שלום
השאלה שלי היא נשאלה מאד מעשית…
היה לי חבר 8 חודשים. כשהבנתי שזה לחלוטין לא מתאים הפסקתי עם זה. תמיד הייתי שמה לו גבולות היינו מדברים על זה וככה. הוא היה מבין את העניינים בכל דבר וההפך.המטרה שלו היתה אני.. שהוא צריך לשמור בשבילי וכו'.. כשהכל נגמר זה היה עם המון בלבול משני הצדדים ומאד נפגענו. אני סלחתי על הכל אבל הוא בן אדם עם משחקי כבוד…מאז הוא התחיל רק לפול ולפול. הבעיה שמחשבה שקולה וכל זה ישר מתחבר לו איתי. בגלל שהוא מאד נפגע הוא נהיה אנטי לכל הדברים האלה וגם אלי.. הוא איבד כל גבול מבחינת הורים, חברה, דת וכו'..לא אכפת לו ממה שאומרים עליו, מהשם שלו,מלצער את ההורים שלו..הוא אומר שהוא אוהב אותי ושהוא יצא מיזה אולי אבל גם אם הוא באמת ירצה אותי הרבה יותר קל לו לא לשמור, להיות עם בנות פתוחות ונותנות..תמיד מעדיפים תקל במיוחד אם אתה בכזה מקום נמוך מכל הבחינות.איך אני מוציאה אותו מיזה? כואב לי לראות אותו ככה!!…הוא מאבד את עצמו וגם אם הוא ירצה לשנות בעז"ה כל הסביבה חושבת עליו דברים רעים.. הלוואי שתהיה לי דרך להוציא אותו ואם לא איך אני שוכחת ממנו אני לא מצליחה לעזוב רני מרגישה שהוא בלעדי יהיה יותר גרוע ושכל מה שעובר עליו באשמתי. .
שלום לך,
יפהפה לראות עד כמה אכפת לך מהחבר ומרמתו הרוחנית, אפילו לאחר שנפרדתם. זה מעיד על כך שבאמת אכפת לך ממנו, שהקשר ביניכם היה מבוסס על ערכי אמת (לפחות מבחינתך), אע"פ שאת מבינה בעצמך שזה לא מתאים בשלב זה. בעזרת ה´ האכפתיות הגדולה הזאת תעזור לך לבנות בית בעתיד, כאשר תהיי מוכנה לכך מכל הבחינות.
האחריות שאת לוקחת על רמתו הרוחנית היא מאוד יפה, אבל לפעמים אנחנו צריכים לדעת שיש דברים שמעבר לשליטתנו, וצריך לדעת להסתכל (בכאב) ולהבין שאנחנו לא יכולים לעזור תמיד.
העקרון הזה הוא נכון גם ברמה הרוחנית וגם ברמה הפרקטית, כפי שאני מבין אותה ממה שתיארת בשאלתך.
ברמה הרוחנית, את מבינה שהקשר הזה הוא לא נכון ולא מקדם אף אחד מכם. לפני שאת קופצת ואומרת שהוא דווקא כן התקדם, חשוב לזכור שהתקדמות רוחנית היא מול ה´ ולא מול בן/בת זוג. קשר רומנטי יכול להיות טריגר להתקדמות רוחנית, אבל אותה התקדמות צריכה להיעשות קודם כל פנימה. את מתארת מצבים בהם היית שמה לו גבולות, והוא היה מתיישר לפיהם. זה יפה, אבל לא מעיד על התקדמות אמיתית שלו, אלא יותר על כך שהוא מאוד רצה להיות איתך ושינה את התנהגותו בשביל זה.
ברמה הפרקטית, נראה לי שכל התערבות מצידך בחיים שלו לא תתפרש על ידו כנסיון שלך לעזור לו, אלא כנכונות לחזור אליו. במצב כזה עדיף שלא יהיו ספקות ובלבולים, לא אצלו ולא אצלך. הספקות האלה הרבה יותר קשות מאשר התמודדות עם פרידה אחת ולתמיד, כואבת ככל שתהיה. אני לא רואה איך את יכולה לעזור לו מבחינה רוחנית, כאשר מנתקים לגמרי את כל הקשר הרגשי שהיה ביניכם, ומנסים להתמקד בתחום שכנראה לא מספיק משמעותי עבורו, אלא יותר עבורך. את כבר יודעת שהוא מתנהג אחרת כאשר הוא איתך, אבל בשביל לעזור לו בחיים האמיתיים הוא צריך לדעת לעשות זאת בלעדייך.
ברור שקל לו יותר לבחור בדרך של ירידה רוחנית, ואם לצערנו הירידה הזאת תמשיך, זה יהיה סימן משמעותי עבורך לכך שהקשר לא היה נכון מתכתחילה. עם זאת, לא בטוח שהוא יבחר בדרך הקלה הזאת, ואולי הוא יבין שאם הוא רוצה בעתיד אותך או מישהי ברמה שלך, הוא יצטרך להתאמץ בשביל זה. אמנם יש משהו קל בליפול, ובמיוחד בלהיות עם סוג הבנות שתיארת. אבל מצד שני, אדם בעל שאיפות רוחניות יחוש מייד בריקנות שבדבר ובכך שהוא רוצה יותר וראוי ליותר, והרצון הזה ידרבן אותו להתקדם גם בלי ההשגחה שלך. אנחנו לא יודעים באיזו דרך הוא יבחר, ויכולים רק להתפלל שזו תהיה דרך טובה. בכל מקרה, בשלב זה בחיים, אם הוא מעוניין להתקדם ולקחת את עצמו בידיים – עדיף שיעשה זאת מרצונו החופשי ולא בגלל שאת מדרבנות אותו לכך.
כואב לי לכתוב לך את המילים הללו, מכיוון שאני יודע שקשה מאוד לעמוד מנגד ולתת לאדם שאכפת לנו ממנו ליפול. במיוחד כאשר אנחנו מרגישים שאנחנו יכולים לעזור. אבל במקרה הזה, להבנתי, כל עזרה שתנסי להושיט עלולה לסבך את העניינים עוד יותר.
לכן הצעתי אליך, שאם עוד יש קשר ביניכם, ואת רואה בו בן זוג פוטנציאלי לחתונה – תבהירי לו שהשנים הקרובות מוקדשות להתקדמות אישית, [בנפרד.] ואם את לא חושבת שיש מקום לקשר הזה בעתיד, תבהירי לו שהוא הסתיים ושאם הוא רוצה מישהי כמוך, הוא צריך להתאמץ בשביל זה.
הכי חשוב שלא תשאירי אותו בבלבולים לגבי העתיד, וגם לא במקום בו הוא עושה שינויים בשביל לרצות אותך. את לא אחראית למצב הזה, עשית ככל שיכולת מתי שהייתם בקשר והחלטתך להיפרד היא נכונה. המצב שלו לאחר מכן הוא לא אשמתך ולא באחריותך, יש לו רצון חופשי והוא יכול לעשות עם הרצון הזה דברים טובים, ולצערנו גם דברים רעים.
לשאלות נוספות את מוזמנת לפנות במייל yoavsb@gmail.com, או בתגובות לתשובה.
רק טוב!
יואב.