את עצמך כראוי, ותרגישי שלמה עם עצמך ועם הדעות שגיבשת ובנית, תוכלי לצאת ולחפש את האדם המתאים לך. כדי לבנות משהו בשניים צריך להיות קודם כל מוכנים ובנויים בצורה אישית ועצמאית.

[שמירת נגיעה]- את כותבת שאת יודעת שלא הייתם נופלים בשמירת נגיעה.
אני סומכת על דברי חז"ל ולצערי גם על מקרים רבים שנתקלתי בהם ש["אין אפוטרופוס לעריות"]. ובמילים פשוטות- בתחום של ´בינו לבינה´, הכוחות כל כך גדולים עד שאי אפשר לסמוך על שום דבר, ואי אפשר להגיד ´לי זה לא יקרה´. בגמרא מסופר על חכמי ישראל שכמעט ונפלו בענייני עריות, ואם הם- איפה אנחנו…
אני לא חושבת שכדאי וטוב לכם להכניס את עצמכם מראש למצב של ניסיון קשה כל כך. אנחנו מתפללים בכל יום –" אל תביאנו לידי ניסיון". כשהניסיונות באים, קשה מאוד להתמודד עם היצר.
גם אם הייתם ממשיכים את הקשר ולא נופלים בנגיעה, יש עוד מקומות בעייתים שהייתם עלולים להגיע אליהם- ייחוד, קרבה אסורה, הסתכלות, מחשבות ודמיונות פסולים- הנושא הזה מאוד מורכב ולא פשוט בכלל, לכן לכתחילה לא כדאי להיכנס אליו, לכתחילה לא כדאי לעמוד במצבים שקשה מאוד לצאת מהם ´בשלום´ אחר כך.

יקרה שלי, אני יודעת שקצת ´ניערתי´ אותך, אבל זה לא היה חלילה כדי להכאיב או לפגוע, הכל מאהבה גדולה מאוד ומהזדהות עמוקה. אני לא רוצה שתעברי את הדרך הקשה והכואבת שרבים וטובים ממך וממני עברו, כדי להגיע למסקנה הזאת. אני מכירה כל כך הרבה מקרים של שברון לב, נפילות וקשיים כואבים שנגרמו בגלל חברות כזו, וחשוב לי שתתחזקי בדרך שבה בחרת.

את נמצאת עכשיו במצב קשה וכואב. אני מבינה מאוד את תחושת הבדידות ואת הגעגועים לתקופה היפה שהיתה. אבל את חייבת להתחזק באמונה שמה שעשית זה דבר מצויין!
שזה הדבר הנכון ביותר שהיית צריכה לעשות,
שזה מה שיעשה לשניכם הכי טוב ויעזור לכם להתקדם ולהתפתח בצורה הטובה ביותר,
תאמיני ש[קיימת את רצון ה´!]
כמה הקב"ה שמח בהחלטה הזו שלך, בכמה אהבה הוא עוטף אותך, כמה כוחות הוא שולח לך כדי שתצליחי להתגבר על העצב והייאוש.
תחשבי שהקב"ה אומר לך- את בסדר גמור, [עשית את הדבר הכי נכון והכי אמיתי].

נכון, קשה וכואב עכשיו, אבל [זה כאב טוב], כאב של החלמה. גם בניתוח מכאיבים לאדם, אפילו מכאיבים מאוד, אבל בסופו של דבר הוא מחלים ומבריא ויוצא מחוזק הרבה יותר ממה שהוא היה קודם.
כל רגשות הייאוש והחרטה הם עצת היצר הרע שרוצה להעמיד בדרכך מכשולים, שלא רוצה שתלכי בדרך הישרה והנכונה., שרוצה לערער לך את הביטחון והאמונה במצוות ה´.
היצר הרע מזהה דווקא את המקומות בהם יש סיכוי להופעת קדושה, ודווקא שם הוא פועל במלוא הכוח, נלחם בך ומנסה להפיל אותך, לייאש אותך, לגרום לך לספקות ולעצבות. זה קשה וזה מתסכל, אבל [זה מצויין!! ככל שהקשיים רבים יותר, סימן שאת בדרך הנכונה!]

יש בך כוחות גדולים ועצומים לעמוד בגבורה מול היצר,
יש בך כוחות להחזיק מעמד ולא להיגרר לייאוש שמכרסם בך,
תגלי בתוכך את הכוחות האלו, הם קיימים, אני בטוחה.
יכול להיות שזה יקח עוד קצת זמן. היה לכם קשר עמוק וחודש וחצי זה כנראה לא זמן מספיק כדי להחלים ממנו, אבל בסוף זה יגיע.

מה שחשוב עכשיו זה שתחזרי לחיות חיים רגילים,
תמצאי לעצמך עיסוקים שימנעו ממך לשקוע במחשבות על העבר וברגשות חרטה- תחביבים כמו ציור, שירה, נגינה, התנדבויות, פעילויות ספורטיביות כמו שחיה, אירובי וכד´.
תחדשי את הקשרים עם החברות שלך (קשרים שאולי קצת הזנחת במהלך הקשר עם החבר שלך). אני בטוחה שהן תשמחנה לעזור ולתמוך בך. תמצאי לעצמך חברה טובה שתקשיב לך ותדע להעניק לך את החום שחסר לך. ובכלל, תהני ותנצלי את ימי הנעורים ביחד עם חברותיך ללימוד, התקדמות, בניה אישית וגם סתם כיף והנאה.

והכי חשוב- [תתפללי לקב"ה] שיעזור לך לצאת מההרגשה הרעה שאת מרגישה. תתפללי אליו שיעזור לך לשוב אליו ולדבוק בו, שיתן לך כוחות לצאת מהמשבר, שיחזק אותך בדרכך. תתפללי לקב"ה, תדברי איתו, תשתפי אותו בקשיים שלך ממש כמו שאת משתפת אב קרוב ואוהב. הקב"ה אוהב אותך, הוא אבא שלך, והוא כל כך רוצה לשמוע את תפילתך ולעזור לך.

יקרה, אני מאחלת לך רק טוב,
שבע"ה תמצאי כוחות להאמין בעצמך ולדעת שעשית את רצון ה´.
אשמח מאוד לשמוע איך התקדמו הדברים, וגם סתם אם תרצי ´לפרוק´ תחושות ורגשות ולהתחזק ביחד…
אני כאן בשבילך,
עדי.
adi_sh@shoresh.org.il