נפרדנו ועכשיו מרגישה פחות מחוברת לה'

שלום לך,

יישר כח על הפניה. מאד נהנתי לקרוא את השאלה שלך שמביעה מציאות שכל כך קשורה לכולנו, כמו שאני אסביר מיד.

לפני שאני אתיחס לשאלה שלך אני רוצה להסביר נקודה מאד חשובה. מהקבלה אנחנו לומדים שני מושגים מאד חשובים – 'אורות' ו'כלים'. המושגים האלה רחבים מאד ועמוקים מאד, ואני אציג אותם כאן ממש ממש על קצה המזלג. אור הוא כינוי לשפע אלוקי, לאנרגיה רוחנית. כלי הוא כינוי למימוש המעשי של אותו שפע אלוקי. ניקח דוגמא קטנה. נתאר לעצמנו אדם שיושב ושומע שיחה שמדרבנת אותו לצאת ולגמול חסד עם אנשים. האדם אחרי ההרצאה מתמלא בשאיפה ורצון והשתוקקות באמת לעשות כמו מה שהוא שמע – לעזור לאנשים. אותה שאיפה היא ה'אור'. אמנם הדברים לא יכולים להשאר ברמה הזו כמובן. הוא חייב לשבת ולחשוב כיצד הוא באמת מישם את מה שהוא שמע? לחשוב איפה אפשר לעזור, מה הוא יודע לעשות הכי טוב. הוא צריך לתכנן את ה'כלים' שבהם הוא ישפיע את אותו אור אלוקי. לפעמים קורה שיש אורות ואין כלים – למשל, בדוגמא שלנו – האדם מתמלא ברצון לעזור למישהו אבל הוא לא יודע איך עושים את זה. הוא לא יודע איך ניגשים לאנשים ואיך מסדרים דברים. הוא מלא בשאיפה אבל אין לו דרך לישם אותה. לפעמים גם יש 'כלים' ואין 'אורות' – לפעמים יש לאדם הרבה יכולת לעשות אבל אין לו כל כך אידאלים וחשק להתעסק ולהשקיע בענין. אם נסכם מה שכתבנו עד פה – המטרה היא שהאדם יהיה מלא ב'אורות' – באידאלים חיוביים, בשאיפות גדולות', וכל זה בשביל שהם 'יכנסו בכלים' – יבואו לידי מימוש בפועל.

אם ננסה לנתח את התיאור שלך, ניתן להבין שמה שאת מתארת שהיית קרובה לה' והיית מדברת איתו כל הזמן – זה תיאור מאד יפה ל'אורות'. הרבה אנרגיה, הרבה השתוקקות, הרבה כוחות חיים. אבל מה שברור הוא שכל אותה אנרגיה לא באה לידי בטוי באופן נכון. (לא היו לה 'כלים' מתאימים) הקב"ה רוצה שהחיים שלנו יהיו קשורים אליו ושהקשר שלנו עם בן המין השני יהיה מתוך חיבור אמיתי ועמוק ומתוך קדושה וטהרה. כאשר את אותו רצון לקירבה לקב"ה מקשרים לקירבה סתמית, ללא משמעות אמיתית, אז באמת מה שקורה בסוף הוא שאותה קירבה סתמית, באמת הולכת לאיבוד ואיתה יחד הרצון הטהור והאנרגיה החיובית הולכים לאיבוד.

אחרי שהסברנו את כל זה, עולה מאליה ההבנה שאנחנו צריכים לבנות את האהבה שלנו לקב"ה בצורה מתוקנת, שאותה השתוקקות לא תשאר באויר ובדיבורים עם הקב"ה (עם כל החשיבות העצומה שיש להם) אלא תבוא לידי ביטוי באופן מעשי. ברוך ה' יש היום כל כך הרבה אפשרויות לבטא את האהבה שלנו לקב"ה – להשקיע בארץ ישראל, להשקיע בעם ישראל, להשקיע וללמוד תורה ואמונה. ככל שנבטא את האהבה בכלים נכונים, כך האהבה תגדל ותפרח.

אפשר להעמיק יותר ולהבין שזוהי מהותו של תהליך ההתבגרות. בזמן שאנחנו מתבגרים, אנחנו מתמלאים בשאיפות ורצונות אדירים, ובדרך כלל אנחנו לא מספיק יודעים כיצד לממש אותם, וכך אנחנו גורמים לשאיפות להעלם. ככל שאנחנו יותר לומדים ומבינים, אנחנו יודעים כיצד להביא לידי ביטוי את אותם רצונות וכיצד לממש אותם באופן מתוקן ומועיל.

כתבתי באמת ראשי דברים והנושא עמוק ורחב מאד מאד, אלא שאני חושב שמה שכתבתי חיוני בשביל להבין שברמה מסוימת האמת היא שעכשיו את אוהבת את הקב"ה יותר מפעם. פעם האהבה שלך היתה מופשטת, ואילו עכשיו האהבה שלך צריכה להיות יותר בוגרת. מתוך הבנה שהקשר שלנו לקב"ה מחייב ודורש מאיתנו להתעלות ולהתרומם, ולא לבזבז אנרגיות על קשרים סתמיים. אני באמת מבין את הרצון לקשר ולאהבה, וזה באמת קשה, אבל זה מה שהקב"ה רוצה מאיתנו בגיל הזה, שנתגבר ונתחזק ונברר את הרצונות שלנו ואת האהבות שלנו ובעז"ה הקב"ה יזמן לך את הזיווג האמיתי שלך בקלות ובמהירות, בעיתו ובזמנו.

כל טוב, מקוה שעזרתי במעט.

טוביה

tsbias@actcom.co.il